בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית -

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה וכן בכתב התביעה, החלטתי לדחות טענת המבקשים לפיה הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

עסקינן בתביעה לפינוי שהוגשה בסדר דין מקוצר בטענה כי הנתבעים פלשו לשטח מקרקעין השייך לתובעים. לטענת הנתבעים, הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 1(6)(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה הקובע כי לבית המשפט לענייני משפחה נתונה הסמכות לדון בתביעה כאשר עילת הסכסוך הינה בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובטענות הצדדים איני סבורה כי מדובר שעילתו בסכסוך בתוך המשפחה כהגדרתו בחוק, הצדדים אף אינם בגדר "בן משפחה" כהגדרת החוק, ואף עילת הסכסוך אינה בקשר לירושה אלא בענייני מקרקעין.

אמנם, ברקע קיים הסכם חלוקת עזבון בין שישה אחים, שחלק מבעלי הדין בהליך זה הם יורשיהם, ואולם, עילת הסכסוך אינה בקשר לירושה. על פי כתב התביעה הרי שלפי נסח הטאבו ויישום הסכם חלוקת העזבון, אין לנתבעים זכות במקרקעין אליה פלשו. אין בעצם אזכור הסכם חלוקת העזבון כדי לקבוע כי הסכסוך הוא בקשר לירושה.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בקשת רשות להתגונן תוגש עד ולא יאוחר מיום 19.4.20.

הנתבעים ישאו בהוצאות התובעים בסך של 1,200 ₪.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אדר תש"פ, 25 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.