פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט

לפני תביעה כספית על סכום 4,630 ₪ שהוגשה בסדר דין מהיר ועילתה נזקי רכוש אשר נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 19.03.18 בין אוטובוס התובעת, בעל מ.ר.6738570, לבין רכב מ.ר. 4610851 הנהוג על ידי נתבע 1 ומבוטח על ידי נתבעת 2 בביטוח צד ג'. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לשאלת האחריות וגובה הנזק.

לטענת נהג התובעת, הוא נסע ברחוב סוקולוב בהרצליה ממערב למזרח כאשר לפתע פתח הנתבע את דלת מכוניתו שחנתה בצד ימין וזו פגעה בשמשה ימנית קדמית של האוטובוס.

לטענת הנתבע הוא חנה לצד הרחוב במקום חניה מסודר והאוטובוס שמיהר, נצמד אליו לפני הפניה ימינה ופגע בו כשהדלת היתה כבר פתוחה.

בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 12.11.2020 העידו הנהגים של הרכבים המעורבים בתאונה וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם והודיעו על הסכמתם למתן פסק דין לפי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בהתאם לקבוע בסעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט. בהסמיכם את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו.

המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה – המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי – בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים – ובהם החיפוש אחר האמת – מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים ( ראה אהרון ברק – על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז, (תשנ"ו) 11).

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים. יש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג (ראה ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337). וכן ראה ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2014/99 פרופ' משה זרודי נ' פרופ' אריה שנקמן (19.06.2002)).

מתמונות אוטובוס התובעת ועדויות הנהגים נראה כי גרסתה של התביעה מסתברת יותר בעיני. אין מחלוקת כי הנתבע היה במצב עמידה בחניה אך נראה כי הנתבע תרם לקרות התאונה בכך שפתח את דלת הרכב מבלי להמתין שהדרך תהיה פנויה לגמרי.

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (31.10.95), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (לא פורסם) ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות התרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני ולקחתי בחשבון את האמור במאמר "הצעה לשימוש בנוסחה מדעית לצורך חישוב אריתמטי של פסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט", פורסם באתרי "פקס-דין" ו"נבו", הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעים, לשלם לתובעת לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק זה, פיצוי בסך 2,500 ₪.

כן ישלמו הנתבעים לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,800 ₪.

התשלום יבוצע תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יחולו עליו הצמדה וריבית כחוק , מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

הואיל וב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה ניתן בזה פטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.