לפני בקשה לפטור מאגרה.

טענות המבקש בבקשת פטור:

תביעת המבקש הינה בגין אי תשלום עבור ביצוע של מבני בטון בכביש מספר 4 ובכביש מספר 96 באשקלון, ובנוסף תשלום על החלקים היחסים של מבני הבטון בפרויקט ופיצוי על אי קיום סעיפים מהחוזה בין התובע לנתבעים.

בעקבות הפסדים כספיים שנגרמו למבקש בשנת 2019 ובעקבות סילוק יד פתאומי וחד צדדי של הנתבעים, המבקש פונה לבית המשפט בבקשה לפטור מאגרה.

תשובת המשיבים לבקשה לפטור מאגרה:

מהבקשה עולה כי המבקש נמנע מלפרט אודות נכסיו ונכסי משפחתו ולא מילא את הסעיפים בבקשה לפטור מאגרה הבודקים את מקורות ההכנסה של המבקש ושל משפחתו. בנוסף, המבקש לא התייחס בבקשתו בניגוד להוראות הדין לגבי כלי רכב שברשותו, מכשיר טלפון. המבקש לא ציין האם מנוי לחברת אינטרנט ו/או לשירותים נוספים והאם יש למבקש חשבון בחברת אשראי.

בנוסף, לפי פירוט דפי חשבון הבנק של המבקש נראה כי המבקש משלם מאות שקלים בחודש עבור "מגדל- ביטוח חיים" נראה כי המבטח ביטח את עצמו, היות והמבקש לא הסביר מה מהות הוצאה זו. בנוסף, נראה כי המבקש מוציא אלפי שקלים פעילות במניות ע"י "מימון ישיר- הנפקות".

מעיון במסמכים נראה כי המבקש נמצא ביתרות זכות שונות, ולא בחובה.

בנוסף, לא נמצא הסבר בבקשה אודות העברות הכספים הגדולות שמצבע המבקש בחשבונו.

כל זאת מראה כי למבקש יש די והותר נכסים על מנת לשלם את האגרה בגין ההליך שבכותרת.

תשובת המדינה לבקשה לפטור מאגרה:

המדינה טוענת כי בהתאם למסמכים שצורפו לבקשה, נראה כי מדובר בחברה פעילה, לה הוצאות והפקדות רבות אשר לא ניתן לגביהן כל הסבר, וכן עולה מהנתונים כי נעשו העברות רבות באינטרנט בסכומים גבוהים אשר גם לגביהן אין כל הסבר.

בנוסף, בבקשה אין זהות ברורה לגבי מי התובע, שמא מדובר ברוני זונדר בעצמו או בחברה דניאל פרויקטים.

וכן, נקבע בפסיקה כי בבחינת בקשת פטור מתשלום אגרה מטעם חברה, הבחינה היא האם החברה עצמה יכולה לגייס ממקורותיה העצמאיים את סכום האגרה, ובתוך כך להתייחס לבעלי מניותיה ומנהליה. ראה הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ ואח'

כך המצב לגבי חברה. יש לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות. בהקשר זה – בחינה המצב האמיתי של החברה – יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה.

נימוק נוסף נעוץ בחשש להיווצרות חוסר שוויון בין בעל דין בשר ודם לבין גוף מאוגד. זאת באופן שמקל דווקא עם האחרון. בהיבט המעשי, עלולות להיווצר בעיות מספר בכגון דא, ביניהן – "הברחת נכסים" לצורך יצירת מצג שווא של היעדר יכולת כלכלית, או למשל ניצול מתן הפטור על מנת לתבוע סכום גבוה במיוחד. אל לביהמ"ש להיות תמים בבדיקתו.

תשובת המבקש לתגובת המדינה:

המבקש הינו קבלן אשר משכורתו נגזרת מרווחים ו/או הפסדים ולא מקבל שכר או דיבידנד מהשם "דניאל פרויקטים" היות ומדובר על שם בלבד ולא על ישות עצמאית או חברה בע"מ.

המבקש צירף בבקשה לפטור מאגרה את תדפיסי חשבון הבנק שלו, שם נראים סכומים גבוהים אשר נכנסו לחשבונו, אך המבקש מסביר כי היקף העבודה באתר של חברת אולצקי באשקלון היה גדול מאוד והכיל: 16 עובדים זרים ומקומיים, 2 רכבים אשר נמכרו מיד בתום העבודה ע"י אולצקי, עגלת גרירה- אשר גם היא נמכרה מיד בתום העבודה, ציוד חשמלי וכלי עבודה וכן כרטיס דלקן ששימש עבור תדלוק הגנרטורים והרכבים שהיו באתר.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל אשר הובא בפניי הגעתי לכלל מסקנה דין הבקשה

למתן פטור מתשלום אגרת המשפט להתקבל ואפרט:

תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כב' הרשם מר משה בר-עם בת"א 35270-09-11, שוקר נ' inspecs ltd) [פורסם בנבו].

נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה. כזהו המנגנון הקיים ומוסדר בתקנה 14 לתקנות האגרות ולפיו, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה מקום בו שוכנע כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". המנגנון האמור, מבטיח אפוא כי הפגיעה בזכות הגישה לערכאות תעשה בהתאם לכללים שהותוו בפסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דהיינו, שתהא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (ראה: רע"א 4014/10, מונדז נ' בירן, [פורסם בנבו] פס' 9 לפסה"ד של כב' השופטת הגב' מרים נאור).

תנאי הזכאות לפטור:

עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

על המבקש להגיש בקשה לפטור מאגרה שהיא עומדת בקנה אחד עם תקנה 14(א) לתקנות האגרות. דהיינו, הגשת בקשה מפורטת, שנתמכת בתצהיר ערוך כדין ואסמכתאות כאמור בתקנה. בבחינת קיומו של התנאי הראשון למתן פטור מתשלום אגרה, על המבקש היה לעמוד בהצגת מצג השופך אור על מצבו הכלכלי ומעיד על אי יכולתו לשלם האגרה.

בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.14) נקבע כדלקמן:

"באשר לתנאי הראשון, היעדר מסוגלות כלכלית, נדרשת הוכחה הכוללת תיעוד ואסמכתאות, לרבות תדפיסי חשבונות בנק; דיווח על הוצאות חודשיות; תלושי משכורת, של המבקש ובן או בת זוגו, ואף הוריו אם הוא סמוך על שולחנם; וכן תצהיר, כדי לעמוד בו (ראו: תקנה 14(א) לתקנות האגרות)"

המבקש בבקשתו הציג מסמכים מהבנק המראים כי אין בידיו פיקדונות ו/או חסכונות, המבקש הראה בנוסף את תדפיסי חשבונות הבנק שלו.

על מנת להראות לבית המשפט כי המבקש גר בשכירות, הוא צירף את חוזה השכירות שלו ואף הראה הוכחה כי רכבו שועבד לחברת מימון ישיר.

בנוסף, בעקבות הפסדים שנגרמו למבקש בשנת 2018, רשות המיסים העניקה למבקש מענק עבודה בסך 7,722 ₪, המבקש הגיש את הטופס מרשות המיסים.

היות והנתבע ביצע סילוק יד בפתאומיות ובמעמד צד אחד, נאלץ התובע לבצע פעולות רבות על מנת שעובדיו יקבלו את כספם וזאת לפני שיגיע מועד פירעון השיקים שכבר היה בידיהם ובכך יביאו לסגירה מוחלטת של העוסק מורשה וכן ביטול הרישום ברשם הקבלנים.

על מנת למנוע זאת ולצמצם את הנזקים שנגרמו למבקש, המבקש לקח הלוואות אישיות, המבקש מכר ציוד ורכוש כמפורט מעלה, המבקש פרס ודחה תשלומים ועוד.

למבקש קיימים חובות לתאגיד און בונה בסך של 625,000 ₪, המבקש לקח הלוואות בנקאיות בסך 250,000 ₪ וכן הלוואות משפחתיות בסך 189,000 ₪.

נוכח האמור, במקרה דנא נראה מהבקשה והנספחים כי מצבו הכלכלי של המבקש מצדיק מתן פטור מאגרה.

באשר לתנאי השני- עילת תביעה:

נקבע כך בבש"א (מחוזי חיפה) 5107/00 חאנטולי יוניס נ' מ"י מיום 12.06.01:

"אין לנהל עם התובע דקדוקי עניות בקשר לסיכוייו לזכות בתביעה. אם הוא רק מראה שיש לו סיכוי כלשהו יש להיענות לבקשה ולאפשר לו להגיע עם תביעתו ליום הדין. אולם אם אין בידו לשכנע גם בזאת, או כשהצד השני מצליח לשכנע שהתביעה היא חסרת כל תקווה, כי אז אין מנוס מדחיית הבקשה". (ע"א 398/62 כהן נ' כהן, פ"ד י"ז 1829)."

המבקש תובע את הנתבעים בגין הפסקת עבודה פתאומית ובשל תשלום עבור החלקים היחסים של מבני הבטון בפרויקט וכן פיצוי בשל אי קיום סעיפים בהסכם בגין אחריות הנתבעת לאספקת מעמיס טלסקופי, בטו וברזל בזמן לאתר.

עיון בכתב התביעה מגלה כי קיימת עילת תביעה נגד המשיבים.

מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש במסגרת הבקשה דנן, וכי מעיון בכתב התביעה עולה כי למבקש עומדת עילת תביעה ולו לכאורה. טענות הצדדים מתייחסות בעיקרן למצבו הכלכלי של המבקש.

סוף דבר

נוכח האמור לעיל, ולאחר שבחנתי את המסמכים וטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל, ועל כן המבקש פטור מתשלום אגרה.

הנתבעת תגיש כתב הגנה עד ליום 20.6.2020.

עם זאת, ובהתאם להלכה התקדימית של ביהמ"ש העליון (פס"ד מיום 30.11.17 ברע"א 3106/16), אני קובעת כי במידה שהתובע יזכה בתביעה, יהיה עליו אז ובכפוף לסכום הזכייה, לשלם האגרה.

3אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אייר תש"פ, 17 מאי 2020, בהעדר הצדדים.