<#1#>

נוכחים:

נציג המאשימה עו"ד שמעון אברג'ל

הנאשם הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד חסונה אכרם

פרוטוקול

בית המשפט מקריא לנאשם את כתבי האישום בשני התיקים שבכותרת:

ב"כ הנאשם:

הקראתי לנאשם את 2 כתבי האישום.

הנאשם מודה בעובדות שיוחסו לו ב-2 כתבי האישום.

נבקש לצרף את התיק שקבוע לירושלים בפני מותב זה, היה לו היום דיון בירושלים, נבקש לעדכן את בית המשפט בירושלים כי התיק צורף.

הנאשם:

אני מבין את כתבי האישום ומודה בביצוע העבירות המיוחסות לי בכתבי האישום.

ב"כ המאשימה:

אין התנגדות לצירוף התיקים שבכותרת.

<#2#>

החלטה

מורה על צירוף תיק 49892-10-19 של בית משפט השלום בירושלים לתיק שבפני.

המזכירות תעדכן את בית משפט השלום בירושלים בדבר צירוף התיק.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ז' שבט תש"פ, 02/02/2020 במעמד הנוכחים.

<#4#>

הכרעת דין

לאור הודאת הנאשם אני מרשיעה אותו בעבירות שיוחסו לו ב-2 כתבי האישום כדלקמן:

בתיק 1992-01-20 בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952 והתחזות כאדם אחר במטרה להונות – בניגוד לסעיף 441 רישא לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

בתיק 49892-10-19 בעבירה של ניסיון כניסה לישראל שלא כחוק בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952 וסעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ז' שבט תש"פ, 02/02/2020 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

מגיש הרשעות קודמות (ת/1), גז"ד (ת/2) והתחייבות (ת/3), מגיש טיעונים לעונש.

ב"כ הנאשם:

הנאשם הודה והורשע בעבירה של כניסה לישראל בעבירה של התחזות לאדם אחר במובן הזה שמסר מספר תעודת זהות של אחיו לשוטרים שעצרו אותו, הנאשם טען בחקירתו כי היה בלבול של המשפחה בזה שמסרו מספר של אחיו, הנאשם בסופו של דבר הודה מיד בפני השוטרים, מסר את תעודת הזהות והודה שעשה טעות כך שההתחזות היתה למספר רגעים בלבד, למעשה מדובר בעבירה נלווית שהיא עבירה נגזרת מהעבירה של הכניסה, מדובר בחוסר שיקול דעת נכון של הנאשם ברגע של פחד ולחץ רגעי שכמובן לא נגרם מהעניין הזה נזק כלשהו הן לאינטרס הציבורי והן לשוטרים כי מיד הודה בטעות שלו.

כמובן שהיתה יכולה לענות לנאשם טענה כזו או אחרת של הגנה, אך הנאשם עצור היום ואין לו חלופה להציע, משבחן את כל השיקולים העדיף להודות בכתב האישום כפי שהוא תוך קבלת מעשיו.

לגבי הערך החברתי המוגן חברי הפנה להלכת אל הרוש ואני מצטרף אליו גם לעניין מתחם העונש ההולם.

לגבי עבירת ההתחזות – כמובן בעבירה כזו שאין מדובר בנסיבות מחמירות העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מספר ימי מאסר יכול ויבוצעו בעבודות שירות למי שיש עבר מכביד.

הנאשם צרף תיק נוסף של בית משפט השלום בירושלים שמייחסים לו עבירה של ניסיון כניסה, אודה ולא אבוש כי זה פעם ראשונה שאני נתקל בעבירה של ניסיון כניסה, אבל הנאשם מבקש לנקות שולחן ומאחר ורצונו של אדם כבודו זה מה שמבקש הנאשם, מבקש לומר כי המתחם הענישה בעבירה של ניסיון אמור להיות מאסר מותנה ולא מעבר, בייחוד כי לנאשם אין עבר מכביד.

הנאשם הודה, נשוי, יליד 1994 צעיר, נשוי ובן למשפחה ברוכת ילדים, אשתו של הנאשם בהריון והבנתי ממנו כי עתידה לעבור ניתוח כלשהו, למעשה הסיבה של כניסתו סיוע בפרנסת המשפחה על מנת לחסוך כסף לצורך ביצוע הניתוח בשטחים אצלם.

מדובר בנאשם שעברו אינו מכביד, הרשעה אחת, העבירות שבהן הורשע אינן מבין החמורות בספר החוקים, המצוקה הכלכלית בשטחים הינה בידיעה שיפוטית ונאשם זה עונה על ההגדרה כמי שנכנס לצורך פרנסה.

אבקש להתחשב בגילו הצעיר, במניע לכניסה והודאתו המיידית וחסכון הזמן.

לאור גילו והעובדה שהוא נשוי אבקש כי לא יוטל עליו מאסר על תנאי ארוך על מנת שיתאפשר לו להוציא היתר כניסה לארץ לאחר שנה כי מלבד המכשול של הגיל אין מניעה שיוציא היתר בעוד שנה.

אבקש להימנע מקנס לאור הלכת אל הרוש. אבקש כי סכום ההתחייבות יהיה מידתי.

לגבי ההתחייבות שהוגשה אבקש כי ההתחייבות תומר למאסר בפועל.

אבקש כי בית המשפט יפעיל את התנאי שכן לכל הדיעות התנאי הוא ארוך בשים לב לעונש שנקבע לצד העבירה ואבקש כי בית המשפט יטיל עליו מאסר נוסף שירוצה בחופף כך גם מאסר חלף ההתחייבות שיהיה בחופף למאסר המותנה.

הנאשם:

אני מצטער. יש לי תנאי והאישור עולה יקר אין לי כסף.

אין לי איך לשלם את ההתחייבות, אבקש מאסר במקום ההתחייבות.

<#6#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ב-2 כתבי אישום כדלקמן:

בתיק 1992-01-20 בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952 והתחזות כאדם אחר במטרה להונות – בניגוד לסעיף 441 רישא לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

בתיק 49892-10-19 בעבירה של ניסיון כניסה לישראל שלא כחוק בניגוד לסעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב 1952 וסעיף 25 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

על פי המתואר בעובדות כתבי האישום בתאריך 28.10.19 ניסה להיכנס לישראל בסמוך למעבר הל"א מבלי שהיה בידו אישור כניסה כדין וביום 30.12.19 שהה הנאשם בישראל ללא אישור שהיה כדין. כשהתבקש ביום 31.12.19 על ידי שוטר להזדהות, מסר את שמו של אחיו ומספר תעודת זהות של האח אותה קיבל בשיחת טלפון וכך התחזה לאחיו בכוונה להונות.

1. הערך המוגן בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין הוא שמירה על בטחון המדינה והגנה על סמכותה של המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

הערך המוגן בעבירה של התחזות כאדם אחר במטרה להונות הוא שמירה על החוק והסדר הציבורי.

1. מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה בשים לב שהנאשם ביצע את העבירה לצרכי פרנסה ובשים לב לטיבה של העבירה הנלווית.
2. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה: הגם שהנזק הפוטנציאלי מביצוע עבירה של כניסה שלא כדין לישראל יכול להיות רב, כשמטרת הכניסה לישראל היא ביצוע עבירה בטחונית או פלילית, במקרה דנן מטרת הכניסה היא פרנסת משפחה שנמצאת במצוקה כלכלית, לא נגרם נזק קונקרטי לבטחון המדינה. נתתי דעתי לכך שגם לעבירה הנלווית של ההתחזות אין אינדיקציה לתכנון מוקדם בשים לב שהנאשם לא החזיק בידו את תעודת הזהות של האח אלא הציג מספר תעודת זהות של האח, מספר אותו קיבל בשיחת טלפון שנעשתה בנוכחות השוטר.
3. מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי במקרים דומים שכללו עבירה של כניסה שלא כחוק ועבירות נלוות בתי המשפט גזרו עונשים שנעו ממאסר לימים בודדים ועד חודש מאסר.

ראו למשל: ת"פ (אשקלון) 50464-01-18 מדינת ישראל נ' רשאידה (20.2.18); ת"פ (ירושלים) 38526-03-17 מדינת ישראל נ' אבו חלתם (28.3.17); ת"פ (אשקלון) 68779-03-18 מדינת ישראל נ' אוהרין (24.4.18); ת"פ (ירושלים) 29248-01-17 מדינת ישראל נ' חזין (28.2.17); ת"פ (באר שבע) 53550-07-18 מדינת ישראל נ' אבו גזאלה (23.7.18); ת"פ (אשקלון) 8451-06-18 מדינת ישראל נ' דגאמין (13.6.18); ת"פ (אשקלון) 18281-04-18 מדינת ישראל נ' אבו זלטה ( 16.4.18); ת"פ (רמלה) 67727-03-18 מדינת ישראל נ' ג'ברין (29.3.18) ; ת"פ (אשקלון) 28560-06-18 מדינת ישראל נ' כואזבה (12.6.18); ת"פ (ירושלים) 34109-11-17 מדינת ישראל נ' חמידת ואח' (20.11.17); ת"פ (אילת) 50859-02-18 מדינת ישראל נ' עואודה ואח' (26.2.18); ת"פ (אשקלון) 56741-01-18 מדינת ישראל נ' אל חרבי (4.2.18); ת"פ (באר שבע) 43664-04-18 מדינת ישראל נ' חואמדה (8.5.18); ת"פ (קרית גת) 64600-03-18 מדינת ישראל נ' סוויטי (8.4.18); ת"פ (אשדוד) 5101-08-18 מדינת ישראל נ' אלשואהין ואח' (15.8.18).

1. מתחם העונש ההולם לעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק כפי שנקבע ברע"פ 3677/13 אלהרוש נ. מדינת ישראל נע ממאסר מותנה ועד 5 חודשי מאסר בפועל, וכן הימנעות מקנס ועד לקנס בסך 2000 ₪.

כאשר יש עבירות נלוות, כפי שבמקרה שבפניי, מגיע המתחם אף ל- 8 חודשי מאסר.

ראו בעניין זה עפ"ג (ת"א) 62551-01-13 מדינת ישראל נ' אחמד מצרי:

"הדעת נותנת, כי אופיין וחומרתן של העבירות הנלוות יכתיבו את הרף העליון. לא הרי עבירת רכוש העומדת בפני עצמה, הגם שהיא נלווית בתיק מסויים, לעבירת השהייה הבלתי חוקית כעבירות הקשורות בטבורן לשהייה הבלתי חוקית, שנועדו לאפשר אותה, כגון עבירות של התחזות כאחר ולעיתים גם זיוף, שימוש במסמך מזוייף וכיו"ב. מכל מקום, קיומן של עבירות נלוות, גם כאשר הן קשורות בטבורן, כאמור, לעבירת השהייה הבלתי חוקית, מעמיד את הרף העליון, לשיטתנו, על רף מינימלי של כ- 7 – 8 חודשים...".

1. לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לארוע שבפני נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר.
2. בעניינו של הנאשם לא מצאתי הצדקה לחרוג לחומרה או לקולה ממתחם העונש ההולם.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

1. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את הנתונים הבאים:

• את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות בהזדמנות ראשונה.
• את העובדה שהנאשם נותן את הדין בגין 2 אישומים ממועדים שונים.
• את העובדה שהיה עצור במשך מספר ימים בכל אחד מהתיקים.
• את הרשעותיו הקודמות של הנאשם: לנאשם הרשעה קודמת בגין 3 עבירות של כניסה לישראל. תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 3 חודשים, כמו גם התחייבות בת 500 ₪.
• את גילו הצעיר של הנאשם: הנאשם בן 26.
• את נסיבותיו האישיות כפי שהוצגו בפני: את היותו מפרנס יחיד למשפחתו, את העובדה שביצע את העבירה לצורך פרנסת משפחתו ולצורך תשלום עבור טיפולים רפואיים עבור בתו החולה.

1. לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 10 ימים. המאסר ימנה מיום 31.12.19, מועד בו נעצר בתיק 1992-01-20.

מתקופת המעצר ינוכו גם ימי המעצר בהם שהה בתיק מ"ת 49880-10-19.

ב. מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים כפי שהוטל על הנאשם בת"פ 24210-02-17 ביום 28.2.17 בבית משפט השלום באשקלון וזאת לריצוי בחופף למאסר שהוטל בתיק זה.

למען הסר ספק על הנאשם לרצות בסה"כ 3 חודשי מאסר מיום 31.12.19 (בניכוי ימי המעצר שריצה במ"ת 49880-10-19).

ג. חודשיים מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 18 חודשים מהיום את העבירות בהן הורשע.

ד. מורה על הפעלת התחייבות בסך 500 ₪ עליה חתם הנאשם בת"פ 24210-02-17 ביום 28.2.17 בבית משפט השלום באשקלון.

ההתחייבות תשולם עד ליום 3.2.2020.

ככל שלא תשולם, ירצה הנאשם 2 ימי מאסר במקומו וזאת במצטבר למאסר שהוטל בתיק זה.

ה. הנאשם יתחייב בפני על סך 1,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע והכל תוך שנתיים מהיום.

לא יתחייב הנאשם כאמור, יאסר למשך 10 ימים.

זכות ערעור לבימ"ש המחוזי בבאר שבע תוך 45 יום מהיום.

ככל שיש מוצגים יושמדו, זאת בחלוף תקופת הערעור.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ז' שבט תש"פ, 02/02/2020 במעמד הנוכחים.

הנאשם:

אבקש להחזיר את ההפקדה בתיק מ"ת מירושלים לאחי פארס או לאחי מוסא, אני נותן הסכמה לכך, אחד מהשניים יגיש בקשה לבית המשפט הרלבנטי.

אני מתחייב על סך 1,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין או התחזות וזאת למשך שנתיים. אני מבין שאם אפר את ההתחייבות אדרש לשלם סכום זה.

<#8#>

החלטה

רשמתי בפני את התחייבות הנאשם אשר ניתנה במעמד הדיון לאחר שנגזר דינו.

המזכירות תעביר העתק הפרוטוקול לבית משפט השלום בירושלים על מנת שיבטל את הדיון שקבוע בפניו ואת צו ההבאה שהוצא לו היום בהתאם להחלטת בית המשפט (הנאשם היה עצור ועל כן לא יכול היה להתייצב לדיון).

תשומת לב בית משפט השלום בירושלים כי הנאשם נתן הסכמתו לכך שהפיקדון שהופקד במ"ת 49880-10-19 יוחזר לידי אחד מאחיו.

המזכירות תבטל את הדיון שקבוע ביומנו של כב' סגן הנשיא השופט אבשלום מאושר ליום 3.2.2020.

יש לבטל בדחיפות את הזימון באמצעות שב"ס.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ז' שבט תש"פ, 02/02/2020 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי רחל מושיאשוילי