31 מרץ 2021

לפני:

כב' השופטת אסנת רובוביץ - ברכש

נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי נגר

נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי איילון

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבעת 3 לסילוק התביעה כנגדה על הסף.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1. ביום 29.12.19 הוגשה תביעת הגב' דבורה מאסון (להלן - התובעת) כנגד חברת סטלרנובה בע"מ (להלן – החברה), הגב' מרגו סטרן (להלן – הנתבעת 2) והגב' יעל שוסטר (להלן – הנתבעת 3 או המבקשת).
2. ביום 24.5.20 הוגש כתב הגנה מטעם המבקשת, במסגרתו טענה כי לא היתה מעורבת במסגרת תפקידה בניהול התשלומים לעובדי החברה, ביניהם התובעת, ולמדה על טענות התובעת מכתב התביעה לראשונה. לטענתה, הנתבעת 2 היא זו שניהלה בשם החברה את המשא ומתן עם התובעת להעסקתה, ללא מעורבותה. לטענתה לא ניתן ליחס לה עילה המכשירה הרמת מסך כנגדה.
3. ביום 25.5.20 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעות 1-2, במסגרתו נטען כי אין יריבות כנגד הנתבעת 2, שכן לא טענה התובעת כי החברה הוקמה למטרה פסולה וכי היא נמצאת במצב של "שוקת שבורה" ומדובר במבחן סף להוכחת טענת הרמת המסך כנגד בעלי מניות החברה.
4. ביום 23.12.20 הוגשה בקשת הנתבעת 3 לסילוק התביעה כנגדה על הסף, ונטען כי המבקשת אינה מעסיקתה של התובעת אם כי בעלת מניות לשעבר בחברה. המבקשת ציינה כי ביום 22.12.20 מסרה את מניותיה לנתבעת 1, כך שהיא אינה בעלת מניות בחברה ולא קיימת כל יריבות בינה לבין התובעת.

המבקשת הוסיפה כי התובעת אף לא טענה כי היא נמצאת במצב של "שוקת שבורה" ומדובר במבחן סף להוכחת טענת הרמת המסך כנגד בעלי מניות החברה ואף בגין זאת דינה של התביעה כנגדה להידחות.

1. התובעת בתגובתה, טענה כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה היתה המבקשת בעלת מניות בחברה ומיוחסים לה, כמו לנתבעת 2, המעשים המצדיקים שימוש בדוקטרינת הרמת מסך ואין די במסירת מניותיה לאחר הגשת התביעה בכדי לטעון להיעדר יריבות.

התובעת הוסיפה כי עיון בשטר המניות שצורף לבקשה מעלה כי חסר הוא חתימתה של המבקשת, וכי לא צורף אישור רשמי של רשם החברות המעיד כי עודכנה מכירת המניות כאמור בבקשה.

לטענת התובעת מקריאת כתבי ההגנה שהוגשו עולה כי אף לטענת הנתבעות החברה נמצאת במצב כלכלי קשה ומוטלת ספק אשר ליכולת הפרעון שלה.

התובעת עתרה לדחיית הבקשה וחיוב המבקש בהוצאות.

דיון והכרעה

1. סילוק תביעה על הסף, מוסדר בתקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, (להלן – התקנות), הקובעות כי בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.
2. הלכה פסוקה היא כי "סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בתי המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין לעבודה קצרה המשורה עוד יותר" (ר' דב"ע (ארצי) מז/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לנוער, עבודה ארצי, כרך כ(2) 242) שכן נקבע כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף "הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ודי בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה" (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת תשיעית, עמ' 168). מכאן עולה כי דחיית תובענה על הסף או מחיקתה הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון המחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף. מגמתם של בתי-המשפט בכלל ובתי-הדין לעבודה בפרט, לברר ולהכריע בתובענה לגופה, על פני סילוקה על הסף (ר' דב"ע (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ נ' כלפון, פד"ע כב 518; דב"ע (ארצי) נא/3-195 תובנה מכונות תרגום נ' סגל, פד"ע כג 274). עוד נקבע, כי ככלל הסעד של סילוק על הסף יינתן במקרים חריגים בלבד (ר' ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן (13.2.08).
3. בבר"ע 12384-02-10 (10.2.12) חזר בית הדין הארצי על הנסיבות שבהן ייעתר בית הדין לבקשה למחיקה על הסף וכדלקמן:

"מתן סעד של מחיקת תביעה על הסף מחוסר עילה מחייב קביעה, שגם אילו היו העובדות הנטענות לביסוס העילה מוכחות במלואן, אין בנמצא עילה מצד הדין אשר מאפשרת היענות לתביעה [ע"א 6313/01 עיזבון המנוח שיאון ז"ל - הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, נ(1) 567].

על כן, נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף היא כתב התביעה שהוגש על-ידי התובע, כאשר על בית-הדין לבחון אם בהנחה שיוכיח את טענותיו יוכל לזכות בתביעתו.

במסגרת בקשה למחיקת תביעה על הסף מחמת היעדר עילה נדרש בית-הדין ל"בחינה טכנית-פורמאלית של כתב התביעה" בלבד, במסגרתה די בכך שהתובע יראה כי על-פני כתב התביעה בידו עילה בת תביעה [ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ - טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312]".

1. בענייננו, לא מצאנו כי המקרה דנן מהווה מקרה חריג אשר מצדיק סטייה מהכללים המשפטיים שצוינו דלעיל. מטיעוני הצדדים, הן בתיק עצמו והן בבקשה ובתגובה לסילוק על הסף, עולה שורה של שאלות עובדתיות ומשפטיות, באשר לחלקן של הנתבעות 2-3, בהתרחשויות להן טוענת התובעת כי ניצלו את מסך ההתאגדות של החברה. שאלות אלו צריכות להתברר במסגרת ההליך העיקרי, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגד הנתבעות וזאת מבלי לקיים בירור עובדתי ומשפטי בטענות התובעת.
2. נוסיף כי אין באישור שצירפה המבקשת אשר להעברת מניותיה בחברה לאחר הגשת התביעה כדי להוכיח היעדר יריבות, שכן אף לטענתה בכתב ההגנה היתה היא בעלת מניות בחברה בזמנים הרלוונטיים לתובענה.
3. לאור כל האמור, הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליכים.

ניתנה היום, י"ח ניסן תשפ"א, (31 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.