30 נובמבר 2020

<#1#>

בשם זאב נכטיגל והרצל חמוש עו"ד דן רינגל

בשם ניר אביב בע"מ עו"ד קובי פינגרהוט

בשם אסלאם ואסעד פראסיני עו"ד נאייל מסאלחה

1. לפנינו ערעורים על פסק דינו של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת דגית ויסמן ונציגי הציבור גברת אורית הרצוג ומר אבי ענתבי; סע"ש 697-10-16, סע"ש 7540-10-16) אשר קיבל בעיקרה את שתי התביעות שהגישו המשיבים בערעורים שבפנינו (להלן - העובדים) כנגד ניר אביב - חברה לבנין בע"מ (להלן- החברה הקבלנית) וכנגד מר זאב נכטיגל ומר הרצל חמוש (להלן- היזמים), לאחר שקבע כי החברה הקבלנית והיזמים היו מעסיקים במשותף של העובדים.

2. במהלך הדיון בערעור הציע בית הדין למערערים כי החיוב לעובדים בשני הערעורים יתבצע באופן שהחברה הקבלנית והיזמים ישלמו כל אחת לעובדים 50% מהחיוב כפי שייפסק. המערערים בכל אחד מהערעורים ישמורו את טענותיהם האחד כלפי משנהו ואלה תתלבנה בערכאות המתאימות. הצדדים קיבלו את הצעת בית הדין. עוד הסכימו הצדדים כי בית הדין יכריע בערעורים בכל הקשור לעצם החיובים הכספיים, וכן יקבע סנקציה למקרה ומי מהמערערים לא יעמוד בחיובו כלפי העובדים.

3. לאחר שבחנו את טענות המערערים לא מצאנו מקום להתערב בחיובים הכספיים שהטיל בית הדין האזורי על המערערים. מרבית החיובים מבוססים על קביעות עובדתיות הנסמכות על חומר הראיות והתרשמותו הבלתי אמצעית של בית הדין ובין היתר על קביעתו לפיה אין לסמוך על תלושי השכר. עם זאת, נפרט להלן בתמצית התייחסות למקצת מעילות הערעור.

4. שימוע - המערערים טוענים כי מאחר שהפרויקט הגיע לכלל סיום לא היה מקום לערוך שימוע לעובדים טרם פיטוריהם. בית הדין האזורי דחה את הטענה מאחר שלפי קביעתו לא הובהר כי אכן הפרויקט הגיע לכלל סיום. בית הדין חייב את המערערים לשלם לכל אחד מהעובדים פיצוי חלקי בסכום של 7,000 ₪. איננו מוצאים לנכון להתערב בקביעה המבוססת על התרשמותו העובדתית של בית הדין האזורי.

5. דמי חגים - המערערים טוענים כי שכרם של העובדים לא הופחת במהלך החודשים בהם חלו החגים. אין בידינו לקבל את טענתם. לפי העדויות שעמדו בפני בית הדין הועסקו העובדים על בסיס שכר יומי של 380 ₪ נטו ו-270 ₪ נטו בהתאמה, וכאשר נעדרו מהעבודה לא שולם להם השכר. משכך ובניגוד לטענת המערערים לעניין זה (בלבד), העובדים הם עובדים יומיים והם זכאים לדמי חג כפי שנפסק. נעיר כי לא ניתן לסמוך על הרישומים בתלוש השכר באשר להיקף עבודת העובדים וממילא נפסק כי שבוע עבודתם עמד על חמישה ימים, כך שיש לדחות את טענת המערערים לפיה תלוש השכר מגלה כי העובדים קיבלו תשלום גם בגין ימי החג (ראו: סעיף 21 לפסק הדין).

6. קיזוז - בערעור העלו המערערים טענת קיזוז המתבססת על המחאות שלטענתם נמסרו למר אייל מחאמיד לצורך פירעון תשלומים מסוימים לעובדים. הטענה לא הועלתה בכתבי ההגנה וההמחאות לא הוצגו בפני בית הדין האזורי. נטען אמנם בערעור כי ההמחאות צורפו לתצהיר גילוי מסמכים מטעם החברה הקבלנית, אך משלא הוצגו בפני בית הדין ולא נטען בהליך ההוכחות כי שולמו לעובדים, יש לדחות את הטענה.

7. הנה כי כן, ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת המערערים לשאת בחלקים שווים בחיובים שיושתו בפסק דיננו, באופן שהמערערים בתיק ע"ע 68098-12-19 יישאו במחצית החיוב והמערערת בתיק 5863-01-20 תישא במחצית הנוספת. אנו קובעים בזה, בהתאם לסמכות שהוקנתה לנו על ידי הצדדים, כי אם מי מהמערערים לא יעמוד בחיובו בתוך 45 ימים מהיום, יחולו החיובים בפסק הדין ביחד ולחוד על המערערים בשני הערעורים, וזאת בכפוף לדרישה בכתב של המשיבים שתופנה לבאי כוח המערערים בשני הערעורים לפחות 15 ימים מראש. מובהר בזה כי אם מי מהמערערים באחד משני הערעורים יפרע את חלקו של המערער בערעור האחר, הוא יהיה זכאי לקבל מאותו מערער את התשלום הנוסף שבוצע על ידו כאמור באופן מידי ובתוספת של 20% מהתשלום הנוסף.

8. סוף דבר –בכפוף לאמור בפסק דיננו לעיל הערעורים נדחים. המערערים יישאו בהוצאות העובדים בסכום של 5,000 ₪ לכל ערעור (סך הכל: 10,000 ש"ח) אשר ישולם בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשפ"א (01 דצמבר 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.