1. תביעה זו נפתחה כהמרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי שיורה על מחיקת הערת אשראי שלילית הרשומה על שם המבקש. הערה זו נרשמה עקב כתב ערבות הנחזה להיות חתום על ידי המבקש באוגוסט 97, שניתן כבטחון להלוואת משכנתא שלקחו הוריו ואחיו מהבנק המשיב 1.

2. בתמצית, בשנת 2017 נפתח תיק הוצל"פ כנגד הלווים בגין פיגור בפירעון ההלוואה. נתונים על הערב נשלחו לבנק ישראל, אשר מכוח חוק נתוני אשראי התשע"ו 2016 ומכוח התקנות, רשם על כך הערה בנתוני האשראי של המבקש.

3. בקדם המשפט שהתקיים הוברר כי למבקש אין טענה כנגד בנק ישראל, ומשיב 2 נמחק מכתב התביעה. טענת המבקש מתמקדת בכך שלגרסתו לא חתם על כתב הערבות. לפיכך, הסעד שהוא מבקש מתייחס לכתב הערבות ולכך בלבד. עוד הסתבר כי סכום הערבות אותו הוא חייב מכוח ערבותו עומד על סך של 52,000 ₪.

4. הצדדים היו קרובים להסכמה לסיום התיק, אך משלא הגישו הסכם פשרה בתוך המועד הנקוב, אין לי אלא להתייחס לנושא הסמכות העניינית, כפי שהודעתי לצדדים בתחילת דיון קדם המשפט.

5. הטענה כי המבקש איננו חייב מכוח ערבות שהוא כופר בה, את הסכום של 52,000 ₪, היא טענה שאיננה בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי.

6. לפיכך, התביעה נמחקת.

7. אין חיוב בהוצאות.

8. המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.

ניתנה היום, ב' תמוז תש"פ, 24 יוני 2020, בהעדר הצדדים.