לפני:

כב' הרשם אביעד אברגיל

החלטה

לפני בקשות הדדיות של הצדדים להורות על גילוי ספציפי של מסמכים, כמפורט להלן.

רקע בתמצית

1. לטענת התובעת, היא הועסקה על ידי הנתבעת בתפקיד מובילת קבוצות תיירים משנת 2010 ועד ליום 31.12.2018.

לטענת התובעת, היא אמנם הנפיקה חשבוניות, אך הדבר נעשה בהנחיית הנתבעת, ולמעשה התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה. לפיכך, במסגרת תביעתה ביקשה התובעת להכיר ביחסי העבודה בין הצדדים, וכן ביקשה תשלום פיצויי פיטורים, חלף הפקדות לפנסיה, גמול שעות נוספות, חופשה שנתית, דמי הבראה, ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

1. במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת, כי כלל לא התקיימו יחסי עבודה בינה לבין התובעת, וכי הנתבעת הייתה "עוד לקוחה" של התובעת, אשר לה עסק של מתן שירותי תיירות. לפיכך, טענה הנתבעת, כי התובעת אינה זכאית לסעדים אותם ביקשה בכתב התביעה.

המסגרת הנורמטיבית

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו... לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" [ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י (21.9.2010)].
2. בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא היא "גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת" [בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז (14.5.2008)], וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים. בעניין זה נפסק, כי "כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" [ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, (22.12.2005)].
3. בית הדין הארצי קבע, כי המבחן לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול :

"המבחן שנקבע בפסיקתנו לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול: ראשית, מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, היינו האם קיימת 'זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי' (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב; ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007). שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 9322/07Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, ניתן ביום 15.10.2008)."

[ע"ע (ארצי) 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מאיר מוסרי (29.3.2012)].

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובות לבקשות ובתשובות, להלן החלטתי ביחס למסמכים שנותרו במחלוקת:

בקשת התובעת

1. "כל הסכמי ההתקשרות ו/או העסקה בין הנתבעת לבין עובדיה ו/או נציגיה ו/או מדריכי הטיולים מטעמה בישראל, לרבות הגב'... והגב'..." – לטענת התובעת, מדובר במסמכים רלוונטיים לאור טענת הנתבעת, כי התובעת נהנתה מתמורה גבוהה מזו שהייתה זכאית לה, אילו הועסקה כעובדת שכירה.

בנסיבות אלה, כלל לא ברורה לי הרלוונטיות של המסמכים המדוברים. לטענת הנתבעת (והיא תמכה טענה זו בתצהיר), היא אינה מעסיקה עובדים שכירים בישראל והיא התקשרה בישראל עם נותני שירותים, דוגמת התובעת. על כן, לא ברור כיצד גילויים של הסכמי התקשרות עם נותני שירותים נוספים, מלבד התובעת, יהיו רלוונטיים להליך זה (משאופן ההתקשרות עם התובעת יידון ממילא במסגרת ההליך, בכל הנוגע לשאלת קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים).

יתרה מכך, אין בהסכמים עם נותני שירותים נוספים כדי ללמד על קיומם של יחסי עבודה בין התובעת לבין הנתבעת או על שיעור התמורה אשר הייתה משולמת לעובדיה השכירים של הנתבעת – סוגיה שהנטל להוכיחה ממילא מוטל על כתפי הנתבעת.

כמו כן, ובשים לב לכך שמדובר במסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים שאינם צד להליך, הרי שהזיקה הקלושה של המסמכים המדוברים להליך זה, ככל שישנה כזו, אינה מצדיקה את גילויים ואת הפגיעה בפרטיותם של אותם צדדים שלישיים. זאת, בפרט כאשר התובעת נוקבת בשני שמות ספציפיים של צדדים שלישיים שאת ההסכמים שנערכו עמם היא מבקשת לגלות.

בנוסף, מקובלת עלי טענת הנתבעת, כי מדובר בדרישה כוללנית ורחבה.

לפיכך, הבקשה בעניין זה נדחית.

1. "תוצאות המשובים אשר נערכו על ידי הנתבעת לכל מדריכי הטיולים בישראל בין השנים 2018-2019" – לטענת התובעת, מדובר במסמכים רלוונטיים מאחר ולטענתה הנתבעת המשיכה לשבץ מדריכים שציוניהם היו נמוכים משלה. התובעת אינה מתנגדת להשחרת פרטים מזהים על מנת לשמור על פרטיותם של הצדדים השלישיים.

מקובלת עלי טענת הנתבעת, כי לא ברור כיצד גילוי המשובים יסייעו בידי התובעת כאשר הפרטים המזהים של המדריכים מושחרים, שכן אז לא ניתן יהיה לבחון את טענתה לפיה מדריכים עם ציונים נמוכים משלה שובצו בכל זאת להדרכות. לפיכך, ובשים לב לכך שגילוי המשובים ללא השחרת הפרטים יפגע בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך, ומשהזיקה של מסמכים אלה להליך דנן אינה מצדיקה פגיעה כאמור, הבקשה בעניין זה נדחית.

אציין את הברור מאליו, כי שמורה לתובעת האפשרות לחקור את עדי הנתבעת בסוגייה זו בחקירה הנגדית.

1. "תוכניות ההדרכה השנתיות לעובדים שערכה החברה עבור השנים 2018-2019" – לטענת התובעת, מדובר במידע רלוונטי לבירור המחלוקות בתיק, ויכול לשפוך אור על טענות התובעת בנוגע להדרכות לשנת 2019, להן לא הייתה שותפה. בתשובתה לתגובת הנתבעת חידדה התובעת, כי יהיה בתוכניות כאמור כדי לשפוך אור על האופן בו התייחסה הנתבעת למדריכים, לרבות ההנחיות המפורשות שקיבלו המעידות כי הנתבעת ראתה בהם עובדיה לכל דבר ועניין.

איני מקבל את טענת הנתבעת כי למסמכים אלה אין כל רלוונטיות להליך, שכן תוכניות הדרכה כאמור עשויות להבהיר את אופן התייחסותם של הצדדים לביצוע ההדרכות, את ההנחיות שניתנו לתובעת על ידי הנתבעת, ואת מידת העצמאות שעמדה לתובעת במסגרת ההתקשרות.^[1] סוגיות אלה עשויות להיות רלוונטיות למחלוקת בין הצדדים באשר לשאלה האם התקיימו יחסי עבודה ביניהם, אם לאו.

מקובלת עלי טענת הנתבעת, כי מסמכי ההדרכות לשנת 2019 אינם רלוונטיים בנסיבות העניין ומקום שההתקשרות בין התובעת לבין הנתבעת הסתיימה בסוף שנת 2018.

יש לדחות את טענת הנתבעת בדבר קיומו של מידע סודי, מסחרי ורגיש בתוכניות ההדרכה, שכן טענה זו נטענה בעלמא וללא כל פירוט מינימאלי באשר למהותו או אופיו של המידע הסודי כאמור. עם זאת, המסמכים יועברו בכפוף לכך שהתובעת לא תעשה בהם שימוש, אלא במסגרת הליך זה.

לפיכך, הבקשה בעניין זה מתקבלת בחלקה – על הנתבעת להעביר לתובעת את תוכניות ההדרכה לשנת 2018, כמפורט לעיל, ובכפוף לכך שהתובעת לא תעשה שימוש במסמכים הנ"ל, אלא במסגרת הליך זה כאמור.

בקשת הנתבעת

1. סעיף א' – "כל המסמכים המעידים על הוצאות שהוציאה המשיבה [התובעת] במסגרת עסקה העצמאי... וכל המסמכים המעידים על הכנסות המשיבה במסגרת עסקה העצמאי, על כל נספחיהם, לרבות דו"חות המרכזים את הנתונים הנ"ל, הן דו"חות מנה חודשיים והן דו"חות שנתיים (לרבות דו"חות שומה שנתיים, דו"חות הכנסות והוצאות ודו"חות רווח והפסד), והכל בתקופות ההתקשרות הנטענות על ידי המשיבה [התובעת] בכתב התביעה (ינואר 2010 ועד דצמבר 2018) וכן לשנת 2019 במלואה..." – לטענת הנתבעת, התובעת ניהלה עסק עצמאי עם פעילות ענפה, ולפיכך, המסמכים רלוונטיים שכן מהם ניתן יהיה ללמוד על קיומו של עסק כאמור ולהציג את התמונה המלאה בנוגע למסגרת העסקית בה מעורבת התובעת. מקובלת עלי טענת הנתבעת, כי המסמכים המדוברים רלוונטיים להליך ויש בהם כדי לשפוך אור בכל הנוגע לטענתה כי התובעת ניהלה עסק עצמאי, ומהו היקפו של עסק זה – טענה רלוונטית כאשר בוחנים קיומם או היעדרם של יחסי עבודה בין הצדדים ("הפן השלילי"). מדובר במסמכים שזיקתם להליך דנן מובהקת, ועל כן יש לגלותם.

מנגד טענה התובעת, כי מדובר בדרישה כוללנית ומכבידה הדורשת השקעת כספים ניכרים מצד התובעת, ואין בה כדי לקדם את ניהול ההליך. טענה זו נטענה מבלי שנתמכה בתצהיר, ודי בכך כדי לדחותה בנסיבות העניין. יחד עם זאת, מקובל עלי כי יש לערוך איזון בכל הנוגע להיקף הגילוי, ואין צורך לגלות מסמכים בכפילות אשר יכבידו שלא לצורך על התובעת. זאת, בשים לב לכלל המסמכים שעל התובעת להעביר לנתבעת בהתאם להחלטה זו ובשים לב לטענות שהועלו בכתבי הטענות.

באשר לגילוי המסמכים משנת 2019 – בהקשר זה מקובלת עלי טענת הנתבעת כי מסמכים מסוימים לשנת 2019 רלוונטיים אף הם, ככל שהם נוגעים להיקף הפעילות העסקית של התובעת בשנה זו. זאת, בשים לב למחלוקת בין הצדדים באשר לנסיבות סיום היחסים ביניהם. אציין בהקשר זה, כי התובעת לא טענה באופן מפורש בעניין המסמכים המבוקשים לשנת 2019.

לפיכך, ובנסיבות העניין, די בהמצאת דו"ח הכנסות והוצאות, כדי לעמוד על היקף עסקיה של התובעת בשנת 2019.

לאור האמור, הבקשה בעניין זה מתקבלת בחלקה. על התובעת להעביר לנתבעת את המסמכים שלהלן:

• 1. דו"חות שנתיים של הכנסות והוצאות (2010-2019);
  2. דו"חות שנתיים של רווח והפסד (2010-2018).

1. סעיפים ב' ו-ג' – "דו"חות מע"מ" ו-"דו"חות ביטוח לאומי" - הדיווחים למע"מ ולביטוח לאומי עשויים ללמד לא רק על הכנסותיה של התובעת, אלא גם על ההוצאות עליהן דיווחה כעצמאית, על הטבות מס (ככל שניתנו), וכן על היקף עסקי התובעת, לרבות בכל הנוגע להעסקת עובדים, ככל שהועסקו כאלה. יש במסמכים אלה כדי להציג תמונה מלאה בנוגע לעסקה של התובעת, וברי כי למסמכים אלה זיקה להליך דנן.

בשים לב לכך שהיחסים בין הצדדים נותקו בסוף שנת 2018, ובשים לב לכך שביחס לשנת 2019 די במסמכים אשר גולו כמפורט לעיל ולהלן, אין מקום להמציא דו"חות מע"מ ודו"חות ביטוח לאומי גם לשנת 2019.

לפיכך, הבקשה מתקבלת בחלקה. התובעת תעביר לנתבעת את דו"חות המע"מ ואת דו"חות הביטוח הלאומי של עסקיה לשנים 2010-2018.

1. סעיף ד' – "חשבוניות מס וקבלות (בסדר רץ)" – התובעת טענה כי המציאה מסמכים אלה. הנתבעת טענה מנגד, כי לא כל המסמכים הומצאו. לפיכך, ובשים לב למחלוקת בין הצדדים באשר לשאלה האם הועברו מלוא החשבוניות של עסקה של התובעת בתקופה המדוברת, ובשים לב לרלוונטיות הברורה של המסמכים כאמור במקרה דנן – על התובעת להעביר לנתבעת את מלוא חשבוניות המס והקבלות (בסדר רץ) שהוציאה התובעת במסגרת עסקיה משנת 2010 ועד לשנת 2018 (כולל). על מנת לשמור על פרטיותם של צדדים שלישיים, התובעת תשחיר את שמות הלקוחות בלבד.

משעל התובעת להמציא לנתבעת את הדו"ח השנתי של הכנסות והוצאות לשנת 2019, לא מצאתי כי ישנה הצדקה להמצאת כלל החשבוניות והקבלות לשנה זו, וזאת משום שמדובר בדרישה מכבידה בנסיבות העניין ובשים לב לכך שלא התקיימו יחסים בין הצדדים בשנה זו כאמור.

1. סעיף ה' – "תכתובות בין המשיבה [התובעת] לבין המבקשת [הנתבעת] קודם לתקופת פעילותה ו/או במהלך פעילותה ו/או בקשר עם פעילותה, לרבות ומבלי למעט בקשותיה בקשר עם מתן שירותים וכן שינוי/ביטול מועד מתן שירותים" – לטענת התובעת, המסמכים דנן הועברו, ואילו לטענת הנתבעת לא כך הדבר. בשים לב לרלוונטיות של ההתכתבויות בין הצדדים ביחס להתקשרות ביניהם, ומשלטענת הנתבעת אלה אינן מצויות בחזקתה, הבקשה בעניין זה מתקבלת. על התובעת להעביר את התכתובות כאמור לנתבעת.
2. סעיף ו' – "כל מסמך הקשור לעסקה העצמאי של המשיבה [התובעת] בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה, לרבות... מסמכים הקשורים בהעסקתה כעובדת בעסקה העצמאי, ככל שקיימים, ובכלל זאת תלושי שכר, טופסי 106, טופסי 161" – התובעת טענה כי ניהלה "עוסק מורשה" ולא הנפיקה תלושי שכר. יחד עם זאת, לא תמכה טענתה זו בתצהיר. לפיכך, ובשים לב לרלוונטיות המסמכים כאמור, ומשהתובעת ממילא לא טענה דבר לגוף העניין או באשר לרלוונטיות, הבקשה בעניין זה מתקבלת בחלקה, כמפורט להלן.

איני מקבל את הבקשה לפיה "כל מסמך הקשור לעסקה העצמאי" של התובעת צריך להיות מועבר לנתבעת – שכן מדובר בדרישה כוללנית, בלתי ממוקדת ומכבידה. לפיכך, ולאור הרלוונטיות, התובעת תעביר לנתבעת תדפיס עוסק מורשה, וכן מסמכים הקשורים בהעסקתה כעובדת בעסקה העצמאי או של עובדים אחרים שהועסקו על ידה, ככל שישנם כאלה, ובכלל זה תלושי שכר, טופסי 106 וטופסי 161. ככל שמסמך כזה או אחר אינו קיים, על התובעת לתמוך זאת בתצהיר ערוך כדין. ככל שקיימים תלושי שכר או מסמכים כאמור של עובדים שהעסיקה התובעת, הרי שטרם העברתם לנתבעת, יושחרו כל הפרטים המזהים של העובדים כאמור, וזאת על מנת למנוע פגיעה בפרטיותם.

1. סעיף ז' – "עותקים מהסכמי התקשרות... ואו מסמכים אחרים בקשר עם פעילות המשיבה [התובעת] במסגרת עסקה העצמאי... במהלך שנות ההתקשרות הנטענות על ידה בכתב התביעה וכן במהלך שנת 2019, ובכלל אלה ומבלי למעט כל הסכמי ההתקשרות בין המשיבה [התובעת]... לבין לקוחות עסקה הפרטי ו/או כל גורם לו נתנה שירותים" – התובעת טענה בתגובתה כי אין בידה מסמכים כאמור. יחד עם זאת, לא תמכה טענתה זו בתצהיר. בשים לב לרלוונטיות של מסמכי ההתקשרות של התובעת במסגרת עסקה העצמאי במהלך שנות ההתקשרות הנטענות על ידה בכתב התביעה – על התובעת להעביר מסמכים אלה לנתבעת (לשנים 2010-2018).

על מנת למנוע פגיעה בזכותם של צדדים שלישיים ולשם מניעת חשיפת סודות מסחריים (ככל שישנם) התובעת רשאית להשחיר פרטים מסחריים המצוינים בהסכמים עם צדדים שלישיים כאמור, לרבות שמות הלקוחות, ולמעט כותרות ההסכמים ותתי הכותרות בגוף ההסכמים, סוג ההתקשרות, תקופתה, היקפה והתמורה ששולמה לתובעת.

לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה בכל הנוגע לשנת 2019, שעה שמדובר בתקופה שלא התקיימו בה יחסים בין הצדדים. בשים לב למחלוקת בתיק, ובנסיבות העניין, די במסמכים אותם הוריתי לגלות בהחלטה זו ביחס לשנת 2019.

1. סעיף ח' – "תכתובות דוא"ל בין המשיבה [התובעת] לבין מי מלקוחותיה במהלך שנות ההתקשרות הנטענות על ידה בכתב התביעה, וכן במהלך שנת 2019, בנוגע לשירותים שהמשיבה סיפקה להם ו/או כל נושא הקשור בהם, לרבות נושאים כספיים" – לא ברור מהבקשה, מהם בדיוק המסמכים המבוקשים. בשים לב לכך שמדובר בבקשה גורפת, כוללנית ובלתי ממוקדת, וכאשר ממילא על התובעת לגלות חשבוניות, קבלות, דוחות כספיים והסכמי התקשרות, מהם ניתן לדלות את המידע הרלוונטי – אין מקום להיעתר לבקשה דנן. בנסיבות אלה, הבקשה בעניין זה נדחית.
2. סעיף ט' – "פירוט של כל הטיולים שהמשיבה סיפקה ללקוחותיה במהלך השנים 2010-2019 עם תאריכים מדויקים ופירוט מיקום" – התובעת טענה שהרשימה הועברה לנתבעת, מבלי לתמוך זאת בתצהיר. הנתבעת טענה שלא כל המידע הועבר. בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שהתובעת אינה מתנגדת להעברת הרשימה ואינה חולקת על הרלוונטיות שלה, הבקשה בעניין זה מתקבלת. יחד עם זאת ועל מנת לשמור על פרטיות צדדים שלישיים, התובעת תשחיר את שמות הלקוחות טרם העברת הרשימה לידי הנתבעת.
3. סעיף י' – "עותק מתדפיס עוסק המורשה של המשיבה [התובעת] ושל כל עסק ו/או חברה ו/או יישות משפטית אחרת במסגרתם ניהלה המשיבה [התובעת] עסקיה בתקופה הרלבנטית לתביעה וכן במהלך שנת 2019" - התובעת טענה שעותק מתדפיס עוסק מורשה הועבר לנתבעת, אך לא התייחסה לבקשותיה האחרות של הנתבעת ולא תמכה את טענתה בתצהיר. בנסיבות דנן, ובשים לב לכך שהתובעת אינה מתנגדת להעברת המסמכים ואינה חולקת על הרלוונטיות שלהם, הבקשה בעניין זה מתקבלת. התובעת תמציא את המסמכים לנתבעת.
4. סעיף יא' – "עותק מרשימת לקוחותיה של המשיבה [התובעת] במסגרת עסקה הפרטי ו/או במסגרת כל פעילות אחרת במסגרת צד שלישי או עבור צד שלישי במהלך שנות ההתקשרות הנטענות על ידה כמפורט בתביעה וכן במהלך שנת 2019" – התובעת טענה שהרשימה הועברה, אך לא תמכה זאת בתצהיר. הנתבעת טענה כי הרשימה לא הועברה. על אף שהתובעת לא התנגדה באופן מפורש להעברת הרשימה ואף טענה כי הרשימה הועברה, לא מצאתי בנסיבות העניין הצדקה למסירת הרשימה דנן לנתבעת, וזאת בשים לב לצורך לאזן בין היקף הגילוי לבין הזכות לפרטיות של צדדים שלישיים. בנסיבות העניין, ובשים לב לטענות הצדדים בכתבי הטענות, די ללמוד על היקף עסקה של התובעת מן המסמכים שהוריתי לגלות במסגרת החלטתי זו, ואין צורך לגלות את רשימת הלקוחות המלאה של התובעת. הרלוונטיות של רשימה זו, בנסיבות הליך זה, אינה מצדיקה את הפגיעה האפשרית בפרטיותם של צדדים שלישיים כאמור. זאת, בפרט משממילא בידי הנתבעת רשימה של חלק (למצער) מלקוחותיה של התובעת.
5. סעיף יב' – "עותק מדו"ח כניסות ויציאות לארץ וממנה של המשיבה [התובעת] במהלך שנות ההתקשרות הנטענות על ידה כמפורט בכתב התביעה וכן במהלך שנת 2019" – בשים לב לאופי עסקה של התובעת, הדרכת טיולים, ולאור הרלוונטיות של המסמך, ובשים לב לכך שהתובעת אינה מתנגדת להעברתו ואינה חולקת על הרלוונטיות שלו, אלא אך טענה שהמסמך אינו מצוי בידה, הבקשה בעניין זה מתקבלת. התובעת תמציא לנתבעת את המסמך. ככל שהמסמך אינו מצוי בידי התובעת, רשאית הנתבעת להגיש בקשה למתן צו למוסד לביטוח לאומי לצורך המצאת המסמך כאמור.
6. סעיף יג' – "עותק מהמסמכים/עלונים/דוא"ל וכל מידע לגבי הטיולים בהם סיפקה המשיבה שירותים ללקוחותיה במהלך השנים 2010-2019 לרבות בחו"ל" – מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה פרסומים כאמור רלוונטיים לצורך בחינת אופיה והיקפה של פעילותה העסקית של התובעת. יחד עם זאת, ובשים לב למסמכים שעל התובעת להעביר לנתבעת ביחס לשנת 2019 בהתאם להחלטה זו, לא מצאתי כי ישנה הצדקה להמצאת מסמכים נוספים כמפורט בסעיף זה גם ביחס לשנת 2019. לפיכך, הבקשה בעניין זה מתקבלת בחלקה. התובעת תמציא לנתבעת את המסמכים המדוברים לשנים 2010-2018. ככל שמסמך זה או אחר מתייחס ללקוח ספציפי, שם הלקוח יושחר על ידי התובעת טרם העברת המסמך לנתבעת.
7. סעיף יד' – עותק מדו"חות המרכזים את כל הנתונים הנוגעים להפרשות לפנסיה ו/או תגמולים ו/או פיצויי פיטורים שנעשו לטובת המשיבה [התובעת] בכל חברות הביטוח ו/או קרנות הפנסיה... במהלך שנות ההתקשרות הנטענות..." – בשים לב לטענת הנתבעת כי התמורה ששילמה נועדה לכסות גם הפקדות לפנסיה ולפיצויים, מקובלת על הטענה בדבר הרלוונטיות של המסמכים דנן. לפיכך, הבקשה בעניין זה מתקבלת. התובעת תמציא לנתבעת את המסמכים המדוברים לשנים 2010-2018.
8. סעיף טו' – "עותק ממסמכים ואסמכתאות בדבר קיזוז פחות והוצאות רכב של המשיבה [התובעת] במהלך השנים 2010-2019" – מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה יש במסמכים דנן כדי להצביע על קיומו או היעדרו של עסק עצמאי, ולפיכך מדובר במסמכים רלוונטיים להליך, ככל שמדובר בתקופה הרלוונטית לתביעה. הבקשה בעניין זה מתקבלת בחלקה, על התובעת להמציא לנתבעת את המסמכים המדוברים עבור השנים 2010-2018.

סיכום

1. הבקשות מתקבלות באופן חלקי, כאמור לעיל.
2. המסמכים המפורטים לעיל יועברו בין הצדדים בתוך 30 ימים מהיום. ככל שמסמך כזה או אחר אינו קיים, על הטוען לכך לתמוך זאת בתצהיר ערוך כדין.
3. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, ל' אב תשפ"א, (08 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. סוגיית העצמאות ושיקול הדעת של התובעת במתן השירותים אף הועלתה על ידי הנתבעת במסגרת כתב ההגנה – ראו למשל: סעיף 36 לכתב ההגנה. ↑