08 יולי 2020

בפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם

החלטה

מונחת להכרעתי בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, אשר קדמה לה השתלשלות עניינים כלהלן:

1. שלושת המבקשים הגישו תביעות כנגד המשיבים.
2. התביעות הוגשו במאוחד ונדונות במאוחד.
3. ביום 5.1.2020, בית הדין קבע את התביעות לדיון מוקדם וכן קבע כי –

"הצדדים יביאו עימם לדיון המוקדם את כל המסמכים הרלוונטיים למחלוקת, והמצויים ברשותם.

הצדדים יקיימו ביניהם הליכי גילוי מסמכים עד 15 ימים טרם מועד הדיון, וכל בקשה בעניין זה יש להגיש לבית הדין עד 15 ימים טרם מועד הדיון (הפגרות במניין)."

1. ביום 15.3.2020, הגישו המבקשים בקשה למתן צו עיון וגילוי במסמכים, וניתנה החלטה לתגובת המשיבים.
2. ביום 23.3.2020, בוטל הדיון המוקדם עקב מצב חירום בעקבות הקורונה ששרר בארץ.
3. ביום 31.5.2020, הגישו המשיבים תצהיר גילוי מסמכים מטעמם והצהירו כך -

1. ביום 10.6.2020, הגישו המבקשים בקשה דנן ובה תבעו מהמשיבים כי יגלו את כלל המסמכים שהצהירו עליהם במסגרת תצהיר גילוי המסמכים כאמור.
2. ביום 28.6.2020 הגישו המשיבים תגובתם, אליה צורף העתק כתבי הוויתור וכן הוסיפו את הדברים הבאים -

1. ביום 5.7.2020, הגישו המבקשים תשובתם ובה הכחישו את חתימתם על כתבי הוויתור והשחרור, כן הכחישו את קבלת הכספים כנגד חתימתם (שאותה הכחישו כאמור), ודרשו קבלת עותקי מקור של אותם כתבי וויתור ושחרור, בין השאר על מנת שיוכלו להעביר אותם מסמכים לגרפולוג מטעמם.
2. עוד מבקשים הם כי יועברו אליהם העתקי הסכמי העבודה שנחתמו איתם.

דיון והכרעה

1. המסגרת הנורמטיבית לעניין עיון וגילוי מסמכים, נטועה בתקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין), התשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות"), הקובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."
2. המבחן לבחינת הבקשה לגילוי מסמכים שהגיש בעל דין בהליך, הינו מבחן הרלוונטיות, הבודק האם המסמך אשר גילויו מבוקש רלוונטי לנושא השנוי במחלוקת ועשוי לשפוך אור על הסוגיה.^[1]
3. למותר לציין כי מהרגע בו גילה צד את המסמך – הרי יש בכך כדי הצהרה כי אותו מסמך רלוונטי למחלוקת.^[2]
4. בענייננו, דורשים המבקשים לקבל את מסמכי המקור של כתבי הוויתור והשחרור – כדי להעבירם לקבלת חוו"ד גרפולוגית.
5. מאחר וקיימת הסכמה בין שני הצדדים לקבלת חוות דעת גרפולוגית, יודיעו הצדדים עד ליום 22.7.2020 אם הם מבקשים למנות מומחה בתחום הגרפולוגיה מטעם בית הדין בעלות משותפת של שני הצדדים. מסמכי המקור של כתבי הוויתור והשחרור יופקדו בבית הדין לצורך העברתם למומחה.
6. לגבי גילוי הסכמי העבודה עליהם 'הם חתומים', נראה כי המבקשים טעו. המשיבים לא הצהירו כי יש ברשותם הסכמי עבודה עליהם חתומים המבקשים, אלא הצהירו כי בידם – "הסכמי עבודה עם אחים פריד, ישרא מיטל וארכמידס".
7. עוד הצהירו המשיבים כי מדובר בהסכמים רבי דפים, וטענו לפגיעה בצדדי ג' מקום בו ייחשפו מסמכים אלו.
8. נוכח האמור, אני סבורה כי הצעת המשיבים – כי נציג המבקשים יגיע ויבחן את המסמכים במשרד המבקשים ויעיין בחלקי ההסכמים הרלוונטיים לתקופות עבודת המבקשים, הינה סבירה. המשיבים רשאים להשחיר את פרטי צדדי ג' ומידע חסוי נוסף.
9. בנסיבות אלו, ומשהמשיבים הצהירו כי חוזי העבודה האמורים רלוונטיים לעניין, ולאור הטעות שנפלו אליה המבקשים בסברם כי מדובר בחוזי עבודה אישיים מולם, המבקשים רשאים לתאם עם המשיבים בכדי לעיין בהסכמים בהתאם להנחיות בסעיף 18 להחלטה.
10. נוכח תוצאת ההחלטה – לא מצאתי מקום לפסיקת הוצאות.
11. לעיוני ביום 23.7.2020.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תש"פ, (08 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ה' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, ↑

2. רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ (5.8.12) - "מן האמור נגזרת דעתי שככלל, אין מקום לבחון את רלוונטיות המסמכים להליך לאחר שצד נותן תצהיר גילוי מסמכים בעניינם. צד שמגלה את קיומו של מסמך בחזקתו, כמוהו כהצהרה כי המסמך נוגע לעניין הנדון, שאם לא כן לא היה מביאו בתצהיר. לא תישמע טענת התנגדות של בעל דין לעיון במסמכים שאוזכרו בכתבי טענותיו או בתצהירו על סמך טענה של אי-רלוונטיות (ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, 441 (1995)). אין בכך לומר שלא תהיה בשום מקרה רלוונטיות לדרישת רלוונטיות המסמכים בשלב העיון במסמכים. זאת בעיקר כאשר שלב הגילוי לא התקיים (ראו למשל סעיף 117 לתקנות המאפשר ליתן צו עיון במסמכים שלא נזכרו בכתבי הטענות של צד או בתצהיריו)." [ההדגשה הוספה] ↑