בהמשך להחלטות הקודמות, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר עיון בתיק המקביל שבין הצדדים ראיתי לנכון להורות כדלקמן:

באשר לטענת ההתיישנות, לא ניתן לקבלה בשלב זה ולהורות על סילוק על הסף. אכן החוזה שבין הצדדים נחתם בשנת 2011, אולם עילת התביעה אינה דווקא החוזה עצמו אלא העבודות שבוצעו בעקבותיו, ובוודאי שלא ניתן לקבוע בשלב זה כי כל עילת התביעה התיישנה. לפיכך, הטענה נדחית, מבלי לפגוע באפשרות להעלותה בהמשך, לאחר שיתבררו העובדות הרלוונטיות.

באשר לאיחוד הדיון עם התיק המקביל, אין חולק כי מדובר בהליכים קשורים הנובעים מאותו חוזה ועבודות שבוצעו בעקבותיו. נקודות ההשקה בין התביעות רבות וחלק גדול מהפלוגתאות זהה.

בנסיבות אלה, דומה כי מן הראוי לאחד את הדיון בשני ההליכים יחד, אולם החלטה בהקשר זה אינה יכולה להינתן בהליך כאן. לפיכך, ככל שמעוניין ב"כ התובעים באיחוד הדיון ישקול הגשת מתאימה.

לצד האמור, אני סבור כי אין מנוס מעיכוב ההליך כאן עד לקידום ההליך המקביל. כאמור מדובר בפלוגתאות זהות רבות, אין מקום לשמיעה כפולה של עדים, מינוי כפול של מומחים, הוצאות מיותרות והחלטות שיפוטיות מיותרות או סותרות.

לפיכך, אני קבוע כי בשלב זה יעוכב הדיון בתיק כאן עד הכרעה או התקדמות משמעותית בתיק המקביל, אשר תמנע כפל הליכים והחלטות סותרות.

מאחר והדיון בתיק המקביל נקבע ליום 24.12, הרי בשלב זה נקבע התיק שבפניי למעקב ליום 25.12 לבחינת ההתקדמות שם.

ניתנה היום, י"ד תמוז תש"פ, 06 יולי 2020.