בפני ביה"ד תביעת התובעת להכיר באירוע שאירע לטענתה ביום 11/03/19 עת תלתה כביסה אצל קשישה בעבודתה כמט"בית.

הנתבע טען כי לא מדובר בתאונת עבודה אלא במצב תחלואי טבעי ובגין כך דחה את תביעתה.

העובדות

1. התובעת ילידת 1963.
2. במועד הרלוונטי התובעת עבדה כמט"בית בחברת מנפאוור.

המחלוקת

1. האם ביום 11/03/19 אירע לתובעת אירוע תאונתי בעבודה.
2. ככל שאירע אירוע כאמור, האם קיים קשר סיבתי בינו לבין הפגיעה שממנה סובלת התובעת בכתפה השמאלית.

הכרעת הדין

1. לא הוגש תצהיר תובעת, בשל היותה בלתי מיוצגת תחילה. יחד עם זאת, צורפו לכתב התביעה ולכתב ההגנה מסמכים אשר יש בהם לשפוך אור על אירועי ה-11/03/19 ולאחריו.
2. כמו כן. ניתנה לתובעת אפשרות להגיש מכתב שלטענתה צורף לטופס התביעה שהוגש למוסד לביטוח לאומי (ת/1), וכן מסמך רפואי מיום 13/03/19 המתאר את התלונות והממצאים בבדיקה מיום 12/03/19 על ידי רופא המשפחה (ת/2).
3. נקדים ונאמר כי האמנו לדברי התובעת אשר עולים גם מ-ת/1, למרות משקלו הנמוך, (ראה החלטה ספציפית בפרוטוקול מיום 11/11/20), כי בתאריך 11/03/19 תלתה כביסה אצל הקשישה באופן שהייתה צריכה להרים יד לגובה.
4. ב-ת/1 מציינת התובעת בכתב יד "במהלך עבודתי אצל המפעילה הרגשתי לחץ ודקירות בחזה בשל תנועה שעשיתי והרגשה הייתה בכף שמאל ובכל החלק שמאלי של הגוף כלפי מעלה. ייחסתי זאת לתנועה שעשיתי והמשכתי לעבוד..." בטופס התביעה שהגישה התובעת למוסד, לטענתה מולא על ידי מנפאוור, נרשם בסעיף 4 "לדברי הגברת, לקראת סיום העבודה הזמנתי פרדמדיק לבית, הרגשה כאבים בחזה ובכתף והופניתי למתקן רפואי יד צרה." בסעיף 16 לאותו טופס נרשם "לטענת העובדת במהלך העבודה אצל המטפלת הרגישה לחץ ודקירות בחזה בשל תנועה שעשתה והרגישה כאבים." מסמכים אלה קוהרנטיים ביחס לתנועה שנעשתה. יחד עם זאת, מסמכים אלה הוגשו ביום 01/05/19, כחודשיים לאחר האירוע.
5. נבדוק אפוא את הרישומים במסמכים הסמוכים לאירוע הנטען. זאת אף נוכח הפסיקה הרחבה כים הנוגעת לחשיבות האנמנזה הראשונה בסמוך לאחר התאונה. לא נעלמה מעינינו טענת התובעת כי בשל החשש כי מדובר באירוע לבבי התעלמה מעניין תליית הכביסה.
6. במסמך הרפואי מיד שרה מיום 11/03/19 נרשם "תלונות עיקריות: בת 56, בריאה בד"כ, ללא רקע לבבי ידוע, בשעה 5 בצהריים הרגישה כאבים בחזה ודוקרים לסירוגין, הכאבים המשיכו כשעתיים סה"כ וכעת ללא כאבים. הרגישה בחילה וללא הקאות. הכאבים התחילו בזמן שהייתה בבית ללא מאמץ." (דגש ש.ש.).
7. דברים מדברים בעד עצמם. מדובר בהזדמנות הראשונה שבה התובעת שוטחת את נסיבות הרגשתה בפני גורם רפואי. הפסיקה קובעת כי ההנחה היא שהחולה חפץ לקבל טיפול מיטבי ועל כן מגלה את אוזני המטפל במלוא התמונה העובדתית. עניין זה חוזר על עצמו באותו נוסח בדיוק גם ב"דיון בתוכנית" בסוף אותו טופס של יד שרה.
8. עוד נרשם שם "בדיקה גופנית ללא ממצא חריג" וכן נרשם "ללא רושם שמדובר בכאבי חזה ממקור לבבי איסכמי. החולה מציינת שהייתה בבית חולים לא מזמן ועברה בירור קרדיאלי כולל אקו ובדיקות דם עקב כאבי חזה ולא היה ממצא חריג בבדיקות ושוחררה. מומלץ המשך מעקב קרדיולוגי בקהילה."(דגש ש.ש.)
9. כל תוכן המסמך הרפואי מיד שרה מצביע על קרות הכאבים ב-17:00, שעה שהתובעת סיימה לעבוד בשעה 15:00 לדבריה. נרשם במפורש כי הכאב החל שעה שהייתה ללא מאמץ. רפואית אין מחלוקת כי שאלת קרות הכאב במאמץ או ללא מאמץ היא קריטית בבירור רפואי כלשהו, בוודאי בכל מה שנוגע ללב. לפיכך, הרישום במסמך יד שרה אינו מקרי. כך אין זה מקרה שלא מופיעה מילה וחצי מילה בדבר התנועה שנעשתה לתליית כביסה.
10. בת/2, מסמך מיום 13/03/19 ,סמוך לאירוע הנטען , של הפנייה על ידי ד"ר וייס רופא המשפחה לרפואה מייעצת ולאורתופד נרשם כך "הריני מפנה את המטופל הנ"ל להתייעצות בשל תלונות – תלונות/סיבת הפנייה מתאריך 12/03/19: הייתה בטרם בשל כאבי חזה לא טיפוסיים, כאבי כתף שמאל. טרם עשתה סונאר של בית השחי שמאל. 13/03/19 בצילום צל מסוייד סמוך לראש זרוע שמאל."(דגש ש.ש.) יש להניח כי ה"תלונות/סיבת הפניה" מועתקות מביקורה אצל רופא המשפחה ביום 12/03/19 מאחר וחובת פרוטוקול כתיבת מסמך מחייבת התייחסות למסמך הקודם של אותו רופא. ממילא הרופא גם מציין שמדובר בסיבת הפנייה מתאריך 12/03/19. דהיינו גם במועד הראשון 12/3/19 לפני רופא המשפחה לא הזכירה התובעת את הרמת היד והתנועה, שאלמלא כן היה וודאי כותב זאת רופא המשפחה לאורתופד בהיות הדבר רלוונטי ביותר.
11. יתר על כן, ב"ממצאים בבדיקה "באותו מסמך ת/2 נרשם "ממצאים מתאריך 12/03/19: ראות נקיות ללא צפצופים או פקעים לב – קולות תקינים ללא אוושות. כאבים ומגבלה בתנועות כתף שמאל. 13/03/19: דיון/תוכנית טיפולית... הפניות לדימות." דהיינו גם בממצאים בבדיקה מ-12/03/19 אין כל אזכור להרמת הכתף בתנועה חדה בתליית כביסה ,חבלה וכד'.
12. מדובר ברופא משפחה ,אשר בשוני מהביקור בט.ר.ם יד שרה , הוא איש מוכר, בביקור יש זמן ואין לחץ, והדברים לו נאמרו היו נרשמים. אף אנמנזה זו לא מגלה אירוע תאונתי.
13. לפי הפסיקה די בשני מסמכים אלה כדי לדחות את תביעתה של התובעת.
14. בנוסף, בחקירתה הנגדית של התובעת בפרוטוקול היא מציינת "... הייתי מנקה אצלה יסודי ולקראת סוף הניקיון היא תמיד רצתה שאתלה כביסה. באותו יום היא מיהרה לבדיקה כלשהי וביקשה שאזדרז. עבדתי במהירות ובסוף הגעתי לכביסה, המתלים שלה היו גבוהים, זה משהו שלא ראיתי אף פעם, אבל התרגלתי אליהם. התחלתי לתלות את הכביסה אך באיזשהו שלב לקראת הסוף הרגשתי כאב חד בחזה שהקרין למטה... סיימתי לתלות, היו עוד כמה פריטים ויצאתי לרכב." (דגש ש.ש.). אף מחקירתה עולה כי תליית הכביסה,גבוה, הייתה עניין שבשגרה וכי לא היה זה אירוע חד פעמי, חריג או יוצא דופן.
15. התובעת צירפה לכתב התביעה את מסמכי ההדמיה. בצילום עמוד שדרה צווארי נרשם בממצאים "מבנה גרמי שמור, דיסקופטיה בולטת C3 – C4 , C6 – C7.
16. במסמך צילום חזה – צילום כתף נרשם בממצאים "שינויים OA ב – ACJ. צל מסויד סמוך לראש הזרוע. "(דגש ש.ש.), הסתיידות הנה תהליך תחלואי טבעי.
17. ממצאי בדיקה על קולית של כתף שמאל במסמך מאר מיום 04/04/19 מעלה את הממצאים הבאים:

1. דהיינו, גם בבדיקה העל קולית מדובר בשינויים ניווניים, הודגמו הסתיידויות לאורך כמעט כל הגיד, אין עדות לקרע. הסיכום מתייחס כאמור לעיל.
2. בפסק דין ב"ל 2602-08-16 מיכל בר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) נידון עניינה של תובעת שם להכיר בפגיעה בכתפיים כפגיעה בעבודה בממצאים דומים, אם לא זהים, לאלו של התובעת שבפנינו.
3. באותו מקרה מונה מומחה רפואי (ד"ר דוד אנג'ל) אשר מציין בחוות דעתו בין היתר "שינויים ניווניים במפרק האקרומיו-קלוייולרי אינם קשורים לנפילה קלציפיק טנדיניטיס בגיד השרוול המסובב שנראה באולטרסאונד חודשיים אחרי הנפילה, יכול להיות הליך תחלואי טבעי, אם כי גם הוא יכול להיות מושפע מחלה חודשיים קודם לכן." (דגש ש.ש.)
4. בתיק זה מונה מומחה רפואי נוסף ד"ר דויד יפה, אשר אף הוא מציין ביחס לכתף אותה תובעת כי מדובר בשינויים ניווניים מהותיים "קרוב לאחיזה של הגיד לגבשושית הגדולה הודגם הסתיידות. בדיקה על קולית (US) אשר בוצעה לכתף כמצוין בתיקה הרפואי מתאריך 01/06/2015. הודגמו הסתיידויות בכתף. לסיכום... סובלת... שינויים ניווניים מהותיים... וכן עדות להסתיידות המעידות על CALCIFIC TENDINITIS" .זה אותו ממצא רפואי המצוי בבדיקה העל קולית של התובעת בהליך בפנינו. מסקנתו באותו הליך היא כי "אולם לאור הממצאים ההדמייתיים המדגימים ממצאים כרוניים הכוללים שינויים ניווניים מהותיים במפרק... הסתיידות וקרע בסמוך לאזור השינויים הניווניים, אינני משייך את הקרע, הליקוי ממנו סובלת הגב' בר לאירוע חבלתי." (דגש ש.ש.).כאמור אותו ממצא רפואי מיוחס לתהליך תחלואי ניווני טבעי. גם מטעם זה במצטבר דין התביעה להדחות.

סוף דבר

1. בדקנו את עניינה של התובעת בכל היבט משפטי ומצאנו כי לא מדובר בתאונת עבודה כנדרש על פי חוק הביטוח הלאומי והפסיקה.
2. הרחקנו לכת ובדקנו גם את הפסיקה ביחס לממצאים הרפואיים שהוגשו בפנינו, אף לפיהם מדובר במצב תחלואי ניווני טבעי.
3. נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.
4. מאחר והתובעת לא הייתה מיוצגת בתחילת הדרך וחדלה לעבוד, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשפ"א, (15 נובמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.