1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעת ע"ס של 11,135 ₪ . התובע פנה לנתבעת לצורך רכישת כרטיסי טיסה לאיסלנד, וזו הציעה לו כרטיסים של חברת wow . ביום 26/11/18 רכש התובע 4 כרטיסי טיסה בסך כולל של 3,032 $ , ובשקלים 11,135 ₪. זמן מה לאחר מכן, קיבל התובע הודעה כי חברת wow פשטה את הרגל ולא יוכל לקבל את כספו חזרה.

1. מבירור שעשה התובע, כך טען, עלה כי כבר בשנת 2018 היתה חברת התעופה בקשיים והפסיקה את טיסותיה לתל אביב אולם הנתבעת לא עדכנה את התובע בכך. לטענת התובע, הנתבעת ידעה או היה עליה לדעת על מצבה של חברת התעופה ואז היה רוכש התובע כרטיסים של חברה אחרת. התובע טען כי על הנתבעת היתה לעדכן אותו בדבר מצבה של חברת התעופה וכי לכל הפחות מגיע לו החזר של העמלות, של מיסי הנמל ועוגמת נפש.
2. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי פשיטת הרגל של חברת התעופה לא היתה בידיעתה או בשליטתה של הנתבעת. הנתבעת טענה כי פעלה באופן מקצועי ובכפוף להנחית חברת התעופה בעת ביצוע ההזמנה ולא היה עליה לדעת וגם לא ידעה על האירועים שתוארו בכתב התביעה.
3. הנתבעת הדגישה כי היא סוכנות נסיעות ואין היא מספקת בעצמה את השירותים ואינה אחראית לביצועם. הנתבעת ציינה כי כרטיסי הטיסה הוזמנו ביום 31/12/18 למועד יציאה שנקבע ליום 17/7/19. למעט עמלת הסוכן, כל הסכום עבר לחברת התעופה. לטענת הנתבעת במועד בו הוזמנו כרטיסי הטיסה והכספים הועברו לחברת התעופה לא ידעה ולא היה עליה לדעת על הפסקת פעילותה של חברת התעופה, באופן בלתי צפוי. הנתבעת לא קיבלה כל הודעה בעניין מהתאחדות סוכני הנסיעות ומשרד התחבורה. במועד בו הוזמנו הכרטיסים החברה לא היתה בהליכי פשיטת רגל והמשיכה למכור כרטיסים ברחבי העולם.
4. בכתב ההגנה ציינה הנתבעת כי התובע ערך ביטוח ביטול טיסות של חברת טריפ גרנטי, כאשר גם שם ,הביטול צריך להיות ביוזמת הלקוח אולם היות ובמקרה זה חברת התעופה ביטלה את הטיסה, הוא לא זכאי להחזר גם מחברת טריפ גרנטי.
5. ביום 23/11/20 התקיים דיון בנוכחות הצדדים. בדיון הציג התובע כתבה ממנה עולה כי כבר בחודש אוקטובר 2018 נקלעה חברת התעופה לקשיים תפעוליים. נציגת הנתבעת העידה כי אצל הנתבעת התקבלה הוראה ב24.3.19 לא למכור כרטיסים של חברת התעופה, עקב סכנה צפויה. כאשר נשאלה נציגת הנתבעת מתי הודיעה על כך לתובע, השיבה כי התובע הוא זה שפנה אליה. לדברי התובע, ביום 6/6/19 קיבל הודעה מהנתבעת.
6. נציגת הנתבעת הסבירה כי העובדה שקיבלה התראה עדיין אינה גורמת לביטול הטיסות אולם לא ידעה להשיב מתי נודע לנתבעת על ביטול הטיסה. מהמידע שהיה בפניה השיבה כי במכתב שנשלח לתובע ב15/4/19 היה ידוע שהטיסה מבוטלת אולם הודעה רשמית קיבלה הנתבעת רק בחודש אוגוסט.
7. נציגת הנתבעת קיבלה אפשרות לבדוק את העובדות במהלך הדיון. גם לאחר שחזרה מההפסקה שניתנה לה, לא התקבלה תשובה ברורה, מתי ידעה הנתבעת על קשיה של חברת התעופה ומתי הודיעה על כך לתובע. ממה שניתן להבין, הנתבעת ידעה ב24/3/19 על קשיה של חברת התעופה, היא לא הודיעה על כך לתובע ולשיטתה לא היתה צריכה.
8. היות והתובע ערך ביטוח ביטול טיסה המקנה לו זכות לקבל חזרה 80% ממה ששילם עבור הטיסה, ואם טענותיו כלפי הנתבעת יתבררו כנכונות, הנזק שנגרם לו הוא בשיעור של 80% משווי עלות הטיסה, נקבע דיון נוסף, אליו זומן נציג חברת טריפ גרנטי, שערכה את הביטוח. החברה המציאה תשובה בכתב לסוגיה שנוסחה על ידי בית המשפט ולפיכך בוטל הדיון. שני הצדדים הגישו הודעה ובה השלמת טענותיהם ומכאן פסק הדין.
9. משמיעת טענות הצדדים יאמר כבר עתה כי אין מקום לחייב את הנתבעת במלוא עלות כרטיסי הטיסה. התובע לא הוכיח כי במועד בו נמכרו לו הכרטיסים, נובמבר 2018, ידעה הנתבעת על מצבה של חברת התעופה וגם לא במועד בו העבירה לחברת התעופה את הכספים, בינואר 2019.
10. הכתבה אותה צרף התובע אינה מקור מהיימן ממנו ניתן להסיק כי סוכנויות הנסיעות קיבלו מידע על מצבה של חברת התעופה קודם למועד בו נרכשו הכרטיסים. לא ניתן לדעת מתי פורסמה הכתבה ואפילו לא היכן. גם מהכתבה עצמה עולה כי חברת התעופה הכריזה על פשיטת רגל ב28/3/19, אולם, שוב, אין מדובר בראיה לה ניתן לתת משקל כלשהו.
11. משאין כל ראיה כי הנתבעת ידעה כי חברת התעופה עומדת להפסיק פעילותה בעת ההתקשרות, אין הנתבעת צריכה לשלם לתובע את מלוא כרטיסי הטיסה. הנתבעת אינה אחראית לקריסתה של חברת התעופה והיא אינה מהווה תעודת ביטוח בפני מקרים של הפסקת פעילות של חברות התעופה. תפקידה למכור כרטיסי טיסה, יש לה חובות כלפי לקוח, כפי שיפורט להלן, אולם היא אינה יכולה להתחייב כי חברת תעופה זו או אחרת אכן תבצע בפועל את הטיסה.
12. אם כך, השאלה שיש לדון בה היא האם ידעה הנתבעת על הפסקת פעילותה הצפויה של חברת התעופה לאחר ביצוע ההזמנה וקודם לביטול הטיסה בפועל, ואם ידעה, האם היה עליה לעדכן את התובע בכך. אם התשובה לכך חיובית, הרי שבמעשיה ובמחדליה גרמה הנתבעת לתובע נזק בשיעור של 80% מעלות הכרטיסים היות ובשלב בו כן נמסרה הודעה לתובע, כבר לא יכול היה לקבל החזר עבור הטיסות, מחברת הביטוח-טריפ גרנטי.
13. לאחר שעיינתי במכתבה של חברת טריפ גרנטי, מצאתי כי יש לקבל את התביעה בחלקה ויש לחייב את הנתבעת ב80% מעלות הכרטיסים.
14. כעולה ממכתבה של חברת טריפ גרטי, ההודעה על פשיטת הרגל של חברת התעופה נמסרה לתקשורת ביום 28/3/19. זה המועד הקובע וממנו, לא היה זכאי התובע לקבל החזר כלשהו מחברת טריפ גרנטי. גם הנתבעת אישרה מועד זה בהודעתה מיום 3/1/21 והוסיפה בהודעה זו כי ב31/3/19 קיבלה הודעה על ביטול הטיסות של חברת התעופה וביום 11/4/19 הודיעה על כך לתובע. גם אם נתעלם מכך שחלק מהנתונים שנמסרו בדיון אינם מדוייקים, הרי שמה שכן ידוע, הוא כי ביום 24/3/19 מקבלת הנתבעת מייל לא למכור יותר טיסות של חברת התעופה (עמוד 1 שורה 23 לפרוטוקול) זאת כי חברת התעופה נמצאת בסכנה . הנתבעת המשיכה וציינה בשורות 27-29 ,שוב, כי ב24.3.19 יצא מייל לכלל החברה לא למכור יותר טיסות. גם לשיטת הנתבעת אין מחלוקת כי באותו שלב לא הודיעה לתובע על הסכנה המרחפת מעל טיסותיו, לו היתה עושה כן קודם ליום ה-28.3.19, היה יכול התובע לפנות לחברת טריפ גרנטי ולקבל החזר של 80% מעלות הטיסות, כפי שציינה טריפ גרנטי בסעיפים 4 ו-5 למכתבה.
15. לנתבעת יש אחריות כלפי לקוחותיה. לקוח שבוחר לטוס דרך חברת נסיעות ולא להזמין ישירות דרך חברת התעופה, בוחר לעשות כך, בין היתר, על מנת שיהיה מולו אדם, מקצועי, עימו יוכל להתייעץ, עימו יוכל לשוחח, ממנו יוכל לקבל מידע ועליו יוכל לסמוך. אותו תיווך לו טענה הנתבעת, כי בכך מסתכם תפקידה, אינו מסתיים עם ביצוע התשלום עבור הכרטיס. על הסוכן ללוות את הלקוח מרגע ההתייעצות קודם לרכישת השירות ועד החזרה ארצה . יש תחומים שאין לסוכנות הנסיעות אחריות להם, אולם יש תחומים שבוודאי שיש לסוכנות הנסיעות אחריות, כגון להתריע בפני הלקוח שחברת התעופה בה הוא בחר לטוס דרכה, עומדת בפני סגירת שעריה וביטול טיסותיה. בוודאי שזוהי אחריותה של סוכנות הנסיעות להודיע על כך ללקוח. התפקיד של סוכנות הנסיעות אינו רק למצוא את המחיר הזול ביותר לכרטיס, היות והיום כמעט כל אזרח יודע כיצד ניתן לאתר כרטיסי טיסה זולים, התפקיד של סוכן הנסיעות הוא לפעול לטובת הלקוח ולמשל להעביר לו מידע שהתקבל אצלו, ושעל הלקוח לדעת, הרלוונטי לנסיעתו, כגון האם חברת התעופה נקלעה לקשיים כלכליים.
16. הנתבעת לא פעלה כפי שסוכנות נסיעות סבירה צריכה לפעול, היא לא הודיע ללקוח על כי חברת התעופה בה בחר לטוס עומדת לסגור שעריה ולבטל את טיסותיה, או בכלל כי מרחפת סכנה כלשהי הנוגעת לחברת התעופה, מייד כאשר קיבלה הודעה על כך, ולו היתה עושה כן מיד עם קבלת ההודעה אצלה וקודם ל28/3/19, יכול היה התובע להציל חלק גדול מכספו ולקבל החזר של 80% מהעלות ששילם עבור הטיסה. הנתבעת לא פעלה באופן סביר וגרמה לתובע נזקים בשווי של 8,908 ₪.
17. הנתבעת הפנתה לפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בת"ק 41415-04-19, שם נדחתה התביעה, אולם שם נטען כי התובעים לא הוכיחו כי הנתבעת ידעה על מצבה של חברת התעופה כאשר מכרה לתובעים שם את הכרטיסים. הטענה בתיק שם התייחסה למצב חברת התעופה בעת מכירת הכרטיסים, שלא כמו במקרה דנן, בו התייחס התובע גם לכך כי הנתבעת לא הודיעה לו על מצבה של חברת התעופה, כאשר נודע לה על כך , שאז היה יכול עדיין לקבל החזר מחברת טריפ גרנטי.
18. בית המשפט שם כתב מפורשות בפסק דינו כי יש חובת זהירות ונאמנות של סוכנות הנסיעות ללקוח וציין כי "במצב בו היא ידעה בין מועד מכירת הכרטיסים ועד מועד קריסתה של החברה, כי החברה נמצאת בקשיים כלכליים ממשיים ויש סיכוי סביר כי לא ניתן יהיה לממש את כרטיסי הטיסה . במקרה זה, היה עליה לידע את לקוחותיה, על מנת שיכלכלו את צעדיהם בהתאם" (סעיף 39 לפסק הדין מיום 9/9/19). זאת בדיוק מה שהיה על הנתבעת לעשות.
19. לו היתה פועלת הנתבעת תוך הפעלת חובת הזהירות המוטלת עליה, היה יכול התובע לקבל חלק מכספו מחברת טריפ גרנטי. התובע לא היה מקבל כל תוספת מעבר ל80% מעלות הכרטיסים כגון העמלות אותן שילם ולכן אין מקום להורות על תשלום נוסף לתובע מעבר ל80% מעלות הכרטיסים. אין גם מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי בשל עוגמת נפש. הנתבעת לא פעלה בסבירות הנדרשת ממנה ולכן נשאה בנזקי התובע, פיצוי של עוגמת נפש ייפסק במקרים חריגים ואין זה המקרה דנן. יצויין כי את טענתה של הנתבעת בדבר מיסי הנמל שהועברו לחברת התעופה ולא הוחזרו, קיבלתי, ואין מקום להורות על תשלום כלשהו לתובע, מעבר ל80% משווי כרטיסי הטיסה.
20. לאור זאת, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 8,908 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט בסך של 111 ₪ ובתוספת הוצאות התובע בסך של 500 ₪.

הסכום ישולם לתובע תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת.

רשות ערעור תוך 15 יום.

ניתן היום, א' שבט תשפ"א, 14 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.