תביעה הנסבה על הפרה נטענת ועוגמת הנפש הנטענת של התובעות מדירה ששכרו מן התובע.

1. בתמצית: דירת התובע, ברח' מרמורק בתל אביב, מצויה הייתה נכון לחודש אוקטובר 2018 בעיצומו של פרוייקט תמ"א. התובעות ביקשו לשכור את הדירה, שפרסם לטענתן מתווך באתר "יד 2"; הנתבע טוען כי הוא לא הוא שפרסם. אך משפנו, נאות והשכיר, בהתאם להסכם מיום 12.10.2018, שתוקפו לשנה. מועד הכניסה המדויק לדירה במחלוקת והוא אינו חיוני להכרעה – סביב ראשית נובמבר 2018. ביום 5.3.2019 עזבו את הדירה, לא לפני שהסדירו דיירות חלופיות, ששכרו את הדירה – חרף ענייני התמ"א – במחיר דומה ואף מעט גבוה יותר, 7,000 ₪.

2. התביעה נסבה על הקשיים שחוו התובעות לטענתן במהלך התקופה, שהן העילה לעזיבתן המוקדמת: פועלים שהגיעו לדירתן והפריעו להן, היעדר כבלים, אינטרנט, שואב אדים, ותשתיות אחרות שלשיטתן הובטחה להן, ובעיקר – אם נסכם – הפרעות קשות לחייהן, כאלה שמנעו מהן לנהל את שגרת חייהן ומאחת מהן אף ללמוד כדבעי עד כדי כשלון בלימודיה. הנתבע, תלונתן, לא סייע והיה אדיש לסבלן. מכאן תביעתן, 33,682 ₪ סכומה, ובמהותה היא בגין עוגמת הנפש הכרוכה בכל האמור.

3. הנתבע מצדו הכחיש את הטענות. הוא עשה לשיטתו מעל ומעבר, והתכתבות הווטסאפ שבין הצדדים תוכיח. המדובר בתובעות שהלינו ללא הפסק על כל דבר, והתנהלו בכל הקשור בדירה ובמערכת היחסים החוזית בצורה בלתי נאותה. הנתבע הביא גם את תצהירו של מנהל החברה שעסקה בפרויקט התמ"א, שהצהיר ואף הוסיף דברים באולם על ההתחשבות הרבה שבה נהגו הוא וכל העושים במלאכה בשמו בתובעות.

4. שמעתי את הצדדים באריכות. אני נכון לקבל שהנתבע, מזווית הראיה שלו, עשה כמיטב יכולתו לקיים את חובותיו. כמו כן, ברי כי התובעות היו ערות היטב לכך שהן נכנסות לדירה המצויה בבניין הנתון לפרוייקט תמ"א, והדברים צוינו מפורשות בהסכם. יתרה מכך, המחיר החוזי אף שיקף את המגעים שבין הצדדים שנסבו בין היתר גם על העובדה שמדובר בבניין בשיפוצים, על כל הכרוך בכך. מכאן שפיצוי, אם יינתן, ודאי אינו יכול להיות על הצד הגבוה.

5. עם זאת, כוונתו של הנתבע, כך גם ציון העובדה שצפויים מטרדי "רעש ואבק" (לשון ההסכם) לא די בהם כדי להפוך את הדירה לכזו שיש התאמה מלאה בינה לבין מה שארע בפועל. אני נכון לקבל מקצת טענות התובעות, כי הפעילות בבניין – לא מצדו של הנתבע דווקא – הייתה כזו שהפכה את המגורים בנכס לעוכרי שלווה. בנוסף, הסברים של הנתבע בדבר תשתיות חסרות, בין אם כאלה בסיסיות אפילו לא צוינו בהסכם, בין אם כאלה שצוינו (שואב אדים, סעיף 6.8 להסכם, שלכאורה אמור היה להיות בדירה), אינם מספקים. אלה גם אלה מצדיקים הפחתה מסוימת במחיר הדירה, בדמות פיצוי שיינתן כאן.

6. כל פיצוי במקרה זה הוא על דרך האומדנה, והרי אינו ממוני. הוא ישקף את הפער שבין המחיר – המופחת, והמוסכם, על רקע פרויקט התמ"א הידוע – לבין מה שראוי היה להשתלם, וזאת על דרך ההערכה בלבד. שוב, אין מדובר בביקורת על הנתבע, או כי לא עשה ככל יכולתו להבטיח את הנאת התובעות מן הנכס, אלא בפיצוי המתמקד במושכר עצמו והתאמתו לנדרש בנסיבות.

7. נוכח כל האמור, הרי שהנתבע ישלם לתובעות יחד סכום כולל של 3,000 ש"ח. סכום זה ישלם הנתבע לתובעות בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

זכות לעתור לבית המשפט המחוזי לרשות ערעור על פסק הדין, תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק הפרוטוקול ופסק הדין לבעלי הדין.

ניתן היום, כ"ט תמוז תש"פ, 21 יולי 2020, בהעדר הצדדים.