1. מונחת לפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה על סכום קצוב ע"ס של כ-1850 ₪ שהגישה התובעת דרך לשכת ההוצאה לפועל. עם ההתנגדות לתובענה, הועברה התובענה להידון בבית משפט זה.
2. על פי הנטען בכתב התביעה, המשיבה הנפיקה לבקשת המבקשת פוליסת ביטוח רכב ובשלב מסוים חדלה המבקשת לשלם את דמי הביטוח. עלות הפוליסה עבור תקופת ביטוח מיום 25.5.2018-28.2.2019 עמדה על סך של 4802 ₪. ברשימה לפוליסה צוין שם סוכן הביטוח "240121-03 צורים סוכנות לביטוח". יצוין כי צורפה תוספת ביטול לפוליסה לפיה סה"כ דמי הביטוח בחישוב שנתי 6195 ₪ ויחסית ל-115 ימים (במקום 281 יום) – סך של 1982 ₪. מכל מקום, בהודעה על ביטול הפוליסה מצוין כי זו בוטלה ביום 6.11.18.
3. המבקשת בהתנגדותה אישרה כי ביום 26.5.18 נוצר קשר בינה לבין המשיבה לחידוש ביטוח הרכב. לדבריה, משיחה עם סוכנת הביטוח, היא נתבקשה להמציא אישור מיגון. שכן, במידה ולא תמציא אישור מיגון הרי שלא תהיה מבוטחת. עוד לפני שהספיקה להמציא אישור מיגון, נפגע רכבה ביום 28.5.18 וסוכנת הביטוח שלה מסרה לה כי אינה מבוטחת מאחר ולא הביאה כל אישור מיגון. משכך, תביעת הביטוח שלה לא טופלה בהתאמה. לדבריה, היא פעלה ישירות מול חברת הביטוח של הרכב הפוגע ונתבקשה להמציא אישור שאינה תובעת את חברת מגדל, היא המשיבה, והיא קיבלה אישור מחברת מגדל שאין תביעה נגד חברת מגדל. רכבה הוכרז כאובדן כללי ולכן נמכר לחלקים ואישור מכירת הרכב נמסר לחברת הביטוח. היא הוסיפה כי לא רק שהמשיבה לא טיפלה בתביעת הביטוח שלה אלא גם גבתה סך של 1500 ₪ שעה שלא הייתה מבוטחת. משלו הייתה מבוטחת, חברת הביטוח הייתה מטפלת בתביעתה.
4. בדיון שלפניי צירפה המבקשת התכתבות בינה לבין סוכנת הביטוח שלה. בהתאם להתכתבות זו, ביום 23.7.18 פנתה המבקשת לסוכנת ושאלה "בביטוח שמורה אמרו לי שמופיע שיש לי ביטוח. אבקש לקבל אישור שאין לי ביטוח ולא תבעתי את מגדל. תודה מראש. פנינה". הסוכנת, גב' עדן, משיבה לה: "אוקיי. אשלח לך אישור שלא תבעת את מגדל". היא אומרת לה שתשלח לה מסמך שתחתום כדי שיוציאו אי הגשת תביעה ממגדל. המבקשת מבקשת "אישור שלא היה לי ביטוח בכלל כי לא היה". על כך משיבה הסוכנת: "למה לא היה ביטוח? על איזה תאריך את מדברת?". היא מוסרת לה כי היא הייתה מבוטחת החל מיום 24.5.. על כך משיבה המבקשת: "בזמנו ביקשתי לבטח ואת אמרת שעד שאני (ה)ביא עבר ביטוח את לא יכולה להשלים את הביטוח ואז ניראה התאונה. ואת אמרת לחברת הביטוח שאני לא תובעת כי הביטוח לא נכנס לתוקף. ולכן אני עד היום מטפלת בכל הנעשה לבד". הסוכנת מסבירה לה "אמרתי לך שלא יהיה ביטוח עד שתביאי עבר ביטוחי ולכן בתאריך 25 לחודש שלחת תמונות ש הרכב, כל מה שביקשנו והצהרה שלא היו תביעות עד אז והביטוח נכנס לתוקף והכל מעודכן". היא הוסיפה כי המבקשת יכולה לתבוע את הביטוח. היא ציינה כי ביום 24.5 נשלחה לה הודעה שאישרו את הפוליסה והיא עדיין יכולה לתבוע את המשיבה בתביעת ביטוח וזה תלוי בה. המבקשת משיבה לה "עדן, עם כל הכבוד את אמרת במפורש שהביטוח לא יהיה בתוקף עד שהגיש ניירת של עבר ביטוח. יש לי את זה מוקלט. ולכן גם לא טיפלת לי בתביעה...אני לא רוצה לתבוע את מגדל. אני רוצה לקבל את הכסף מצד ג'"...". הסוכנת מוסרת לה שגם אצלה הכל מתועד ומוקלט וכי יש לה ביטוח "ורשמתי לך ואמרתי לך גם בשיחה המוקלטת שהתקשרת ואמרת שעשית תאונה". המבקשת מלינה נגד התנהלות הסוכנת וטוענת כי היא רצה עם המקרה 3 חודשים והרכב כבר נמכר ואם הייתה מטפלת לה בתביעה, הכסף היה כבר בחשבון שלה. על כך משיבה הסוכנת כי זאת משום שהיא בחרה לתבוע את צד ג' ולא את חברת הביטוח שלה ואם הייתה תובעת את חברת הביטוח שלה (המשיבה), הכסף ממזמן היה כבר בחשבון. המבקשת מתעקשת שלא היה לה ביטוח ושהרכב נמכר ולא צריך ביטוח והכיצד היא יכולה למלא טופס של אי תביעת חברה שאינה מבוטחת בה. היא מדגישה "את יודעת טוב מאוד שלא אשרת לי את הביטוח כי לא יכולת לקבוע מחיר בלי עבר ביטוח...אני מבקשת אישור שלא היה לי ביטוח ואני רוצה לקבל את הכסף שלי מחברת הביטוח". הסוכנת מתעקשת שהיה לה ביטוח מיום 25.5. המבקשת שואלת האם משמעות הדבר שמיום 24.5 ועד מכירת הרכב היה לה ביטוח והסוכנת מאשרת זאת. ביום 1.8 המבקשת יוצרת קשר עם סוכנת הביטוח וטוענת כי עברה על כל ההקלטות ולדבריה: "לגבי הביטוח מקיף את אומרת במפורש שאת לא יכולה להפעיל את הביטוח עד ש(ה)ביא לך (ת)ופס העדר תביעות ובנוסף לא טיפלת בכל הקשור לתאונה שהיית לי כי לא היה לי ביטוח. ולכן עד היום לא קיבלתי את התשלום עבור התאונה מצד ג'....לגבי יתר הביטוחים ביקשתי ממך לבטל הכל...". הסוכנת משיבה שלגבי הרכב אין ביטוח "שלחתי את הדו"ח משאי לחברה שביטלו. את החובה ביקשתי לבטל. אין רכב". המבקשת מבקשת לקבל החזר לביטוח חובה כי שילמה עליו והסוכנת מוסרת לה שתקבל שיק הביתה. הואיל והמבקשת מעוניינת בביטוח החובה הגם שביקשה לבטל וזאת מכיוון שמכרה את הרכב אולם טרם העבירה בעלות משלא קיבלה את כל התשלום על הרכב הוסכם שתשאיר את הביטוח חובה ורק את המקיף תבטל יום לאחר התאונה ותקבל החזר יחסי – במילותיה של הסוכנת ביטוח כי תדאג לכך, מיום 2.8. הסוכנת מבהירה לה כי הבינה ממנה לבטל הכל ושהרכב עבר טוטאלוס והעבירה אותו לאחיה. ביום 6.8 פנתה הסוכנת למבקשת וביקשה להעביר לה את ה"בקשה לגבי הביטול של המקיף של הרכב או העברת בעלות אם יש לך". המבקשת משיבה לה שלא ביקשה שתפעיל את הביטוח וחוזרת על כך שהסוכנת אמרה לה שללא העדר תביעות לא תוכל לתת לה מחיר לביטוח ואז הייתה התאונה ביום 28.5 והיא לא טיפלה לה בתביעה כי לא הייתה מבוטחת. הסוכנת משיבה כי כן היה ביטוח "ואישרנו עם העבר הביטוחי שהבאת שהיה חסר שנה ואישרנו את זה ככה, בכך אופן אני אדאג שתקבלי את הכסף שלך בהקדם האפשרי". הסוכנת משיבה לה באותו מעמד כי היא תדאג להחזר רטרואקטיבי.

ביום 14.10.18 פונה סוכנת הביטוח למבקשת ומבקש שתשלח לה אם היא רוצה לבטל את הפוליסה של הרכב במכתב מתאריך התאונה "זה עבר לטיפול של מגדל כי ביטלת את האשראי ואני אמרתי שאת אמרת לבטל אך לא שלחת כתוב. נא טיפולך". לא ברור מה השיבה המבקשת משהתכתובת קטועה והמבקשת שולחת לסוכנת הביטוח הודעה עם כתובת דוא"ל שלה ביום 11.8.2019 ולא ברור אם התכתובת שהוצגה היא התכתבות הרצופה בין הצדדים.

1. הארכתי בהצגת התכתובת הקיימת על מנת להמחיש כי עולה שהיה פער בין מה שהמבקשת הבינה בזמן אמת לגבי פוליסת ביטוח המקיף באופן שסברה שלא קיימת כבר בסוף חודש יולי, כחודשיים לאחר הנפקת הפוליסה לבין סוכנת הביטוח שלה. אכן שאל בצדק ב"כ המשיבה – מדוע פנתה למשיבה לשם בקשת סילוק תביעה אם סברה כי לא הייתה לה פוליסה אולם עולה מהאמור בהתכתבות כי זה מה שנדרשה מצד חברת שומרה – חברת הביטוח של הפוגע ובדיוק בשל כך פנתה לסוכנת הביטוח שלה. לשם הבנת הדברים טוב יותר, יש להידרש להקלטות. שכן, מקום בו אכן האמינה כי אין לה ביטוח שעה שלא הוכחש כי לא הוצג טופס העדר תביעות (וכך גם לפי ההתכתבות שהציגה המשיבה בינה לבין סוכנת הביטוח) דבר שהשהה לכאורה את הנפקת הפוליסה באותו מעמד בו התקשרה המבקשת בחוזה עם המשיבה, גם לפי הקו שהציגה הסוכנת אולם "הפגם" נפתר בדיעבד משהסתבר שהוצג טופס אולם הייתה חסרה שנה והדבר אושר – האם הדבר הובא לידיעתה של המבקשת בזמן אמת? מתי קיבלה המבקשת את פוליסת הביטוח לביתה והאם הומצא לה במייל או בדואר (משהומצא לסוכנת לפי הודעת המשיבה)? מהי המשמעות של טופס העדר תביעות עת הפוליסה נכנסה לתוקף ממילא (משניתן להמציא אותו גם מאוחר יותר ולקבל את ההנחה באופן רטרואקטיבי והשאלה אם הדבר היה נחוץ לשם קביעת מחיר או לשם עצם ההסכמה של חברת הביטוח לבטח כתנאי מהותי) - מהו הוסבר שהוצג למבקשת? האם עמדה חברת הביטוח בחובה שלה מול המבוטח במתן הסבריה למבוטחת ולו באמצעות סוכנת הביטוח ומהו מעמדה של סוכנת הביטוח ביחסי השליחות מול החברה המבטחת?

בעדותה אישרה המבקשת שפנתה ביום 24.5.18 למשיבה וביקשה ביטוח מקיף. לטענתה היא לא קיבלה את הפוליסה. ב"כ המשיבה טען כי שלחו לה את הפוליסה "און ליין" והיא משיבה כי לא קיבלה. דבר זה ניתן להוכיח בנקל. יובהר כי חוק חוזה הביטוח אינו קובע באיזו דרך יש לשלוח את הפוליסה. אבל הוא מורה על שליחתה. מדוע המתינה המשיבה עד חודש נובמבר אם המבקשת הודיעה לסוכנת על ביטול הפוליסה (ואם קיבלה את ההודעה מהסוכנת רק בחודש נובמבר והנפיקה הודעת ביטול פוליסה, הרי שלא קיבלה ישירות מהמבקשת אלא מהסוכנת ובזאת מאשררת את פעולת הסוכנת כמי שמביאה לידיעתה את הנתונים ולא מהמבוטח ישירות בעצמו ואם לא קיבלה בחודש אוגוסט – כי אז יכול ויש להלין כנגד הסוכנת). לטענת המשיבה היא שלחה בסוף חודש ספטמבר הודעה אודות פיגורי התשלום ושלחה בדואר רשום למבקשת. ואולם, לפי קו זה, עד לאותו מכתב לא ידעה לכאורה על כך שמצטברים פיגורים (אם כי ידעה שביטלה אמצעי תשלום אחרי ההודעה לסוכנת) ואותו מכתב לא התקבל בו ביום אלא לאחר שכבר ממילא שוחחה כאמור עם הסוכנת וביקשה ביטול הפוליסה חודש וחצי קודם לכן, כך שאפקט האזהרה ממילא לא חל, משלא קיבלה זאת למשל בחודש אוגוסט.

מכל מקום, האופן שבו על חברת הביטוח לוודא כי המבוטח קיבל את המכתבים וסוגי האסמכתאות שיוכיחו זאת בעתיד לבוא, משתנים בהתאם לאופן משלוח ההודעה ולשאר נסיבות העניין, כל מקרה לגופו. הדגש הנו החובה של חברת הביטוח בהליך משפטי עתידי, להוכיח כי ההודעות נמסרו למבוטח. דרכי ההוכחה הנן מגוונות וכאמור משתנות ממקרה למקרה ונפסק כי אין להגבילן מראש (ראו ע"א 7106/16 מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ נ' חסוס איזבל גרה (30.7.2017))). ואולם, כך או כך, יש להציג את דרך המשלוח.

בתום הדיון דרשתי כי המשיבה תצרף אישור כי נשלח למבקשת ביום 24.5.18 בהתאם לבקשתה, פוליסת הביטוח. המשיבה צירפה אישור שנשלח למשיבה מסוכנת הביטוח בקשה לרכישת פוליסת ביטוח לרכב עם המסמכים חתומים ותצהיר לרכישה חתום על ידי המבקשת והמשיבה שלחה למבקשת אישור ביצוע הפוליסה והעתק הפוליסה – באמצעות הסוכנת. אולם כאן מקור הבעיה שיש להידרש אליה. האם הסוכנת שלחה העתק למבקשת? הרי מחד המשיבה בדיון טענה ששלחה למבקשת ודי ביטלה את מעורבות הסוכנת אולם לא ניתן לטעון כי הפוליסה נשלחה לסוכנת אולם לא נתקבלה הודעת ביטול מהמבקשת ישירות ולהתעלם מההתכתבות עם הסוכנת עת ביקשה בחודש אוגוסט לבטל את הפוליסה.

אעיר, כי יכול וניתן לומר כי המבקשת רשאית לתבוע את סוכנת הביטוח שלה באופן עצמאי לאחר שתשלם את החוב למשיבה אולם אם סוכנת הביטוח שלה לא הבהירה לה כדבעי בזמן אמת והיא שלוחה של חברת הביטוח, הרי שמן הראוי לברר זאת לגופו בין אם היא שלוחה של חברת הביטוח ועל כן פעולה משפיעה על החבות מול חברת הביטוח, ובין אם באופן עצמאי עת ניתן לצרפה כצד ג' לתובענה.

1. אודה כי כן קיימת תהייה ביחס להתנהלות המבקשת. חברת שומרה מודיעה למבקשת בסמוך להתרחשות התאונה – חודש מאי 2018 - כי יש לה ביטוח. רק בסוף חודש יולי 2018 היא פונה לסוכנת הביטוח שלה. לדבריה שלה, היא מטפל בעניין כ- 3 חודשים לבדה. אימתי שוחחה עם חברת שומרה שבישרה לה שיש לה ביטוח מקיף? מההתכתבות עם הסוכנת עולה כי ממילא לא התכוונה לתבוע את המשיבה בתביעת ביטוח אלא להיפרע מחברת הביטוח של הנהג הפוגע. היא לא התכוונה להפעיל את הפוליסה מלכתחילה גם לו הייתה יודעת שיש לה ביטוח הואיל וכאשר נאמר לה מפורשות שלא מאוחר וניתן להפעיל את הביטוח, היא סירב משיקוליה שלה (יכול וכי אינה אשמה בתאונה ולא רוצה לייקר את דמי הפרמיה או כי תירשם אותה תאונה). על כן, לכאורה אין נפקות לו ידעה כי היא מבוטחת אם לאו משגם אם הייתה מבוטחת בידיעה ברורה ומשלמת דמי פרמיה, לא הייתה מפעילה את הפוליסה כך שמבחינתה – בדיעבד – מדובר בהתחרטות מפאת כדאיות העסקה שכעת היא מבינה בדיעבד שלא כדאי היה לה להפעיל את הביטוח ממילא משאם ממילא לא הייתה צריכה את המשיבה כחברת ביטוח עת מדובר בביטוח שאינו חובה, כי אז מדוע לשלם? יכול והיא מבינה בדיעבד שלא כדאי היה לה לשלם ביטוח משלא נזקה לשירותיו אולם מדובר בעניין של "מזל", משאם היא הייתה הפוגעת ובגינה התרחשה התאונה, הרי שלו הייתה פונה לחברת הביטוח וחברת הביטוח הייתה טענה כי אינה מבוטחת, הייתה טוענת כי סברה לתומה שיש לה ביטוח?

מתי בדיוק ביטלה את אמצעי התשלום– האם ידעה כי היא משלמת "לשווא"? הרי ביטול אמצעי תשלום חל בכוונת מכוון עת המשלם סבור כי אינו צריך לשלם. היא ראתה, אם כך, למי היא משלמת. מדוע כבר אז לא פנתה לאלתר לסוכנת הביטוח?

כך או אחרת, הואיל ולא תכננה להפעיל את הפוליסה כי אז לא נגרם לה כל הפסד למעט כך ששילמה, כפי שתכננה לשלם מלכתחילה, דמי ביטוח מקיף. היא לא טוענת בשום שלב כי ויתרה על הרעיון של ביטוח הרכב בביטוח מקיף ולכן לא סיימה באופן יזום את השלמת המסמכים בכוונת מכוון שלא להיקשר בעסקה. היא טוענת כי לא יכול להיות שתשלם ביטוח עת לא קיבלה סיוע מהביטוח בזמן אמת. אולם מה הנפקא מינה אם ממילא לא התכוונה להסתייע בחברת הביטוח?

1. מכל מקום, מעבר לשאלת קבלת הפוליסה, למבקשת טענת הגנה בנוגע לגובה החוב. עולה במפורש כי היא ביקשה מסוכנת הביטוח לבטל החודש אוגוסט 2018 ולכן לא ברור הכיצד המשיכו החיובים עד חודש נובמבר 2018. רוצה לומר, כי גם אם יש לה חוב, יש בדבר להשליך על גובהו. טענה כי עליה היה לפנות ישירות לחברת הביטוח ולבטל את הפוליסה לא ברורה משבדיוק בשביל כך יש לה סוכנת ביטוח כפי שהמבקשת לא פנתה ישירות לחברת הביטוח אלא באמצעות הסוכנת, כך גם אופן הביטול.

ב"כ המשיבה דרש את טופס הביטול אולם המבקשת לא יכולה הייתה להציג לו וטענה כי סוכנת הביטוח אמורה הייתה להגיש זאת. היא הציגה לפניי ראשית ראיה כי התכתבה בסוגיה עם סוכנת הביטוח. שוב, הדבר תלוי מעמדה של סוכנת הביטוח מול חברת הביטוח שעה שעולה כי המבקשת הודיעה לסוכנת בחודש אוגוסט. עם זאת, לא ברור מדוע הסוכנת חזרה על כך בחודש אוקטובר – האם המבקשת לא שיתפה פעולה עם סוכנת הביטוח לשם הגשת טופס הביטול?

הקושי הוא שהמשיבה בהודעתה ציינה, וכך גם עלה מהתכתובת עם סוכנת הביטוח, כי המבקשת ביקשה לבטל את הביטוח מקיף ולא את הביטוח חובה. דומה כי אין מחלוקת לגבי כך. כל הדיון נסוב סביב ביטוח מקיף. לפי הודעת המשיבה, הסוכנת אכן אישרה כי ביקשה לבטל ביטוח מקיף. בעניין זה יוער, כי גם אם המבקשת ביקשה לבטל ביטוח חובה, הרי אין לכך נפקות ממשית משלו לא הייתה מבוטחת על ידי המשיבה הייתה חייבת להיות מבוטחת ממילא על ידי חברת ביטוח אחרת ולשלם לחברת הביטוח– להבדיל מביטוח מקיף הנתון לבחירה. המשיבה טוענת כי הסוכנת טענה שהמבקשת לא שיתפה עמה פעולה, הלכה למעשה, ולא צירפה אישור חתום לביטול. ואולם, בסופו של דבר המשיבה ביטלה את הפוליסה – ועל סמך מה? האם עקב הודעה של הסוכנת בחודש אוקטובר או אז בוטלה הפוליסה בסמוך או עקב אי תשלום דמי ביטוח?

1. ב"כ המשיבה בהגינותו השיב לשאלת בית המשפט האם המבקשת תחויב מקום בו יסתבר כי אכן הרכב אחרי יומיים היה "אובדן גמור" ולא היה בר ביטוח והמשיכו לדרוש ממנה כספים מספר חודשים, כי "זה צריך להיבחן לאור הריסק שחברת הביטוח לקחה על עצמה בזה שהנפיקה פוליסה". בעניין זה אעיר כי עולה שאלה מה קורה מקום בו לא הייתה הודעת ביטול לחברת הביטוח אולם הסתבר בדיעבד כי לא היה רכב בר ביטוח – האם בכל מקרה אי ההודעה היא 'חזות הכל' ולכן יש לשלם? הרי אותה שאלה שהופנתה למבקשת לפיה לא היה לה הפסד ממילא במבחן התוצאה מופנית גם לחברת הביטוח. אם נתנה שירות ברי כי זכאית לתשלום. אולם בפועל סוכלה אפשרותה ליתן שירות מקום בו אין רכב, כך שאין משמעות לשירות שלה משהשירות בסופו של יום נועד להבטיח פיצוי נזקים משהוא שירות "צף".

המבקשת טוענת כי באותו החודש בו התרחשה התאונה (ולפחות בסמוך לה) מכרה את הרכב לשרידים.

במהלך הדיון הוריתי למבקשת לצרף אישור כי הרכב הוא אובדן גמור. המבקשת כן צירפה חוות דעת שמאית כי הרכב נבדק יום למחרת התאונה והוא אובדן להלכה, אולם לטענת המשיבה לא די בכך משיש לצרף אישור ממשרד התחבורה כי ירד מהכביש. ואולם, אין מדובר באובדן מוחלט. מדובר באובדן להלכה ואין דינו כדין אובדן מוחלט לרדת מהכביש משאינו בטיחותי. חברות הביטוח מציעות דרך הכלל למכור את הרכב וקבל פיצוי מלא עבור הנזק כאשר מקום בו הרכב הוא אובדן להלכה, הרכב יכול לחזור לכביש לאחר תיקון כאשר השיקול שלא לתקן הוא כלכלי ולא בטיחותי. עם זאת, אני סבורה כי יש בכך ראשית ראיה כדי להקנות לה רשות להתגונן, משגם אם ניתן לעמוד על ההבלים בין אובדן גמור לאובדן להלכה – השאלה היא האם הרכב היה בר ביטוח בפועל – וזאת יש לברר - והאם היה ברשותה. אעיר כי לא הוכח כי נמכרו שרידים כטענת המבקשת אלא כי מכרה את הרכב לטענתה (צורף מסמך לא נהיר). אכן, כטענת המשיבה, לא צורף כל אישור על העברת בעלות (דבר שהעלתה המבקשת בהתכתבות עם הסוכנת כי לא העבירה נכון לחודש אוגוסט בעלות ולכן ביקשה להשאיר את הביטוח חובה כאשר לא ברור מדוע להשאיר ביטוח חובה אם הרכב נמכר/מכרה שרידים כטענתה בדיון והוא לא בר שימוש). נקודה זו פועלת לחובת המבקשת.

1. סיכומו של דבר, אני סבורה כי יש ליתן למבקשת רשות להתגונן. הייתי מורה על הפקדה של סכום שאני סבורה כי מוטב והצדדים יגיעו להסכמה ביניהם לגביו הוא עד לחודש אוגוסט כאשר סכום זה ישולם ובזאת ייסגר התיק ללא המשך ניהול הליך על כל המשתמע מכך מבחינה כלכלית ואנרגתית לשני הצדדים לרבות זימון סוכנת הביטוח להעיד. עם זאת, עולה לכאורה מהנספח לכתב התביעה כי המבקשת שילמה לחודש מאי, יוני ויולי ורק החל מחודש אוגוסט החלו הפיגורים אולם גם אז ביקשה לבטל. אני מציעה לצדדים לסיים בסכום זה בהסדר ביניהם.

בטרם סיום, אביע את התנצלותי בנוגע למועד מתן ההחלטה בשים לב לעומס הכרוך היה בשמיעת תיקים נוכח קיצור תקופת הפגרה ומתן ההחלטות בבקשות רשות להתגונן, כמו גם שמיעת כ-120 תיקים של תביעות קטנות בסמוך למועד הפגרה דבר שהצריך ועדיין מצריך כתיבת פסקי דין במקביל לכתיבת החלטות דיוניות רבות בסל המשימות בנוגע לתיקים קיימים, ואין בהחלטה כדי לפגוע בזכות הדיונית של המבקשת משהדיון הוא אך בבקשת הרשות להתגונן ולא סוגר את התיק וממילא היכולת לקבוע תיקים מוגבלת עתה נוכח תקופת הסגר.

נוכח סכום התובענה, המזכירות תעביר את התובענה להליך של סדר דין מהיר.

המזכירות תמציא העתק מהחלטתי זו לצדדים/באי כוחם.

ניתנה היום, י"ז תשרי תשפ"א, 05 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.