1. בפני בקשת התובעת (להלן: "המבקשת") להורות על מחיקת הגנתו של הנתבע (להלן: "המשיב"), וכן בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

רקע:

1. עסקינו בתביעה כספית – חוזית בהליך של סדר דין מהיר, שהגישה המבקשת כנגד המשיב על סך 21,415 ₪ בגין הפרות חוזה השכירות וכן בגין נזקים שהותיר אחריו המשיב בנכס ששכר מאת המבקשת ברח' המסגר 4 בכרמיאל (להלן: "הנכס").
2. המבקשת רכשה את הנכס ביום 22.9.16 ובעת הרכישה הנכס כבר היה מושכר למשיב בהתאם להסכם שכירות מיום 1.3.15. המבקשת עתרה לחיוב המשיב בסכום הנתבע בגין הפרת התחייבותו להחזיר את המושכר למצבו הקודם ערב החתימה על הסכם השכירות; איחור של 11 ימים בפינוי המושכר; נזקים לארונות המטבח, שיש, תאורת תקרה ושלט לתריס החשמלי וכן בגין פדיון שיק שכירות שקיבל משוכרת הגלריה במושכר שלא כדין.
3. המשיב הגיש 24.02.20 כתב הגנתו.
4. ביום 21.07.20 התקיים דיון בנוכחות ב"כ התובעת ונציגה וכן הנתבע בעצמו, שם הוחלט כך:

"הצדדים ישלימו הליכי גילוי ועיון במסמכים לרבות מסמכי ההליך בתביעה שהתנהלה בין הנתבע כאן ובין הבעלים הקודמים של הנכס, בין היתר, פרוטוקולים, כתבי בי דין וכן החלטות ופסק דין של בית המשפט, וכן ימציא הנתבע בנוסף לאמור לעיל גם עותק מהסכם השכירות בינו לבין שוכרת המשנה ככל שנחתם. במקבל התובע ימציא את כל המסמכים שברשותו לרבות התמונות שהוצגו בפני בית המשפט וזאת בתוך 30 יום מהיום באופן הדדי. ימי הפגרה במניין.

הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעם כדלקמן:

התובע בתוך 30 יום לאחר סיום הליכי הגילוי.

הנתבע בתוך 30 יום לאחר מכן.

ימי הפגרה במניין."

1. ביום 22.09.20 הגישה המבקשת בקשתה למחיקת הגנת המשיב ובקשה למתן פסק דין בהעדר. כמו כן ביקשה המבקשת להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה עד להכרעה בבקשה זו.
2. בהחלטתי מיום 14.10.20 הוריתי למבקשת להמציא בקשתה הנ"ל לידי המשיב אשר יגיב לה בתוך 10 ימים.
3. ביום 11.11.20 הגישה המבקשת בקשה נוספת למתן החלטה לאחר שהומצאה בקשתה לידי המשיב ביום 26.10.20. בקשה נתמכה באישור מסירה ובתצהיר מוסר ערוך וחתום כדין.
4. בהחלטתי מיום 12.11.20 קבעתי כי ככל שלא תוגש תגובת המשיב עד ליום 18.11.20, אדון בבקשה בהעדר תגובתו.
5. ביום 19.11.20 הגישה המבקשת בקשה נוספת למתן החלטה, לאחר שלא הוגשה כל תגובה מטעם המשיב.

טענת המבקשת:

1. המבקשת טוענת בבקשה כי הנתבע לא קיים את הצו ההדדי לגילוי ועיון במסמכים שניתן בדיון מיום 21.7.20 ולא המציא אף מסמך מאלה שאוזכרו בו. במקביל המבקשת פעלה בהתאם למבוקש.
2. המבקשת הוסיפה כי התנהגותו המזלזלת של המשיב פוגעת בניהולו התקין של ההליך המשפטי ועתרה להורות על מחיקת ההגנה של המשיב מכוח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") וכן ליתן פסק דין בהתאם לאמור בכתב התביעה.

דיון והכרעה:

1. בהליך של סדר דין רגיל, הליכי הגילוי מהווים חלק מן ההליכים המקדמיים (פרק ט' לתקנות), ואי קיום צווים שיפוטיים יכול להוביל למחיקת כתבי הטענות של המפר (תקנה 122 לתקנות). עיצום זה מופעל במשורה כמובן (רע"א 7620/04 נצר נ' זהבי כימיקלים בע"מ (5.10.04)), ולרוב יבחר בית המשפט בנתיב של הארכת המועד לקיום הצו השיפוטי, אף אם תוך חיוב בהוצאות מתאימות.
2. ואולם, כאשר עוסקים אנו בהליכים בסדר דין מהיר, אין תחולה לעיקר הוראותיו של פרק ט' לתקנות, לרבות חובת גילוי המסמכים הכללית (תקנה 214ח(ג) לתקנות), ולרבות העיצום בגין הפרת חובה זו, הקבוע בתקנה 122 לתקנות. שאלה היא אם משמעות הדבר היא שבית המשפט נעדר כוח להורות על מחיקת כתב טענות עקב הפרת חובת גילוי המסמכים. לשיטתי (ולהכרתי אין בנמצא הלכה מחייבת), פשיטא כי קיימת סמכות המחיקה (לצד הסמכות להארכת המועד לקיום הצו השיפוטי), בדומה לאמור בתקנה 122 לתקנות. הטעם לכך להחרגת פרק ט' לתקנות, העוסק בהליכים המקדמיים לרבות הליכי הגילוי, הוא ששלב גילוי המסמכים הובנה בהליכי סדר דין מהיר במישרין לתוך שלב עריכת כתבי הטענות (כאמור בתקנה הסמוכה לפני התקנה המחריגה, היא תקנה 214ח(א)). כתב טענות שאינו כולל רשימת מסמכים כנדרש, אינו כתב טענות. אם לא תוקן הדבר, גם בעקבות צו שיפוטי, ניתן להורות על מחיקת אותו מסמך הנחזה להיות כתב הטענות.

ר' לעניין זה פסק דינו של ביהמ"ש השלום בתא"מ (ת"א) 43819-04-15 יונה נ' אוביץ [פורסם במאגרים 13.12.2015]

1. בענייננו, אכן המשיב פעל בניגוד לצו שיפוטי לגילוי מסמכים שניתן במעמד הדיון מיום 21.720, ולא הגיש תגובתו לבקשה דנן וזאת על אף שניתנה לו ארכה לעשות כן, ואולם, הפעלת הסנקציה המנויה בתקנה 122 לתקנות, מהווה סנקציה חמורה וקיצונית בתוצאותיה, שבית המשפט ממעט בהפעלתה, שכן המשמעות במקרה זה היא פסק דין ללא שמיעה. לרוב, יסתפק בית המשפט בחיוב המפר בהוצאות וקציבת מועדים חדשים לקיום הצווים, אם יתברר לו כי ההפרה נעשתה בתום לב או שקיים הסבר מניח את הדעת להפרת הצווים. רק במידה ויתברר לבית המשפט כי מדובר בהפרה חוזרת ונשנית של הצווים תוך זלזול מופגן בהחלטות בית המשפט, יורה הוא על מחיקת כתב טענותיו של בעל הדין שהמרה את הצווים השיפוטיים. (ראה לעניין זה דברי כב' השופט חשין בע"א 2271/90, ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח' נ' מרדכי ואח', פ"ד מו(3) 793; ע"א 43/76, שדה אליעזר מושב עובדים ואח' נ' סביר, פ"ד לא(1) 653; ע"א 270/86, רגובי ואח' נ' תנובה, פ"ד מה(1) 620).
2. סבורני כי בשלב זה, הסנקציה של מחיקת כתב הגנת המשיב הינה קיצונית, אין המדובר במקרה בו "כלו כל הקיצין", קיימות דרכי פעולה פחות דרסטיות לפיהן ניתן לפעול ורחוקים אנו ממצב שבו יהיה להורות על מחיקת כתב טענות.
3. משכך, נוכח הפרת הצו לגילוי מסמכים ובהתאם לתקנה 214ח(ג) לתקנות המפנה להוראת תקנה 114א לתקנות, אני קובעת כי המשיב לא יהא רשאי להגיש את המסמכים שצוינו בהחלטתי בדיון מיום 21.07.20 כראיות מטעמו.
4. כמו כן, משלא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ובהתאם להוראת תקנה 168(ב) לתקנות, אני קובעת כי המשיב לא יורשה להביא עדים מטעמו ו/או להוכיח עובדה.
5. המבקשת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בתוך 30 יום מהיום.
6. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשפ"א, 28 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.