לפניי בקשת היחיד להקדמת תשלום על פי צו התשלומים שנקבע כחלק מתכנית השיקום שנקבעה ליחיד. אגב התגובות שהוגשו ביחס לבקשה זו התעורר הצורך לדון בעניין נוסף שהעלו המשיבים ביחס לזכויות נטענות של היחיד בדירה.

להלן יובא פירוט תמציתי של העובדות הרלבנטיות לדיון.

1. ביום 16.3.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד ובמקביל מונה הנאמן בתיק זה.
2. ביום 25.11.20 התקיים דיון במסגרתו נקבעה ליחיד תכנית שיקום לפיה הוטל על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 54,000 ₪ בתשלומים חודשיים של 1500 ₪ כל אחד למשך 36 תשלומים, החל מחודש ינואר 2021.
3. משעה שהתכנית הומצאה לנושים ולא התקבלה התנגדות עניינית, נכנסה התכנית לתוקף.
4. ביום 24.1.21 הגיש היחיד בקשה להקדים ולשלם את מלוא הסכום הנדרש כתוספת לקופת הנשייה באופן מיידי. היחיד הבהיר כי הסכום ניתן לו כהלוואה מטעם מעסיקו, אשר יגבה את ההלוואה ממשכורתו, בפריסת תשלומים זהה, אך הדבר יאפשר להסיר את המגבלות החלות על היחיד במסגרת הליך זה. היחיד צירף אישור המעסיק בנושא.
5. הנאמן לא התנגד לבקשה, אולם ביקש להעבירה להתייחסות הנושים כדי לבחון אם קיימת התנגדות מצידם. הבקשה הועברה לעיון הנושים בהחלטה מיום 1.2.21.
6. ביום 17.2.21 הודיעה המשיבה מס' 1 (להלן – רשות הפיתוח) כי היא אינה מתנגדת לבקשת היחיד להקדמת תשלומים. עם זאת, ציינה כי היחיד צובר חובות חדשים כלפיה (חובות שמקורם לאחר מתן צו לפתיחת הליכים) בגין דמי שכירות וביקשה להגיש כנגדו תביעה לתשלום חובות אלה ולסילוק יד.
7. בהחלטה מיום 18.2.21 הפניתי את תשומת לב היחיד והנאמן למידע שהתקבל מטעם רשות הפיתוח.
8. היחיד טען כי הנכס אליו מתייחסת רשות הפיתוח הינו דירת מגורים ברחוב טבריה 20 בחיפה (להלן – הנכס). מדובר בנכס שהיחיד אינו מתגורר בו, אלא נמצא בשימוש אשתו לשעבר. ברישומי רשות הפיתוח, עדיין רשומים היחיד וגרושתו כדיירים מוגנים בדירה זו ולא הצליח לשנות רישום זה כל עוד הוא נמצא בהליך חדלות פירעון .
9. הנאמן סבור כי אין בנתונים שהציגה רשות הפיתוח בכדי לשנות את תכנית השיקום, וכי יש לקבל את הבקשה להקדמת התשלומים. בנוגע לבקשת רשות הפיתוח להגיש תביעה ציין הנאמן כי לאור הסברי היחיד לא ברור האם אמנם הינו צובר חובות חדשים בהליך והדבר מחייב בירור. בנוסף, בשים לב לכך שההליך עומד בפני סיום עם הקדמת התשלום על פי התכנית, אין מקום לאשר לרשות הפיתוח להגיש תביעה כנגד היחיד בשלב זה.
10. ביום 3.3.21 הוגשה תשובת המשיב מס' 2 (להלן – אסחאק) לבקשת היחיד. אסחאק טען כי מבקשת רשות הפיתוח עולה כי ליחיד זכויות בנכס המקרקעין המדובר עליהן לא הצהיר במסגרת ההליך. נטען כי הנאמן לא טרח לבדוק קיומן של זכויות אלה מתוך כוונה להביא לסיום מהיר של ההליך. לטענת אסחאק, די בעצם העובדה שהוכח קשר כלשהו לאותו נכס בכדי לחייב את הנאמן לבחון מחדש את תכנית השיקום שהותקנה בתיק זה וכלשונו -

1. לאחר שקראתי את הבקשה והתגובות אני סבורה כי יש מקום לאפשר ליחיד להקדים את התשלום לקופת הנשייה – כמבוקש. אין מקום לאשר לרשות הפיתוח להגיש תביעה בנסיבות הקיימות.
2. בהתאם למכתב שנמסר מטעם מעסיקת היחיד, חברת פלאי סמא בע"מ (ח"פ 514094382), ההלוואה שניתנת ליחיד לצורך הקדמת התשלום כאמור, תעבור ישירות מחשבון המעסיקה לקופת הנשייה, בהתאם להוראות הנאמן. בנסיבות אלה לא הוצגה כל מניעה עניינית להקדמת התשלום כמבוקש ויש היגיון בעמדת היחיד לפיה הקדמה זו תאפשר לו להמשיך בתשלום מול המעסיקה ולהסיר את ההגבלות הכרוכות בניהול הליך זה. ברי כי הקדמת התשלום בנסיבות פועלת אף לטובת הנושים.
3. לא מצאתי בטיעוניו של אסחאק נימוק המצדיק לסטות ממסקנתי דלעיל. אין בנתונים שמציגה רשות הפיתוח כדי לגלות אודות קיומו של 'נכס נסתר' שהרי אין חולק כי לכל היותר מדובר בחוב נטען הנובע מהיות היחיד מחזיק באותו נכס כשוכר (למעשה דייר מוגן, אך מדובר בשכירות לענייננו). במצב דברים זה, אין לכך משמעות מהותית לעניין תכנית השיקום שאושרה וראוי היה אילו לא היו מועלות טענות שלא לצורך כנגד הנאמן במישור זה. ודוק, לכלל הנושים ניתנה ההזדמנות להתנגד לתכנית השיקום לאחר הדיון, אולם אסחאק בחר שלא לעשות כן.
4. בנוגע לבקשת רשות הפיתוח לנקוט תביעה כנגד היחיד איני סבורה כי מתקיימים התנאים הנדרשים על מנת לאפשר זאת, בין משום שיש לברר את העובדות לאשורן בטרם תתקבל החלטה לעניין תביעה ובין משום שהליך זה נמצא בישורת האחרונה כך שאם יתברר בהמשך כי אמנם עומדת לנושה זו עילת תביעה, ניתן יהא לעשות כן אף בשלב מאוחר יותר אף ללא צורך בקבלת היתר.

הנאמן יעדכן בדבר ביצוע התשלום עד ליום 7.4.21.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשפ"א, 08 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.