10 ינואר 2021

לפני:

כב' השופטת קארין ליבר-לוין

1. לפני בקשת התובעת לנהל את ההליך על יסוד מסמכים בלבד וזאת מאחר ובשל לוח הזמנים הצפוף שבין קבלת ההחלטה להשתתף בפרויקט עזיבה מרצון לבין מועד העזיבה עצמו, נבצר ממנה להגיש בקשה לגביית עדות מוקדמת. טרם עזבה את הארץ התייצבה ביום 18.12.2019 במשרד בא כוחה וחתמה על הוראה להעברת כספים לנציגה מטעמה בארץ, ככל שיתקבלו כספים לזכותה בהליך זה. לבקשתה צרפה העתק מרישיון זמני לישיבת ביקור על שמה שהיה בתוקף עד ליום 22.3.2020 וכן תעודת מעבר שהונפקה לה ביום 15.12.2019 ותוקפה עד ליום 29.12.2019. התובעת אינה מציינת את המועד המדויק בו עזבה את הארץ. בהתאם להחלטתי מיום 18.8.2020 היה על התובעת לצרף לבקשתה מסמכים המאמתים כי היא זו שביקשה לנהל את התביעה. יצוין כי צורף יפוי כוח מטעמה לבא כוחה שאינו מאומת כדין ולא מצוין עליו תאריך חתימתו וכן צורף התצהיר שצוין לעיל, אף הוא אינו מאומת על ידי בא כוחה.
2. הנתבעת מתנגדת לבקשה ומציינת כי לא הובהר די הצורך מדוע לא הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת בטווח שבין אמצע דצמבר בו הונפקה תעודת המערב לבין סוף דצמבר- המועד בו פג תוקפה של תעודת המעבר. עוד העלתה חשש לאור מקרים שאירעו לה בעבר ולאור כך שיפוי הכוח אינו מאומת, כי לא ברור שהתובעת אכן מבקשת לנהל את ההליך בדרך האמורה. מכל מקום יש בכך פגיעה בזכויות הנתבעות.
3. התובעת השיבה וחזרה על כך שעוד בדיון שהתקיים הסכימה לוותר על רכיבים הדורשים בירור עובדתי וכן אין שחר לטענה כי נדרש אימות חתימה למסמך פנים משרדי. לבסוף חזרה התובעת על כך שלא ייתכן כי הנתבעות תצאנה נשכרות מכך שהתובעת יצאה את גבולות ישראל כאשר עיון בתלושי השכר מעלה שלא בוצעו הפרשות לקופת הפיקדון וכי נותרו ימים לפדיון חופשה שנותרו לזכות התובעת.

המסגרת הנורמטיבית

1. בבוא בית הדין להכריע בבקשה לניהול הליך משפטי ללא נוכחות התובע, עליו לאזן בין זכות הגישה לערכאות של התובע, שהוכרה כזכות חוקתית, לבין זכותם של הנתבעים שלא להיגרר לתביעה מבלי שהתובע יעמוד בחובותיו הבסיסיות בהליך משפטי תקין, ומכוח עקרון תום הלב. וכך נפסק בפסק הדין אליו הפנתה גם התובעת בבקשה:

"האיזון הראוי בין זכות הגישה לבית הדין ובמיוחד עת המדובר במהגר עבודה, לבין ניהול הליך הוגן וראוי בהתאם לסדרי הדין וציפיותיו הסבירות של בעל הדין שכנגד, מטיל על בא-כוחו של התובע חובה להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים כדי להבטיח התייצבותו של העובד הזר לדיון, או להוכיח קיומן של מניעה וחוסר יכולת מצד התובע להתייצב לחקירה מנימוקים ראויים.

במסגרת הקלת הליכי הפרוצדורה בתביעותיהם של מהגרי עבודה, נקבעו אמות מידה מחמירות של מהגר עבודה לדיון בתביעתו ואי חקירתו הנגדית על תצהירו, בשים לב לנסיבות המקרה הנדון ובכפוף להתקיימותם של תנאים אלה:

בחינת התנהלותו של בא-כוח התובע – האם הוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים להבטחת התייצבותו של התובע לדיון, או התקיימותם של נימוקים ראויים המצדיקים אי-התייצבותו של התובע לדיון.

בחינת מהות התביעה; מתן משקל מתאים לחומר הראיות שהוצג בפני בית הדין; התוצאות העשויות לנבוע מאי התייצבותו של התובע לדיון בתביעתו, ולחקירה נגדית על תצהירו

...

בית הדין רשאי להתיר היעדרותו של תובע מן ההליך במקרים הנדירים בלבד, בהם הוכח כי התובע לא התייצב לדיון בתביעתו מחמת נסיבות שאינן תלויות בו, ובהתקיים נימוקים נאותים לאי התייצבותו של התובע לחקירה; בכפוף לכך שהתנהלותם של בעל הדין ובא כוחו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ואין בה ניצול לרעה של הליך שיפוטי, לאחר שבא-כוח התובע הוכיח שקידה ראויה מצידו מאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע לדיון, או מניעותו מלהתייצב לדיון, מטעמים ראויים, ובחינת משקלן המצטבר של נסיבות המקרה"

(ע"ע (ארצי) 424/08 נמלי סלאח – פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, (11.3.2009)).

1. לא שוכנעתי כי בהליך זה הוכיח ב"כ התובעת שקידה ראויה ומאמצים סבירים להבטחת התייצבותה של התובעת לגביית עדות מוקדמת קודם עזבה את ישראל. ב"כ התובעת עצמו ציין כי מדובר בהליך עזיבה מרצון כך שלא עלתה טענה כי התובעת גורשה ונאלצה לעזוב במועד זו עזבה. כמו כן דיונים מסוג גביית עדות מוקדמת נקבעים בטווח של שבוע ממועד הגשת הבקשה בדיוק בשל הדחיפות והנסיבות ובעניינה של התובעת בקשה כאמור כלל לא הוגשה. מהמידע המצוי בבקשה נראה כי היתה שהות להגשת הבקשה אולם אין למועדים התייחסות מפורשת בבקשה או בתשובה. זאת ועוד – לא ראוי כי בית הדין יגלה שהתובעת אינה שוהה בארץ, ככל הנראה עוד קודם להגשת התביעה אשר הוגשה ביום 8.1.2020, רק בדיון שהתקיים כשמונה חודשים לאחר מכן. היה על התובעת להגיש בקשתה זו אשר הוגשה אך לאחר הדיון, בסמוך לאחר הגשת תביעתה או לכל המאוחר לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעות. התנהלות זו של התובעת מעידה על חוסר תום לב.
2. באשר לתצהיר עליו חתמה התובעת, תצהיר נדרש להיות מאומת כדין ועל כן אינו נחשב כזה, על כל המשתמע מכך, ככל שאינו מאומת.
3. גם בזכויות שניתן ללמוד ממסמכים כאלה ואחרים יש חשיבות לעדות התובעת ולזכות הצד שכנגד לחקור את התובעת. בנסיבות בהן לא הוכחה שקידה מינימלית וודאי לא ראויה או מאמץ סביר – אין מקום להתיר לתובעת לנהל את ההליך על יסוד מסמכים בלבד. התרת ניהול הליך ללא נוכחות תובע היא נדירה ולא מצאתי כי מדובר במקרה חריג המצדיק התרה כאמור.
4. לאור האמור, הבקשה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעות בסך 2,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים.
5. בנסיבות האמורות, תודיע התובעת מבוקשה ביחס להליך, וזאת עד לא יאוחר מיום 20.1.2021.
6. לעיוני 21.1.2021.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"א, (10 ינואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.