1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 11.3.2020 בהעדר כתב הגנה מטעם המבקשת.
2. ביום 30.012.2019 הגישה המשיבה, חברה לשיווק חלפים לרכב, תביעה כספית בסדר דין מהיר נגד המבקשת, בה תבעה ממנה סך של 10,167 ₪ בגין חוב של המבקשת עבור סחורה שסיפקה לה המשיבה ותמורתה לא שולמה.
3. ביום 8.3.2020 ומשלא הוגש כתב הגנה מטעם המבקשת, הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. לבקשה צורפו אישור מסירה ותצהיר מוסר, לפיהם ביום 13.1.2020 נמסר כתב התביעה למר מוחמד חג'אזי, מנהלה של המבקשת, אשר סירב לחתום על אישור המסירה. על פי אישור המסירה ותצהיר המוסר בוצעה המסירה ליד פלאפל עאטף, לאחר שהכתובת אומתה בשיחת טלפון עם מר מוחמד, במספר אשר צויין באישור המסירה ובתצהיר המוסר. לפי החלטתי הוגש בהמשך תדפיס מרשות התאגידים לפיו מר מוחמד הוא בעל המניות של המבקשת. לאור התיעוד הנוסף ניתן פסק דין כאמור על מלוא סכום התביעה, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.
4. ביום 5.5.2020 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה נטען, כי כתב התביעה מעולם לא התקבל בידי המבקשת, וכי לא ייתכן שזה נמסר לידיו של מר מוחמד בכתובתה של המבקשת "ליד פלאפל עאטף", שכן זה נמצא במרכז העיר טמרה ואילו מוסך המבקשת נמצא בכניסה לעיר, ומרחק רב ביניהם. מכל מקום, מר מוחמד מעולם לא קיבל כתב תביעה ומעולם לא סירב לחתום על אישור המסירה, כפי שהצהיר בתצהירו שצורף בתמיכה לבקשה. נטען, כי מר מוחמד איננו מנהל המבקשת, אלא בעל המניות, וכי מנהל המבקשת הוא בנו כרם, שצירף אף הוא תצהיר לבקשה. נטען, כי אין למבקשת כל סיבה להתעלם מכתב תביעה כנגדה, שהרי הינה חברה מסודרת ולה רואה חשבון צמוד, מה גם שיש לה טענות הגנה טובות כנגד התביעה. נטען, כי פסק הדין אף הוא מעולם לא הומצא למבקשת, וכי נודע לה אודותיו בעקבות בדיקה שערכה חברת נכיון, אליה פנתה על מנת לנכות שיק מעותד, במערכת BDI, ונמסר לה כי ישנו רישום על תביעה כנגדה. נטען, כי ב"כ המבקשת פנה לב"כ המשיבה לבירור, וזו "משכה זמן" בדרישות שונות, כגון להעברת יפוי כח, כאשר במקביל פעלה בחוסר תום לב לפתיחת תיק הוצל"פ לביצוע פסק הדין שניתן. בנוסף טוענת המבקשת, כי אין לה כל חוב כלפי המשיבה, כי חובות שהיו סולקו, התקבלו זיכויים והכרטסת אופסה. לאור כל אלו, ובהתאם לגישתם הליברלית של בתי המשפט בבקשות לביטול פסקי דין בהעדר הגנה, עותרת המבקשת לביטול פסק הדין.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה. לתשובתה צורף תצהיר משלים מאת מבצע המסירה, בו הוא מצהיר כי שוחח טלפונית עם מר מוחמד, שהנחה אותו להגיע למוסך על פי מיקומו באפליקציית "וייז". המוסר תיאר בתצהירו את כתובתו של המוסך (ליד מסעדת אלמאס, שער בצבע כחול בכניסה), שם פגש את מר מוחמד שהזדהה בפניו כבעל החברה, קיבל לידיו את כתב התביעה אולם סירב לחתום בטענה שכך הנחה אותו בא כוחו. לטענת המוסר, הוא שב וביצע מסירה למר מוחמד, הפעם של האזהרה בתיק ההוצל"פ שנפתח לביצוע פסק הדין, וגם הפעם סירב מר מוחמד לחתום על אישור המסירה, על פי אותה הנחייה של בא כוחו. המוסר אף ציין, כי הוא מכיר את מר מוחמד באופן אישי, שכן עבד בעבר במוסך השייך לדודו של המוסר בצ'ק פוסט בחיפה.
6. אשר לטענות ההגנה של המבקשת טוענת המשיבה כי אין בהן ממש, שכן החוב הוסדר חלקית בלבד, ועדיין נותרה יתרת חוב כמפורט בכרטסת שצורפה לכתב התביעה. אשר לטענה בדבר חוסר תום לבם של ב"כ המשיבה אשר מצד אחד "משכו זמן" עם פנייתו של ב"כ המבקשת אליהם, ומצד שני פעלו לפתוח תיק הוצל"פ, הרי שלטענת המשיבה תיק ההוצל"פ נפתח שלושה ימים טרם הפנייה, כפי שניתן לראות באישור ממערכת "כלים שלובים" שצורף לתשובה.

דיון

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות והפקדת בטוחות.
2. ראש וראשון, לא מצאתי מקום לקבוע דיון בבקשה לביטול פסק הדין. ההחלטה ניתנת על סמך טענות הצדדים בכתבי הטענות ובתצהירים שהוגשו.
3. מצאתי לנכון ליתן משקל רב יותר לתצהירו המשלים של המוסר, בו תיאר את מיקומו של המוסך וציין כי הוא מכיר אישית את מר מוחמד. אציין, כי מר מוחמד, בתצהירו שצורף לבקשה, נמנע מלהתייחס לטענת המוסר לפיה יצר עמו קשר במספר הטלפון הנייד שצויין באישור המסירה ובתצהיר המוסר ולא כפר בכך שמדובר במספר טלפון שלו. אוסיף עוד, כי בהתאם לרישומים בתיק הממוחשב, פסק הדין עצמו הומצא לידי מר מוחמד ביום 23.3.2020 על ידי עובד דואר ישראל, אשר אין חולק כי הינו גורם אובייקטיבי ואינו קשור למי מהצדדים, ואף כאן הציג עצמו מר מוחמד כמנהל המבקשת וסירב לחתום על אישור המסירה. גם מבלי לקחת בחשבון את אירוע ההמצאה השלישי בו סירב, לפי הנטען, מר מוחמד לחתום על אישור מסירה, הפעם של האזהרה בתיק ההוצל"פ, הרי שמדובר בשתי הזדמנויות שאינן קשורות זו לזו בהן סירב מר מוחמד לחתום על אישור מסירה, מה שניתן להסבירו בהנחיות שקיבל מעורך דינו, כך לפי הצהרתו הנטענת בפני המוסר. לא זו אף זו, המצאת פסק הדין לידי מר מוחמד עומדת בסתירה לטענת המבקשת כי לא נודע לה על פסק הדין עד לפנייתה לחברת הנכיון כנטען בבקשתה, ויש בכך כדי לפגום במהימנות טענותיה. גם הסתירה שבין אישור פתיחת תיק ההוצל"פ ביום 27.4.2020, אותו הציגה המשיבה, ובין טענות המבקשת בדבר שיחותיו של בא כוחה עם משרד ב"כ המשיבה, יש בה כדי לפגוע באמינותה.
4. לאור כל אלו אינני מוצאת כי מדובר במקרה בו יש לבטל את פסק הדין מטעמי צדק בשל פגם בהמצאה או פגיעה בכללי הצדק הטבעי; אכן, דומה כי עסקינן במקרה בו נדרש בית המשפט לבחון, האם נופל המקרה בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין מקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן.
5. הלכה פסוקה היא, כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הם שניים: האחד - סיבת המחדל שבאי הגשת כתב ההגנה במועד, והשני - סיכויי ההגנה של המבקש (ראה רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל [5.8.1992]; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ [29.10.2000]; ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ [16.1.2005]; רע"א 1119/05 גודלסיל נ' ביליה רוברט נכסים ובניה בע"מ [27.2.2005]).
6. אשר לסיבת המחדל: כאמור, לטענת המבקשת, מעולם לא קיבלה את כתב התביעה. ציינתי לעיל את הבעייתיות שיש בטענה זו, המקשה על מתן משקל רב לה.
7. אשר לסיכויי ההגנה: מכתב התביעה עולה, כי החוב הנתבע מהמבקשת מתייחס לחשבוניות מהחדשים יוני - דצמבר 2018. הכרטסת שצירפה המבקשת לבקשתה מגיעה עד חודש יולי 2018 בלבד, ואילו החשבוניות שצורפו כנספח ג' לבקשה הן עד לחודש מאי 2018 בלבד, קרי, בטרם התגבש החוב הנתבע. גם חשבוניות הזיכוי שצורפו כנספחים ד'-ז' לבקשה, רובן ככולן הן עד לתחילת חודש יוני 2018, למעט חשבונית זיכוי אחת מחודש יולי 2018, על סך של 298 ₪ וחשבונית זיכוי אחת מחודש נובמבר 2018, על סך של 23 ₪. מתכתובת המייל שבין מנהלת החשבונות של המשיבה ובין רואה החשבון של המבקשת, שצורפה אף היא לבקשה, עולה כי המבקשת לא לקחה בחשבון מספר חשבוניות חיוב וזיכוי וכן תשלומים שלא בוטלו. זאת ועוד, התכתבות זו מלמדת על כי המבקשת ידעה גם ידעה על דרישת התשלום של המשיבה. אציין עוד, כי הגם שלטענת המבקשת, רואה החשבון שלה הוא הבקיא בכל הנהלת החשבונות בין הצדדים והוא איש הקשר מטעם המבקשת מול המשיבה, יש לתמוה על כי לא הוגש תצהיר מטעמו לתמיכה בטענות ההגנה הנטענות בבקשה (אעיר, כי אין ממש בטענת המבקשת, לפיה היה על המשיבה להמציא את כתב התביעה לידי רואה החשבון שלה; המצאה לתאגיד מתבצעת במענו הרשום או לידי מנהלו - תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984).
8. לא אחת נפסק, כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה הגישה היא ליברלית וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות ו/או בהפקדת בטוחות, זאת לאור חשיבות מימושה של זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה (ראה רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' [2.6.2015]; רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב [29.12.2014]; רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני [12.9.2017]; רע"א 640/19 אבו חאמד נ' אלבאחבסה ואח' [17.4.2019]). זכות זו אינה צריכה לסגת בפני יישום נוקשה ודווקני של כללים פרוצדורליים. שלילת זכות זו מהמבקשת איננה מידתית בנסיבות המקרה, וסבורני כי יש ליתן לה הזדמנות להציג את טענותיה ולבררן בהליך משפטי מלא.
9. בשים לב לקושי שבטענת המבקשת בדבר הפגם בהמצאת כתב התביעה, ובחולשת טענות ההגנה שלה כמפורט לעיל, ובאיזון בין אלו ובין זכותה של המבקשת לבירור טענותיה, אני קובעת, כי ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לכל שלושת אלו:
10. תשלום הוצאות בסך של 1,000 ₪ למשיבה באמצעות בא כוחה.

ב. הפקדת סך של 4,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת תוצאת ההליך.

ג. הגשת כתב הגנה בסדר דין מהיר.

כל התנאים הללו יקויימו בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

1. עם תשלום ההוצאות, ביצוע ההפקדה והגשת כתב ההגנה, תגיש המבקשת הודעה על כך ואורה על ביטול פסק הדין.
2. לא יקויימו התנאים האמורים, יוותר פסק הדין על כנו ואפסוק את הוצאות בקשה זו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' סיוון תש"פ, 12 יוני 2020, בהעדר הצדדים.