1. בפניי בקשה להורות על המשך תנאי מעצר הבית בהם נתון המשיב, זאת עד לתם ההליכים המשפטיים נגדו, וכן להורות על פסילת רישיונו עד תם ההליכים. למשיב מיוחסות עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה(נ"ח) תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ברכב שרישיונו פקע, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה, נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת איסור שימוש, לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז 1977, ונהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל 1970.
2. על פי הנטען ביום 10.1.20 בשעה 23:17 ו/או בסמוך, נהג המשיב ברכב נושא לוחית רישוי 9105659 בכביש 1 סמוך לק"מ 40, כאשר הוא פסול מנהיגה (תיק מספר: 10035-09-17 תעבורה ת"א מיום 29.1.19 למשך 25 חודשים שניתן בנוכחותו, והמשיב הפקיד את רישיונו). באותן הנסיבות הפריע הנאשם לשוטר למלא תפקידו נאמנה, בכך שעבר למושב שליד הנהג, הכחיש שנהג והטיל את האחריות על אדם אחר. בנוסף, נהג המשיב ברכב כשתוקף הרישיון של הרכב פקע ביום 21.2.19, ובניגוד להודעת איסור שימוש שהוטלה על הרכב (מיום 12.12.19), וכשאין בידו תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב.
3. המבקשת מפנה לחומר הראייתי המצוי בתיק החקירה המבסס לדבריה ראיות ברף הנדרש לשלב זה. בקיומן, כך צוין, נשקפת מסוכנות מהמשיב לשלום הציבור וביטחונו. הוסף, כי למשיב עבר תעבורתי הכולל עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות (שתי עבירות) והוא אף ריצה מאסרים בגינן. עוד נטען, כי למשיב עבר פלילי בגינו נדון לתקופת מאסר. נוכח כל אלו, מתבקש בית המשפט להיעתר לבקשה.
4. ב"כ המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות, אך לדבריו קיים בהן כרסום המצדיק את ביטול התנאים שנקבעו. הסנגור מפנה לפערים בזמן המעצר, ולהודעות וטס- אפ המוכיחות, כך לדבריו, כי באותו זמן בדיוק התכתב המשיב עם אשתו בתוכנה, באמצעות המכשיר הנייד, נתון המפריך את הטענה כי נהג ברכב. על פיו הנהג ברכב הינו אותו חבר שהיה עמו (ע"ת 8), ושאף הוא נתון בפסילה, ולו מניע מובהק להרחיק עצמו מביצוע העבירה, ולהפליל את המשיב בביצוע המעשה. הסנגור ציין, כי בעת האירוע היה המשיב ישוב במושב שליד הנהג, וחברו (ע"ת 8) קפץ מכיסא הנהג לאחור בעת שניגשו השוטרים אל הרכב. עוד נטען, כי קיימים סרטונים בהם נראה המשיב ישוב ליד הנהג- ע"ת 8, אך אלו צולמו כ- 20 דקות טרם האירוע. צוין, כי שאלת הזיהוי אינה רלבנטית, זאת משום העובדה כי החבר החזיק בכובע גרב דומה לזה שחבש המשיב. הסנגור מלין כנגד מחדלי חקירה בהם: העדר חיפוש למציאת כובע גרב דומה השייך לחבר. טענה נוספת נגעה בכך שההגנה התייצבה לדיון היום במסגרת התיק העיקרי מתוך מטרה לכפור באישום ולבקש מועד קרוב לשמיעת ראיות, אך משום העובדה כי המותב שהוקצה לדון בתיק העיקרי, אינו מוסמך לדון בעבירות מחוק העונשין (ראו: הוראת החיקוק 5 בכתב האישום), נדחה התיק להקצאה מחודשת למועד שאינו ידוע. בנסיבות אלו מלין הסנגור גם על התמשכות ההליך הצפויה מטעמים שאינם קשורים במשיב, המצדיקים גם כן את ביטול התנאים.

דיון ומסקנות:

1. אין מחלוקת כי המשיב הוא בעליו של הרכב, ואין גם מחלוקת כי המשיב נתון בפסילה. המחלוקת מצטמצמת אם כן לעניין הנהיגה, ועל אף שב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות אלא טען לכרסום בהן, אפנה לחומר המצוי בתיק המבסס רף ראיות במידה מספקת לשלב זה. ראו דוח פעולה שנערך על ידי ממן גדליה מיום 10.1.19 שעה 23:17: "... הבחנתי כי הנהג קופץ מכיסא הנהג לכיסא הנוסע ברכב, ועוד נוסע שכנראה קופץ מכיסא הנוסע לכיסא האחורי.." השוטר מציין כי נסע במקביל לרכבו של המשיב והבחין בנהג בבירור כשהוא עם כובע צמר על ראשו ומזוקן, כאשר האדם שישב מאחור אינו מזוקן וללא כובע צמר. השוטר הנוסף מתניה מציין במזכר נלווה לדוח תנועה, כי בעת שנסעו בניידת סמויה הוא הבחין בנהג עם זקן לאחר עצירה קופץ למושב הנהג. ראו גם דיסק צפייה המצוי בחומר החקירה ממנו עולה כי המשיב היה ישוב בכיסא הנוסע, ותיאורו תואם לדוח הפעולה של השוטר ממן. חברו של המשיב סאיד עבדאל רחמן מציין בהודעתו (11.1.2020 שעה 01:49) כי הוא לא נהג ברכב בהיותו שתוי, ונתון בפסילה, וחברו – המשיב הוא שנהג ברכב. כאמור, מעבר לעדות זו של חברו הקרוב, קיימות עדויותיהם של שני השוטרים שזיהו את המשיב בזמן אמת על פי תיאורו השונה מחברו, ועל פי מעשיו בעת שהבחין בהם- מעבר חד אל מושב הנוסע. בנסיבות האמורות די בכך כדי לקבוע כי קיימות ראיות להוכחת האישום. את טענות ההגנה בדבר כרסום ראייתי ראיתי לדחות מהטעמים הבאים: הפערים בזמנים כפי שצוין, אינם מבטאים כרסום ואף כתב האישום נוקט במינוח "בשעה 23:17 או בסמוך..." שנית, שימוש שנעשה, אם נעשה, בתוכנת ווטס-אפ, אינה יכולה להוות ראייה לכך שהמשיב לא נהג ברכב בזמן האירוע. שלישית, צילומים שבידי ההגנה מזמן הקודם לאירוע (כ- 20 דקות לערך) אף הם אינם מבססים מסקנה כי המשיב לא נהג ברכב, בהעדרו של רצף זמנים אחד. רביעית, מקומה של הטענה בדבר מחדל חקירה בנוגע לחיפוש שהיה צריך להתבצע, הינו במסגרת התיק העיקרי. ראוי להדגיש כבר עתה, כי בהתאם לדוח ובעת שהניידת הסמויה נוסעת במקביל לרכבו של המשיב, מבחין השוטר ממן כי רק המשיב חובש כובע גרב, זאת בנוסף לזיהויו כמי שקפץ ממושב הנהג אל מושב הנוסע.
2. המדובר באירוע חמור של נהיגה בזמן פסילה, אירוע המשקף זלזול והפרה של החלטה שיפוטית. אף בעבירות הנוספות שבכתב האישום קיים דפוס דומה של התנהגות, שעה שהמשיב נוהג ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש על רקע כשלים שנמצאו בו. בנוסף, למשיב עבר תעבורתי הכולל עבירות דומות של נהיגה בזמן פסילה, בגינן נדון לעונשי מאסר בפועל, ושתי עבירות חמורות נוספות של נהיגה בהיותו שיכור בגין אחת מהן ריצה מאסר, ונדון בשתיהן לתקופות פסילה ממושכות. למשיב גם עבר פלילי במגוון עבירות בגינן ריצה תקופות מאסר.
3. התמונה הנשקפת ממעשיו של המשיב מבטאת מסוכנות ברמה שאינה שמבוטלת כלפי שלום הציבור וביטחונו, ובנסיבות אלו יש לקבוע כי עתירת המבקשת להותרת המשיב בתנאים של מעצר בית מלא לצד פסילת הרישיון עד תם ההליכים הינה מידתית בנסיבות העניין.
4. באשר לטענה בדבר העברת התיק העיקרי לדון בפני מותב אחר, הרי שאין בכך כדי להביא למסקנה בדבר התמשכות ההליך, נתון המצדיק לטענת ההגנה את ביטול התנאים. התיק נפתח במזכירות בית המשפט ביום 14.1.20. החלטה בעניין העברת מותב ניתנה בתום הדיון היום, ובמסגרת זו יוקצה מותב לדון בתיק העיקרי בהקדם, זאת על רקע היותו של המשיב נתון בתנאים מגבילים.
5. נוכח זאת אני מורה כדלקמן:

א. מעצר בית מלא בביתו בכתובת הלימון 2 אבו גוש- טלפון: 0507711216

ב. המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 5000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

ג. המשיב ימציא ערב צד ג' בסך של 5000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

ד. המשיב יפקיד סך של 1000 ₪.

ה. מתיר למשיב לצאת מחר 6.2.20 בין השעות 18:00 -21:00 לצורך התאוררות.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י' שבט תש"פ, 05 פברואר 2020, בנוכחות הצדדים.