21 יולי 2020

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 30.7.19, אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 54% מיום 1.1.2019.

2. לפי העולה מן התיק, המערער יליד 1967.

3. ועדה רפואית מדרג ראשון התכנסה ביום 4.4.19 וקבעה למערער נכות יציבה בשיעור 49%. המערער הגיש ערר על החלטה זו.

החלטת הוועדה

4. ביום 30.7.19 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים בהרכב מומחה בפסיכיאטריה ומומחית ברפואה פנימית ("הוועדה"). הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ורשמה בפירוט את טיעוני הערר מפי בא כוחו שהתלווה אליו. לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים בתיקו של המערער, הוועדה ערכה לו בדיקה קלינית, ומבחינה פסיכיאטרית קבעה למערער נכות בשיעור 10% בגין הפרעת הסתגלות (לא יפורטו כאן ממצאי הבדיקה הפסיכיאטרית הואיל ולא הוגש ערעור בתחום זה). הוועדה בדקה את המערער בתחום הפנימי וקבעה כך:

"הוועדה עיינה במכתבי ד"ר ביידוסי אנדוקרינולוג לפיהם סובל מסוכרת סוג 2. טופל בטוגר ובגלוקומין. אך בשל איזון לא מספיק הטיפול הועבר ל- 3 זריקות של נוברורפיד ובנוסף לזולטופיי. מקבל בסה"כ 4 זריקות ליום. אולם רק 3 מהן הן אינסולין קצר טווח והזריקה הרביעית (זולטופיי) היא אנלוג של GAP1. ע"פ מכתבו של ד"ר ביידוסי, לא ידוע על פגיעה באיברי מטרה בנושא סכרת המטופל באינסולין X 3 זריקות. קיבל נכות מתאימה והוועדה דוחה את הערר".

לנוכח האמור הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 10% בגין סוכרת מטופלת בכדורים, לפי פריט ליקוי 4(ב), לתקופה שמיום 13.6.2016 ועד 31.12.2018. כמו כן, נקבעה למערער נכות יציבה בשיעור 20% בגין סוכרת מטופלת באינסולין, לפי פריט ליקוי 4(ג), מיום 1.1.2019. נכותו הרפואית המשוקללת של המערער נקבעה, כאמור, בשיעור 54% מיום 1.1.2019.

טענות הצדדים

5. הערעור מופנה כנגד קביעת הנכות בגין סוכרת. לטענת המערער, הוא סובל מסוכרת קשה ולא מאוזנת, ומטופל בארבע זריקות אינסולין ביום. לפי הטענה, היה על הוועדה לקבוע למערער נכות בשיעור 40% בגין סוכרת, לפי פריט ליקוי 4(ד).

6. לטענת המשיב, הוועדה נדרשה לטענה לטיפול בארבע זריקות ובהירה את קביעתה הרפואית שהזריקה הרביעית אינה אינסולין. נטען שטענות המערער מכוונות כנגד קביעות רפואיות, ולא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

המועד להגשת ערעור על החלטת הוועדה

7. כפי שעולה מן התיק, החלטת הוועדה ניתנה ביום 30.7.19. מכתב ההודעה על החלטת הוועדה נשלח למערער ולבא כוחו עו"ד עבודי ביום 26.8.19, בדואר רשום ("ההודעה על החלטת הוועדה"). המערער הגיש את הערעור לבית הדין ביום 14.1.2020. יוצא, אפוא, שהערעור הוגש בחלוף קרוב לחמישה חודשים ממועד ההודעה על החלטת הוועדה.

8. בהתאם לתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977, המועד להגשת ערעור על החלטת ועדה לעררים או ועדה רפואית לעררים הוא בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה. בכתב התשובה ביקש המשיב לסלק את הערעור על הסף מחמת האיחור בהגשתו. המערער טען בתגובה, כי לא קיבל את ההודעה על החלטת הוועדה, וכי במועד לא ידוע נותק הקשר בינו ובין בא כוחו הקודם.

9. המשיב הגיש לבית הדין את ההודעה על החלטת הוועדה מיום 26.8.2019 אשר מוענה אל ב"כ המערער הקודם, וכן את אישור דואר ישראל על מעקב דואר רשום (מוצג מש/1). ההודעה על החלטת הוועדה נמסרה לעו"ד עבודי ביום 4.9.2019. המשיב הגיש גם את ההודעה שנשלחה למערער לפי מען מגוריו, ולפי אישור דואר ישראל, דבר הדואר הרשום התקבל אצלו ביום 6.9.2019 (מוצג מש/2). לנוכח האמור נדחית טענת המערער שלא הומצאה לו ההודעה על החלטת הוועדה.

10. לסיכום, המועד האחרון להגשת הערעור היה ביום 6.11.2019, ומכאן שהערעור הוגש באיחור של חודשיים. בדיון טען המערער שלנוכח סיכויי הערעור הגבוהים נכון וראוי שבית הדין יעשה שימוש בסמכותו להאריך את המועד להגשת הערעור עד למועד הגשתו בפועל. אבחן, אפוא, את הערעור לגופו, שכן סיכויי הערעור עשויים כשלעצמם להתגבש לכדי טעם מיוחד להארכת מועד (עב"ל (ארצי) 33351-11-12 מוחמד דולאני – המוסד לביטוח לאומי, מיום 26.9.2017).

דיון והכרעה

11. לאחר עיון בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שקילת טענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל, ומכאן שמתקיים בענייננו טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הערעור.

12. טענת הערעור היא ששגתה הוועדה בקביעתה אודות מרכיבי הזריקה הרביעית. בדיון בבית הדין הציג המערער שני מסמכים של הרופא המטפל המומחה באנדוקרינולוגיה, מיום 8.10.2019 ומיום 8.3.2020, המתייחסים למרכיבי הזריקה הרביעית זולטופיי. אומנם מדובר במסמכים מאוחרים למועד כינוס הוועדה, אולם לא מדובר בתיעוד רפואי המתייחס למצבו הרפואי של המערער, כי אם מסמך המתאר את מרכיבי הזריקה זולטופיי ומציין שזריקה זו משלבת אינסולין. בהחלטתה נדרשה הוועדה לטענה זו, וקבעה שהמערער מטופל בשלוש זריקות אינסולין ביום, כאשר הזריקה הרביעית זולטופיי היא אנלוג של GAP1. אולם, לא ברור מהחלטתה האם, כפי שטען המערער לפניה, הזריקה זולטופיי משלבת אינסולין ומרכיבים נוספים. זאת ועוד: בהחלטתה קבעה הוועדה, כי "בשל איזון לא מספיק הטיפול הועבר ל- 3 זריקות של נוברורפיד ובנוסף לזולטופיי". מקביעה זו של הוועדה עולה, לכאורה, שמדובר בסוכרת לא מאוזנת, אולם פריט הליקוי שיושם בעניינו של המערער, סעיף ליקוי 4(ג) קובע "סוכרת בטיפול אינסולין או בטיפול משולב עם אינסולין", בעוד שפריט הליקוי שהמערער טוען לו הוא סעיף ליקוי 4(ד), הקובע 30% נכות בגין "סוכרת לא מאוזנת המטופלת טיפול אינטנסיבי באינסולין (ארבע זריקות ומעלה ביום או שימוש במשאבת אינסולין)". אי לכך, שוכנעתי שנפלה בהחלטת הוועדה טעות משפטית המצדיקה התערבות בית הדין והשבת עניינו של המערער לדיון בוועדה על מנת שתשוב ותבחן את נכותו של המערער בגין סוכרת ואת פריט הליקוי התואם את מצבו. בהקשר זה אוסיף, כי בערעור נטען עוד, כי במעמד הדיון בוועדה ציין ב"כ המערער הקודם שיישלח לוועדה את מרכיבי הזריקה הרביעית, ולפי הטענה אכן שלח את המידע למחרת הדיון בוועדה, אולם הוועדה לא התייחסה למסמך ששלח מאחר שכבר ניתנה החלטתה. דין הטענה להידחות בהיותה טענה עובדתית העומדת בסתירה לרישום בפרוטוקול, הואיל ואין בדו"ח הוועדה זכר לטענה כזו של ב"כ המערער או לבקשה מטעם הוועדה לקבל מידע רפואי נוסף. ואולם, הואיל ועניינו של המערער מוחזר לוועדה, רשאי המערער להציג לוועדה נתונים אודות מרכיבי הזריקה זולטופיי.

סוף דבר

13. לאור כל האמור, הערעור מתקבל.

14. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 30.7.19, על מנת שתשוב ותבחן את שיעור נכותו של המערער בגין סוכרת, ואת פריט הליקוי התואם את מצבו. הוועדה תבהיר האם הזריקה הרביעית זולטופיי משלבת אינסולין בין מרכיביה, תקשיב לטענות המערער בעניין זה, ותסביר האם לאור האמור ניתן לומר שהמערער מקבל טיפול של ארבע זריקות ביום.

בנוסף, תשקול הוועדה אם יש מקום ליישם בעניינו את פריט ליקוי 4(ד) בגין סוכרת לא מאוזנת, לנוכח קביעתה כי "בשל איזון לא מספיק הטיפול הועבר ל- 3 זריקות של נוברורפיד ובנוסף לזולטופיי". שימת לב הוועדה שהיא רשאית לשקול התאמת פריט ליקוי.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

המערער יזומן להופיע לפני הוועדה, גם באמצעות בא כוחו.

15. המשיב ישלם למערער שכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ש"ח, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

16. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ט תמוז תש"פ, (21 יולי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.