המבקש-המערער:

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בימ"ש השלום בתל אביב (כב' השופטת כרמלה האפט) מימים 25/9/19 ו- 4/12/19 בת"א 52577-02-17 שניתנו לאחר מתן פסק דין בהסכמה ביום 16/1/19.

2. המשיבה - העירייה הגישה בחודש פברואר 2017 תביעת פינוי וסילוק יד ממבנה חד קומתי בן כ- 2 חדרים, חצר, מקלחת ושירותים ברחוב סמטת הכרמל 35 בתל אביב, המהווה חלק בלתי נפרד משוק הכרמל (להלן: "הנכס").

נטען כי הנכס אינו ראוי למגורי אדם. הוא מהווה רק שריד נכס. בשנים 2013 ו- 2016 הוציאה העירייה לגבי הנכס הודעה לפי סעיף 3 לחוק עזר לתל-אביב - יפו (מבנים מסוכנים), התשס"ב - 2001 לצורך ביצוע עבודות שיקום ושיפוץ בנכס. הצו לא קוים.

3. בשים לב למצבו של הנתבע – המבקש; רווק בשנות ה- 60 לחייו, המתגורר עם אחותו בנכס עוד משנות חייהם של הוריו המנוחים; הושגה הסכמה בדיון שהתקיים ביום 16/1/19 שניתן לה תוקף של פסק דין.

4. בפסק הדין נקבע כדלקמן:

"תינתן לנתבע הזכות לבחור דירה למגוריו בעיר תל אביב, מבין מבחר דירות שיוצעו לו על ידי התובעת. המדובר בדירות בנות שני חדרים עד שני חדרים וחצי. פגישה אצל התובעת בה יוצעו לנתבע הדירות האפשריות ויוסבר לו איך ניתן לבקר בהן (בליווי של נציג התובעת), תתקיים בתוך 21 ימים ממועד היום.

הדירות יוצגו לנתבע בתוך 21 ימים לאחר מכן, או אף קודם לכן.

הנתבע יודיע לתובעת מהי הדירה הנבחרת בתוך 10 ימים מן המועד בו תושלם הצגת כל הדירות המוצעות בפניו.

לנתבע יוצעו לא פחות מאשר 4 דירות אפשריות, ביניהן לפחות 2 בקומת קרקע.

לאחר האמור וכאשר הנתבע יודיע מהי הדירה הנבחרת על ידו, יתאפשר לו להיכנס למגורים בה, תוך תיאום עמו, ובתוך פרק זמן שלא יעלה על 60 ימים (להלן: "הדירה הנבחרת").

לנתבע תינתן זכות בלתי הדירה למגורים בדירה הנבחרת עד יומו האחרון, וזאת ללא תשלום דמי שכירות כלשהם. עם זאת יהא על הנתבע לשלם את החשבונות השוטפים בגין השימוש בדירה הנבחרת, היינו: מים, חשמל, גז, ארנונה, ועד בית (אם יש).

היה וחלילה ובשל כוח עליון, הדירה הנבחרת תיפגע באופן שאיננו מאפשר עוד מגורים בה, תינתן לו על ידי התובעת דירה חלופית, בהתאם לפרוצדורה לעיל (לרבות לוחות הזמנים).

כפוף לאמור יודגש כי הדירה הנבחרת תהיה בבעלות התובעת. חוק הגנת הדייר לא יחול על זכותו של הנתבע למגורים בדירה הנבחרת.

שמורה לנתבע הזכות להגיש תביעה להוכחת בעלותו בדירה מושא התובענה (דירה המצויה ברחוב סמטת הכרמל 35 בתל אביב) לבית המשפט המוסמך.

במקביל ניתן בזאת צו לפיו על הנתבע לפנות את הדירה מושא התובענה וזאת בתוך 5 חודשים ממועד היום, ולאחר שהוצגו לנתבע הדירות המוצעות, ניתנה לו האפשרות לבקר בהן, חלף המועד להודעתו מהי הדירה הנבחרת וחלף המועד של 60 ימים בו צריכה התובעת להשלים את רכישת הדירה הנבחרת. ככל ויהיה עיכוב בלוחות הזמנים שיהיה נעוץ בתובעת, יוארך המועד בהתאם.

ככל שיהיה עיכוב בלוחות הזמנים שנעוץ בחוסר שיתוף פעולה של הנתבע – ייכנס צו הפינוי לתוקפו בתום 5 חודשים ממועד היום".

5. ביום 15/9/19 הגישה העירייה בקשה למתן פסיקתא לצורך פינוי המבקש מהנכס.

העירייה פירטה פעולות שנעשו על ידה ממועד פסק הדין ועד הגשת הבקשה על מנת לקדם את ביצועו של פסק הדין; אך בשל היעדר שיתוף פעולה אין מנוס ממתן פסיקתא.

ביום 25/9/19 ומשלא הוגשה תגובת המבקש, אשר היה מיוצג ע"י עו"ד אחר מטעם הסיוע המשפטי ולא על ידי באת כוחו הנוכחית, עו"ד אסייאג; נחתמה פסיקתא כדלקמן:

"בהתאם לפס"ד שניתן כנגד מר חלבי אליעזר ת.ז. 56437338 (להלן: "הנתבע") ביום 16.1.19, הנני קובעת בזאת בהתאם למפורט להלן:

בכפוף לאמור בפס"ד מיום 16.1.19, ובכפוף לתצלום אוויר המצ"ב לפסיקתא זו כנספח א', הנני מורה בזאת לנתבע לפנות לאלתר מכל אדם ו/או חפץ מטעמו את הנכס מושא כתב התביעה שהינו מבנה חד קומתי וחצר השוכן בחלק מחלקה 3 בגוש 7002, ברח' סמטת הכרמל 35 בתל אביב ולהעבירו לידי התובעת".

6. הבקשה לביטול הפסיקתא:

ביום 11/11/19 הגיש המבקש, באמצעות עו"ד אסייאג, בקשה לביטול הפסיקתא.

נטען כי בא כוחו הקודם הודיע למבקש לאחר הדיון כי הייצוג מופסק, אך לא הודיע על כך לבימ"ש. רק בשלהי ספטמבר תחילת אוקטובר הומצאה הבקשה וההחלטה למבקש ע"י העירייה.

למבקש נודע על הפסיקתא ביום 23/10/19.

נטען, כי יש לבטל את הפסיקתא מחובת הצדק; שכן מדובר בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד, מבלי שהמבקש ידע על הבקשה והצורך בתגובה אלא רק לאחר שכבר נחתמה הפסיקתא, לחלופין - מכוח שיקול דעת בימ"ש.

נטען, כי בניגוד להסכם הפשרה; הציעו לו רק דירות שאינן באזור מגוריו הנוכחי. זאת בטענה כי דירות באזור מגוריו יקרות מידי. לא ניתן לחסוך על חשבונו של המבקש וכי ניתוקו מאזור שהוא חי בו כל ימיו עשויה לפגוע ולו במעט איכות חיים שעוד נותרה לו.

העירייה בתגובתה התנגדה לבקשה. ציינה בצדק כי עסקינן בפס"ד חלוט. העירייה עשתה כל שביכולתה כדי לסייע לנתבע אך נראה כי בני משפחתו יותר משהם מסייעים לו, מזיקים לו.

נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. אין עסקינן בביטול מחובת הצדק. העירייה הוכיחה כי פעלה באופן הנדרש למימוש פסה"ד וביטול הפסיקתא לא יועיל לנתבע כיוון שכבר קיים פס"ד.

ב"כ המבקש בתשובתה לתגובה טענה כי אין ולו התייחסות אחת בתגובה לכך שהוצעו למבקש דירות שאינן במקום מגוריו וזאת משיקולים כספיים המנוגדים לפסה"ד.

7. בהחלטה מיום 4/12/19 נקבע:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה, אני מוצאת לדחות את הבקשה.

הפסיקתא תואמת את פסק הדין בעוד שבנימוקי הנתבע בבקשתו, מבקש האחרון לקרוא לתוך פסק הדין, קביעות שלא נקבעו בו.

אין לנתבע אפוא מה שיתמוך בבקשתו.

אין באמור כדי לגרוע מתוקפו של פסק הדין, אף ביחס לחיובי התובעת כלפי הנתבע".

8. בבקשת רשות הערעור נטען כי המבקש שיתף פעולה עם העירייה לאחר פסה"ד באופן מלא. הגיע לכל הפגישות עם נציגיה והלך לבדוק דירות שהוצעו לו; אך לא הוצעו לו דירות שהוצעו על ידי נציג העירייה בדיון (כאשר לפחות אחת מהן הייתה ברחוב יצחק שדה ובשכונת מונטפיורי שאינה רחוקה מאזור מגוריו הנוכחי).

כל הדירות שהוצעו לו היו בשכונת התקווה באזור שאינו טוב ומרוחק מאוד משכונת מגוריו. לאחר שביקש שיעמדו בהתחייבות לספק לו דירה חלופית באזור אחר השיבו לו כי שווי דירה שיש לחפש לא יעלה על 1.2 - 1.3 מיליון ₪ - סכום לא סביר לדירה בתל אביב. מגבלת סכום זו אינה חלק מפסה"ד ואף מנוגדת לפסה"ד.

נטען, כי לא היה מקום לאשר בפסיקתא תנאים שלא כלולים כלל בפסה"ד.

נטען כי העירייה מבקשת לעשוק את המבקש וכי למרות שהוא דייר מוגן, הוא ימצא עצמו ללא הפסיקתא בלי קורת גג מעל ראשו.

9. בתשובת העירייה נטען כי מדובר בניסיון להביא לביטול פסה"ד ולשינוי תנאיו. במסגרת הבקשה יש מחזור של טענות שנשמעו בפירוט בבימ"ש קמא תוך סילוף של העובדות.

נטען כי מיד עם קבלת פסה"ד החלה העירייה לממש את סעיפי פסה"ד בליווי צמוד של רשויות הרווחה. מאחר והעירייה עשתה ככל שניתן על מנת למצוא דיור חלוף למבקש אך לשווא ובעקבות התנהגות המבקש וקרובי משפחתו שמנעו כל אפשרות לפתרון בהתאם להוראות פסה"ד, העירייה הגישה לבסוף, בדחייה של 3 חודשים מהמועד הקבוע לכך בפסה"ד, בקשה למתן פסיקתא מתאימה לביצוע פסה"ד.

הבקשה הוגשה והומצאה למבקש הן באמצעות שליח והן לידי בא כוחו באמצעות המייל ביום 16.9.19.

העירייה אינה מחזיקה מלאי דירות אלא הדירות הפנויות בשוק הדירות במועד הפגישה שבין הצדדים הן שהוצגו למבקש. העירייה פעלה ופועלת כנדרש למימושו של פסה"ד.

נטען כי ביטול הפסיקתא לא יועיל למבקש. פסה"ד חלוט ונקבעו בו העקרונות למימושו, זאת לאחר שטענות המבקש נשמעו באופן מפורט ועל בסיס טענות הצדדים נוסח הסדר פשרה שקיבל תוקף של פס"ד. אין לסטות מעקרונות הסדר הפשרה שנקבע בהסכמת הצדדים ובחסות בימ"ש קמא ויש ליישם את העקרונות שנקבעו בפסה"ד כלשונן.

10. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער, לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור בהתאם לתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א") ולדחות את הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:

11. כיוון שעסקינן בהחלטה שניתנה לאחר פסק דין, קיימת מדיניות ליברלית יותר במתן רשות ערעור על ההחלטה, שכן לא יהיה מועד עתידי להשיג בזכות על ההחלטה בפני ערכאת ערעור (ראה: רע"א 7759/19 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' נסרה, סעיף 8 להחלטת כב' הש' ע' גרוסקופף (31/12/19)).

על כן, ניתנת רשות ערעור.

12. דין הערעור להידחות לגופו.

א. בהתאם לתקנה 201 לתקסד"א:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה,

רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה, החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

ב. ב"כ המבקש טוענת כי היה מקום לבחון את הסיבה למחדל בגינו לא הוגשה תשובת המבקש לבקשה מלכתחילה וסיכויי המבקש לקבלת עמדתו (סעיף 46 לבר"ע).

מדובר בטענה ההמתייחסת לביטול החלטה במעמד צד אחד עפ"י שיקול דעת בימ"ש.

אין מקום לבטל את הפסיקתא שניתנה ע"י ביהמ"ש קמא ביום 25/9/19 במעמד צד אחד מכוח שיקול דעת בימ"ש הואיל ואין סיכוי לקבלת טענות המבקש לגופו של עניין.

פסק הדין שניתן ביום 16/1/19 הוא חלוט. אינו ניתן לשינוי על ידי ערכאת ערעור; ויש לקרוא בו רק את שנכתב בו ולא מעבר לכך.

גם בפרוטוקול הדיון נכתב כי יוצעו לנתבע דירות בעיר תל אביב; ללא הגבלה לשכונת מגוריו בלבד או מגבלה אחרת וכך גם נכתב בפסק הדין.

טענות המבקש ביחס להגבלת מחיר זו או אחרת אינן יכולות לשנות את הפסיקתא; כיוון שבפסק הדין אמנם אין מגבלת מחיר אך גם אין מגבלת אזור שבו תהיה הדירה; וככל שמוצעות לו דירות 2 - 2.5 חדרים בתל אביב, העירייה ממלאת אחר פסק הדין והפסיקתא תואמת לפסק הדין.

בפסק הדין לא ויתר הנתבע על טענותיו לזכויות קנייניות בנכס. נקבע מפורשות, כי יהא רשאי להגיש תובענה לביהמ"ש מוסמך.

פינוי הנכס נבע מהצורך למנוע מצב של הותרת מגוריו במבנה מסוכן.

ג. לפיכך, משניתן פסק דין חלוט ומשנמצא כי העירייה פעלה לפי פסה"ד וכי "תנאי" ההסכמה; להם טוען המבקש אינם כלולים בפסק הדין (ואף לא בפרוטוקול הדיון), לא נותר אלא לדחות את הבקשה לביטול הפסיקתא ולדחות את הערעור על החלטות בימ"ש השלום.

13. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות לערער ולדחות את הערעור לגופו.

ב. יפה עשתה המשיבה כאשר לא עמדה על פסיקת הוצאות. בנסיבות, אין צו להוצאות.

ג. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' שבט תש"פ, 27 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.