חדל"פ 64881-12-19 הלל נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

בפני כב' השופט דן סעדון

העתק החלטת בית משפט מיום ד' חשוון תשפ"ב 10 אוקטובר 2021

זוהי בקשה להעברת הדיון בעניינה של החייבת, תושבת אלעד, לבית משפט השלום בראשון לציון.החייבת ובעלה תושבי אלעד. בעניינה של החייבת ובעלה ניתן צו פתיחת הליכים. והנה, בעוד שעניינו של בעלה של החייבת מתברר בבית משפט השלום בראשון לציון נותב עניינה של החייבת לבית משפט זה. החייבת הגישה מספר בקשות לתיק בית המשפט לפני שעתרה להורות על העברת התיק לבית משפט השלום בראשון לציון. בין היתר עתרה החייבת להורות על הוספת נושה ובקשה לדחיית דיון לצורך סילוק מחדלים. החייבת טוענת כי נסיבות יצירת חובותיה חופפות בעיקרן לאלה של בעלה וכי היא ובעלה מיוצגים על ידי אותו ב"כ וכמובן – לבני הזוג מונה אותו נאמן. הנאמן הותיר את הבקשה לשיקול דעתי.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את הטיעונים המועלים מצאתי להיעתר לבקשה ולהורות על העברת ההליך לבית משפט השלום בראשון לציון.
שני שיקולים מתחרים בנסיבות העניין. מצד אחד מוכר הכלל לפיו בעל דין שלא עתר בהזדמנות הראשונה להעביר את ההליך לבית משפט שלו קנויה (לטעמו) סמכות מקומית לדון בו נתפס כמי שוויתר על הטענה ומנוע מלהעלותה בשלב מאוחר יותר ( ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 58 (2013)). מצד שני, קיימים שיקולים הקשורים ביעילות ההליך (ניהולו במאוחד) ושיקולים מעשיים בקביעת תכנית תשלומים לחייבת ובעלה מן הטעם שנסיבות יצירת החובות חופפות עבור שני בני הזוג ומן הטעם שההוצאות עבור תכנית התשלומים שתגובש יוצאות מאותו "כיס". לטעמי, כוחו של השיקול הראשון חזק יותר בנסיבות בהן מדובר בהתדיינות יחידנית בין בעלי דין. במקרה שלפנינו מדובר בהליך קולקטיבי. בהתאם, אני סבור כי שיקולי המניעות כלפי החייבת ניגפים מפני שיקולים הכרוכים בתועלת הכללית לחייבת ובעלה וכן לכלל הנושים. אני מקבל אפוא את הבקשה ומורה על העברת הדיון לבית משפט השלום בראשון לציון.