1. תיק זה עניינו בטענתו של התובע כי נפצע בידו השמאלית בזמן עבודתו אצל אחיו. הנתבע דחה את תביעתו בטענה כי לא התקיימו בין התובע לבין אחיו יחסי עבודה במועד התאונה, ומכאן התביעה שלפנינו.

רקע עובדתי

1. התובע יליד 12.5.1997. במסגרת תביעתו, טוען התובע כי ביום 14.1.2018 בשעות הבוקר, נפגע בתאונת עבודה עת עבד עבור אחיו באתר בנייה בנווה שאנן בחיפה. לטענת התובע, בעת שליפת צינור בעזרת מחפרון, נפגעה ידו השמאלית ונקטעו שתיים מאצבעותיו.
2. הנתבע טוען בכתב ההגנה כי בין התובע לבין אחיו לא התקיימו יחסי עבודה, שכן התובע לא דווח כעובד שכיר אצל אחיו, כך שמדובר בעזרה משפחתית לכל היותר, או לחילופין מדובר בעצמאי שאינו מבוטח בהתאם להוראות החוק. עוד נטען כי לתובע לא ארעה פגיעה בעבודה כמשמעה בחוק וכי אף אם ארעה תאונה, אין קשר סיבתי בין הליקוי לתאונה.
3. ביום 25.10.20 התקיימה ישיבת הוכחות בתיק. התובע העיד על תצהירו וכן העידו ארבעה עדים מטעמו: סלאח מחאמיד, אחיו של התובע ומי שנטען שהיה מעסיקו; נסאר דיב, אשר נטען כי עבד תחתיו באתר העבודה; סלאח אגבאריה, אשר נטען כי היה מפעיל המחפרון אשר פגע בתובע; ואברהים ברהם, מנהל העבודה באתר. לאחר שמיעת הראיות, הצדדים הגישו סיכומים והתיק עבר למתן פסק דין.

טענות הצדדים בתמצית

1. התובע טוען כי מכלול העדויות שנשמעו בפני בית הדין תומכות בגרסתו כי עבד באופן רצוף ושוטף אצל אחיו, וכי במועד הנטען נפצע בכף ידו כפי שתואר על ידו בפני חוקר הנתבע וכן בפני בית הדין. עוד טוען התובע כי עדותו וכן עדויות העדים מטעמו היו עקביות, הגיוניות ואמינות. בכל הנוגע לטענות אודות גובה המשכורת, נכונות התלושים ותקופת העובדה, טוען התובע כי מדובר בהרחבת חזית, שכן מכתב הדחייה וכתב ההגנה עוסקים אך ורק בשאלת קיומם של יחסי עבודה. בהקשר זה, טוען התובע כי מן העדויות עולה בבירור כי היה עובד מקצועי ושימש כראש צוות, תפקיד התואם את השכר ששולם לו בהתאם לתלושי השכר, וכי העדים אישרו את תקופת עבודתו מחודש נובמבר 2017 ועד לחודש ינואר 2018.
2. הנתבע טוען כי נוכח הסתירות שעלו מן העדויות והעדר מהימנות המסמכים, התובע לא הרים את נטל הראיה להוכיח כי בינו לבין אחיו התקיימו יחסי עובד-מעסיק ביום 14.1.18. המסמכים הרפואיים הראשונים אינם מציינים את מקום הפגיעה או כי הפגיעה ארעה בעבודה. במועד התאונה, התובע כלל לא היה מדווח כעובד שכיר אצל מעסיק כלשהו, ורק לאחר כמה חודשים הוגש דיווח מאחיו, ואף תלושי השכר הוצאו רק מספר חודשים לאחר הפציעה, ללא כל הסבר מניח את הדעת. באשר לאופי העבודה, עולה מן העדויות כי התובע היה לכל היותר פועל כמו שאר הפועלים ואין לייחס לו תפקיד בכיר של ראש צוות. גם גובה השכר אשר נטען על ידי התובע לא הוכח ואינו סביר לאור נסיבות העניין, ולכן גם אם ייקבע כי התקיימו יחסי עבודה, הרי שלא ניתן לקבוע כי שכרו של התובע היה מעל לשכר המינימום.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בכל המסמכים שבתיק, לרבות העדויות אשר נשמעו בפנינו, שוכנענו כי התובע הועסק על ידי אחיו במועד הפגיעה, וכי ארעה פגיעה במהלך עבודתו. עם זאת, לא שוכנענו מהראיות כי לתובע שולם השכר אשר צוין בתלושים. להלן נימוקינו.

יחסי עבודה

1. גרסתו של התובע לאורך כל ההליך היתה כי החל לעבוד אצל אחיו בחודש נובמבר 2017 וכי נפצע באתר בנייה בנווה שאנן בחיפה שם היה עם קבוצת פועלים לביצוע עבודות צנרת. על עובדות אלו חזר התובע בעקביות הן בפני חוקר הנתבע והן בפני בית הדין. לחוקר אמר התובע את הדברים הבאים: "הייתי מבצע עבודה בנווה שענאן הוצאנו צינור מהאדמה והצינור היה גדול נעזרנו במחפרון אני הנחתי את היד שלי איפה שחופר המחפרון ובמהלך ביצוע פעולה זו המחפרון פגע לי ביד שמאל נקטעו אצבעות שלי העובד שהיה איתי עוודי פחמאוי עזר לי לעלות לרכב ונסעתי לבית חולים רמב"ם בחיפה שם אושפזתי שלושה ימים".^[1]
2. חיזוק לגרסה זו ניתן למצוא בבירור בעדותו של מנהל אתר העבודה, מר ברהם, אשר אינו עובד של אחיו של התובע אלא עובד של חברת מפלסי הגליל. העד נשאל בחקירה הראשית לגבי תפקידו של התובע והפציעה, וכך השיב:

"ש: אתה יכול להסביר לבית הדין הנכבד מה, איך הכרת את התובע אחמד, הנה אני מצביע עליו, איך הכרת אותו? וכמה זמן פחות או יותר?

ת: אחמד הכרתי אותו דרך האח שלו סאלח שהיינו תמיד מזמינים איך שאומרים כוח אדם דרכו ובא אלינו לשטח לעבוד.

ש: אתה זוכר את התאונה שעברה על אחמד, אתה יכול להסביר עליה?

ת: את התאונה ספציפי בכללי אני זוכר שקיבל מכה תוך כדי עבודה, אבל באותו דקה אני לא הייתי צמוד לזה, זה בתור מנהל עבודה אני.

ש: אתה יכול להגיד פחות או יותר.

ת: סליחה, בתור מנהל עבודה יש לי אתר גדול שאני מסתובב לכל בכל השטח.

ש: אתה יכול להגיד באיזה, אתה זוכר באיזה תקופה, באיזה תאריכים זה היה?

ת: תאריך הפגיעה זה 14.1 לינואר 2018.

ש: אוקיי. אתה יכול להגיד בחודשים 11, 12 ו-1 או בתקופה שעבדת שם, האם אחמד היה בא אליך איזה פעם בכל התקופה הזאת, ביום התאונה או שהוא היה, מה התפקיד שלו? מה אתה יודע עליו?

ת: אחמד התפקיד שלו בשטח בתור כאילו צוות ראש צוות שהיה מניח צינורות והוא עובד בשטח, אני לא הייתי פונה לפועלים הייתי פונה לאחמד שהוא כאילו הראש של הפועלים, הוא היה עובד מניח צינורות ועובד."

1. מדובר בעד נטול אינטרסים ולא מצאנו כי גרסתו תואמה עם גרסת התובע מבעוד מועד. מר ברהם אישר למעשה לא רק את קרות התאונה, אלא גם כי התובע החל את עבודתו באתר הבנייה עוד בטרם התאונה וכי לא היה שם ביום 14.1.18 באופן מקרי, אלא כחלק מצוות הפועלים שנשלח על ידי אחיו של התובע לצורך ביצוע עבודת צנרת. בתחילת החקירה הנגדית, נשאל מר ברהם האם התובע היה חלק מהפועלים של מר מחאמיד, ותשובתו היתה בחיוב,^[2] ובאופן דומה אישר בהמשך החקירה הנגדית: "לפני בזמן שקיבל את המכה את הפגיעה היה עובד כל יום איתנו בשטח... עבד כל הזמן עד שקיבל את הפגיעה שלו".^[3] בנוסף, הסביר מר ברהם כי התובע היה ראש הקבוצה באותה תקופה ודרכו העביר את ההוראות לכל הפועלים בקבוצה.^[4] מצאנו את עדותו של מר ברהם קוהרנטית ונתנו אמון בדבריו, מהם עולה כי התובע היה חלק בלתי נפרד מצוות העובדים אשר נשלח על ידי מר מחאמיד ולא הגיע למקום רק לצורך עזרה נקודתית.
2. באופן דומה, נתנו אמון גם בדבריו של מפעיל המחפרון, מר אגבאריה, אשר אף הוא אינו עובד של מר מחאמיד אלא של חברת מפלסי הגליל. אכן, העד לא ידע לומר באיזה תאריך או באיזו שנה התרחשה התאונה, אך תיאר את הפגיעה באופן דומה לתיאורם של שאר העדים, ולכן ניתן במקרה דנן לייחס את שכחת המועד לפרק הזמן שחלף מאז התאונה (כשלוש שנים). כך הסביר מר אגבאריה: "היינו עובדים, אני הייתי על הטרקטור והיינו מרכיבים צינורות לפרק לקצר משהו כזה, והוא שם את היד על הבום ובנתונים שלו הוא אמר לי 'תחזיר את הבום', החזרתי את הבום, היד שלו הייתה בפינה שאני לא רואה אותה ושאני ממש החזרתי את הבום והוא צעק, 'תפתח, תפתח את הבום', פתחתי את הבום ובא אלי הראה לי האצבעות שלו כאילו שאני סגרתי עליהן בבום".^[5]
3. אכן, כפי שטוען הנתבע, מר אגבאריה לא ידע לאשר את תקופת עבודתו של התובע באתר, כמה זמן לפני התאונה החל לעבוד ומי עוד היה בצוות העובדים, אולם אי-ידיעת הפרטים אינה מערערת לדעתנו את מהימנותו שכן מדובר בעובד של חברת מפלסי הגליל ואין זה מן הנמנע כי ביצע עבודה באתר הבניה גם עבור קבלני משנה אחרים ולא היה צמוד לצוות הפועלים של מר מחאמיד. מעבר לכך, אף אם לא ידע לומר בדיוק כמה זמן עבד התובע באתר או מתי החל לעבוד הצוות, מפעיל המחפרון אישר כי התובע עבד באתר הבנייה טרם הפגיעה:

"ש: אתה יכול להסביר כמה תקופה הייתם ביחד או עבדתם או לפחות אתה זוכר שאחמד היה בא לשטח?

ת: אני הכרתי אותו, כן, כל הזמן כאילו היה איתנו.

ש: תסביר את זה לבית הדין, מי כל הזמן אתכם?

ת: אחמד היה הרבה זמן כאילו איתנו."^[6]

1. בכל הנוגע לרישומים הרפואיים, אכן כפי שטוען הנתבע אין ברישומים מביה"ח אמירה כלשהי כי הפציעה ארעה בזמן עבודה או באתר עבודה, וכל שנרשם הוא "חבלת מעיכה לכף יד שמאל... לדבריו נחבל מכף של מחפרון בכף יד שמאל, שולל חבלה נוספת".^[7] עם זאת, אין מדובר באנמנזה רפואית 'סותרת' אלא 'שותקת', שכן אין במסמך רפואי תיאור אירוע השונה מזה לו טוען התובע.
2. הנתבע הרחיב בסיכומיו, כמו גם בחקירות הנגדיות, לעניין התמיהות שעולות מן הרישומים שהוגשו על ידי מר מחאמיד למוסד לביטוח לאומי. אכן, כפי שעולה מתעודת עובד הציבור שהגיש הנתבע, התובע לא היה מדווח כעובד שכיר אצל מעסיק כלשהו במועד התאונה, ואף לא בחודשים שקדמו לכך. רק ביום 9.5.18, מספר חודשים לאחר הפגיעה, הוגש דיווח מאחיו כי התובע עבד אצלו בחודשים 11-12/2017. דיווח שמי על העסקתו של התובע בחודש 1/2018 התקבל אצל הנתבע רק ביום 26.3.2019. גם תלושי השכר הוצאו כמה חודשים לאחר הפציעה. עדותו של התובע בחלקים מסוימים גם לא היתה עקבית, כגון לגבי זהות העובדים אשר החליפו אותו לאחר הפציעה – ככל שהיו כאלה, והיכולת להצביע במדויק על החודשים בהם עבד עבור אחיו. בנוסף, שני העובדים האחרים לגביהם נטען כי עבדו תחת התובע באותם חודשים – אף הם לא היו רשומים כעובדים של מר מחאמיד באותה עת. גם הסבריו של מר מחאמיד לחוסר הסדרים בדיווחים לא נתמכו בראיות משכנעות, ובמיוחד לא הובא רואה החשבון אשר נטען לגביו כי הוא אחראי לדיווחים לרשויות המס.
3. אולם, לעמדתנו אין בכשלים וסתירות אלו כדי לערער את התרשמותנו מהעדים ושילוב טענותיהם ועדויותיהם של התובע, מנהל העבודה ומפעיל המחפרון, מהם עולה תמונה ברורה של עבודה בפועל של התובע באתר בחודשים שקדמו לתאונה וכן לגבי עצם התאונה עצמה. כפי שנדון להלן, יש בסתירות אלו כדי להשליך על קביעת המהימנות של המסמכים ושל העדויות לעניין תפקידו ושכרו של התובע.

תפקיד ומשכורת

1. התובע טוען כאמור כי הועסק כראש צוות ועל כן היתה הצדקה לשכר הגבוה אשר שולם לו לכאורה על פי התלושים. התובע לא הציג ראיה כלשהי המלמדת כי שכר זה אכן שולם לו בפועל, ולדבריו השכר שולם במזומן, אולם גם אחיו של התובע לא הציג רישום כלשהו במסמכים החשבונאים של עסקו המלמד על תשלום שכר בפועל או על משיכת כספים מחשבון הבנק שיכולים היו לתמוך בטענה לגבי גובה שכרו של התובע.
2. זאת ועוד, בעדויות התגלו סתירות ברורות בנוגע לשאלת גובה השכר. התובע טען בחקירה הנגדית כי השכר שלו היה "יומית פחות או יותר 500 משהו כזה",^[8] ואילו בתלושי השכר נרשם שכר יומי של 370 ₪. מר מחאמיד טען בפני חוקר הנתבע כי יש בידו רישומי נוכחות, אולם בסופו של יום רישומים אלו לא הוצגו, וכאשר נשאל לגבי גובה שכרו של התובע, הסתבר כי לא כל הסכום החודשי ששולם הוא בגין שכר עבודה רגיל:

"ש: הבנתי. טוב. אתה, ראיתי שאתה נתת לתובע, למרות שאתה אומר שחלק מהימים לא עבדו בכלל, 11,000 לחודש, נכון? זה התלוש, מנובמבר 10, דצמבר 11,000.

ת: לפי שכר מינימום הם עובדים 7 שעות.

ש: כן.

ת: יש שעות שהן נוספות.

ש: אוקיי.

ת: נכון? יש ימי שישי.

ש: נו?

ת: זה הכול בתוספת.

ש: מה תוספת?

ת: זה לא כאילו, לפי איפה עבד שעות נוספות, אז אני מוסיף לו.

ש: איפה אתה רואה שעות נוספות בתלוש שלו? אני לא רואה שעות נוספות, אני מסתכלת על תלוש נובמבר משכורת, על תלוש דצמבר משכורת ורואה שהוא מקבל סכום של 10,500 כמעט ₪.

ת: יפה כי הוא גם היה לו רכב וגם הוא היה."^[9]

1. בתשובות אלו מתייחס אחיו של התובע לתשלום שכר מינימום, אשר אינו מסתדר כאמור עם השכר היומי הנקוב בתלושים, וגם מציין כי השכר היה גבוה כי יש תשלום שעות נוספות, וזאת למרות שאין בתלושים תוספת בגין עבודה בשעות נוספות, וכן מוסיף מר מחאמיד כי תשלום זה כלל למעשה הוצאות רכב ונסיעה.
2. יוזכר, התלושים הוצאו חודשים רבים לאחר סיום עבודתו של התובע אצל אחיו, כאשר על פי תעודת עובד ציבור, המעסיק דיווח על התובע על פי טופס 126 רק ביום 9.5.2018 ודיווח על העסקתו בחודש 1/2018 הגיע לנתבע רק ביום 26.3.2019. עוד צוין בתעודת עובד ציבור כי תלוש 1/2018 של התובע לא התקבל אצל הנתבע בפועל אלא רק נמסר טופס 106 עבור 2018 אשר הופק ביום 28.2.2020. התובע הגיש לבית הדין את תלוש השכר של חודש 1/2018 רק ביום 15.10.2020 בתגובה להגשת תעודת עובד הציבור, כאשר יצוין כי בדיווח לשנת 2018 שמו של התובע מופיע, אולם מבלי לציין כי עבד בחודש כלשהו.
3. גם מעיון בתלושי השכר עולה ספק בנוגע למהימנותם, שכן נרשם בכל חודש כי התובע קיבל יום חופש אחד בתשלום, אולם בריכוז הנתונים לא נרשם ניצול חופשה כלשהו. למעשה, בחשבון החופשה לא נרשם דבר, לא לגבי צבירת חופשה, ניצול חופשה או יתרה. כאמור, רואה החשבון לא הוזמן למתן עדות, וזאת למרות שבמועד ישיבת ההוכחות כבר היה ברור לתובע כי הנתבע טוען כנגד מהימנות תלושי השכר והדיווחים למוסד לביטוח לאומי.
4. שכרו של התובע שולם כאמור במזומן, על פי עדותו שלו, ולא דווח בזמן אמת לרשויות המס. בהקשר זה נכונה טענת הנתבע כי קיים קושי לא מבוטל בנסיבות בהן עובד מקבל תשלום מזומן, ללא דיווח למס הכנסה או תשלום מיסים במועד, ללא תימוכין לכך כי השכר אכן שולם בפועל, ולאחר פציעה יפנה העובד לנתבע ויטען לשכר כלשהו לצורך חישוב הגמלאות. במצב דברים כזה, קיים נטל מוגבר על העובד והמעסיק לשכנע בדבר גובה השכר האמיתי, נטל אשר לא הורם במקרה דנן.
5. בכל הנוגע לתפקיד, כאשר נשאל התובע על ידי חוקר הנתבע מה תפקידו בעסק, השיב: "אני מבצע עבודות עפר כגון ניקוז והרכבת צנרת וכל עבודה שנדרשת ממני בשטח",^[10] וגם בחקירה הנגדית ציין כי עבודתו היתה "צינורות ניקוז וביוב, עבודות של עפר, אינסטלציה", וכי הוא "עושה צינורות של ביוב".^[11] מדברים אלו עולה כי התובע ביצע בשטח את עבודת הכפיים הקשורה בהנחת צינורות וחיבורם להבדיל מעבודה של פיקוח על צוות פועלים. מעבר לכך, בניגוד לנטען בתצהירו של התובע כי ניהל את הפרויקט, מעדותו ומעדות מר ברהם עולה כי התובע קיבל הוראות מאחיו או ממנהל העבודה באתר, והיה עליו לחלק את העבודה בינו לבין הפועלים האחרים שהגיעו עמו: "אנחנו מרכיבים שוחות... הם עובדים איתי, מה שמנהל אומר לנו לעשות 1,2,3 אז אני מחלק את העבודה על הפועלים שלי".^[12] בהקשר זה העיד מר ברהם כי "התפקיד שלו בשטח בתור כאילו צוות ראש צוות שהיה מניח צינורות והוא עובד בשטח, אני לא הייתי פונה לפועלים הייתי פונה לאחמד שהוא כאילו הראש של הפועלים, הוא היה עובד מניח צינורות ועובד"^[13] ועוד הוסיף "כשהיינו צריכים פועלים הייתי מתקשר לסלאח"^[14] (כלומר אחיו של התובע, המעסיק) ואם היו בעיות בשטח "אני פונה לסלאח... אם יש משהו אני פונה ישר לסלאח".^[15] הלכה למעשה, הסביר מר ברהם כי כל צוות הפועלים ששלח מר מחאמיד ביצעו את העבודה הפיזית בשטח וכי התובע היה זה שקיבל ממנו את ההוראות לביצוע ולאחר מכן חילק אותן בין שאר הפועלים. אישור לכך ניתן למצוא גם בדבריו של התובע עצמו, אשר אמר בחקירה הנגדית כי "אח שלי אומר לי אתה הולך לשם יש מנהל עבודה הוא יגיד לך מה לעבוד, אז אני עובד מה שאומר את המנהל".^[16]
6. למעשה, הגדרת תפקידו של התובע כ'ראש צוות' אינה מעלה ואינה מורידה. אכן עולה מהעדויות כי התובע היה ראש הקבוצה והיה מעביר לפועלים את הוראות מנהל העבודה, אולם אין בכך כדי לתמוך בהכרח בשכר הגבוה הנטען. התובע הינו אדם צעיר, ולא הוצגו כל ראיות כי רכש ידע מיוחד או מיומנות מיוחדת עד למועד תחילת עבודתו אצל אחיו. יתכן כי התובע היה ראש הקבוצה, אסף את העובדים ברכבו ומסר להם את הנחיות מנהל העבודה בשטח, אולם אין בכך כדי להצביע על מיומנות מקצועית מיוחדת המצדיקה בהכרח את השכר היומי לו הוא טוען.
7. בכל הנוגע להרחבת חזית, אכן הנתבע בכתב ההגנה לא טען טענה כלשהי בנוגע למהימנות התלושים או בנוגע לגובה השכר שיש לקבוע במקרה שבו יוכרו יחסי עבודה בין הצדדים. טענה זו עלתה לראשונה מתעודת עובד הציבור שהוגשה על ידי הנתבע זמן קצר לפני ישיבת ההוכחות, וכן מהסיכומים. עם זאת, התובע עצמו טען בהרחבה בסיכומיו כי אחת מהסוגיות השנויות במחלוקת בתיק זה הינה "תפקיד ומשכורת" ואף פירט במנומק מדוע יש לקבל את טענתו כי שכרו היה כפי שנקוב בתלושי השכר, תוך ציטוט עדויות התובע ועדיו. במצב דברים זה, אין לקבל את טענתו להרחבת חזית, ונדרשת הכרעה גם בסוגיה זו אשר עולה בבירור מעדויות התובע ועדיו עצמם.
8. אשר על כן, לא שוכנענו כי נתוני השכר המוצגים בתלושים הינם מהימנים, ולכן התלושים אינם יכולים לשמש כראיה לצורך חישוב הגמלאות. בכל הנוגע למשך התקופה, ממכלול הראיות עולה תמונה כי עבודתו של התובע באתר בנווה שאנן החלה במועדים התואמים את התקופה הנטענת בתלושים. אין כל מניעה, וזאת בניגוד לטענתו של הנתבע, לקבל את הנתונים בתלושים כמהימנים לצורך תקופת העבודה ולא לצורך השכר, שכן טענת התובע לעניין משך תקופת עבודתו נתמכה בראיות נוספות. מנגד, לא הוצגה כל ראיה המלמדת כי עבודתו של התובע אצל אחיו החלה זמן רב לפני כן.

סיכום

1. על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי התקיימו יחסי עבודה בין התובע לבין אחיו, כי התובע הועסק על ידי אחיו בחודשים 11-12/2017 ו- 1/2018, וכי ארעה לו פגיעה בעבודה כאשר נחבל בכף ידו השמאלית כמתואר בתיעוד הרפואי. כמו כן, אנו קובעים כי משלא הוכח גובה השכר הנטען על ידי התובע, לא ניתן לקבוע כי שכרו היה מעל לשכר המינימום.
2. לאור קביעות אלו, ונוכח טענתו של הנתבע בכתב ההגנה בדבר העדר קשר סיבתי בין הליקוי לבין הפגיעה, יודיע הנתבע תוך 21 ימים מה מבוקשו ביחס להמשך ההליכים בתיק.

ניתנה היום, ו' טבת תשפ"א (21 דצמבר 2020) בהעדר הצדדים.

1. הודעה צורפה לכתב התביעה, שורות 23-27. ↑

2. עמ' 30 שורות 8-10. ↑

3. עמ' 42 שורות 16,17, עמ' 43 שורה 4. ↑

4. עמ' 41 משורה 8 ואילך. ↑

5. עמ' 46 שורות 10-15. ↑

6. עמ' 45 שורות 10-14. ↑

7. סיכום אשפוז בי"ח רמב"ם, חומר רפואי צורף לכתב התביעה. ↑

8. עמ' 8 שורה 21. ↑

9. עמ' 30 שורות 26-28, עמ' 31 שורות 1-13. ↑

10. שורות 8-9 לחקירה. ↑

11. עמ' 4 שורות 22, 25. ↑

12. עמ' 10 שורות 12-13. ↑

13. עמ' 39 שורות 21-23. ↑

14. עמ' 40 שורה 1. ↑

15. עמ' 40 שורה 15-16. ↑

16. עמ' 15 שורות 7-9. ↑