נגד

צד ג': פיין הפקות בע"מ

סיגלית מיטל

אלעד מיטל

1. לפני בקשה לתיקון כתב טענות שהגישו צדדי ג' בתובענה (אותה כינו התובעים כבקשה לתיקון כתב תביעה), ובקשות הצדדים שכנגד לסילוק על הסף של כתב הטענות שהגישו צדדי ג' ולדחיית בקשתם לתיקון כתב תביעה.
2. התובעת (להלן: "חב' בים בם בום" או "התובעת") הגישה תביעה נגד הנתבעת (להלן: "חברת ג'י ישראל" או "הנתבעת") על סך 250,000 ₪ בטענה כי חברת ג'י ישראל לא שילמה לה את התמורה כפי שהתחייבה בגין שירותים שנתנה לה בים בם בום במסגרת הפקת אירוע עבור ג'י ישראל, בהתאם להסכם מיום 1.11.2018 "הסכם פעילות חנוכה" (להלן: "ההסכם"), להפקת אירוע פסטיבל ממתקים לחג החנוכה. בהסכם נקבע כי הנתבעת תדאג לייצור מייצגי ממתקים עבור התערוכה הנ"ל מהאומן אלעד מיטליס פיין הפקות (להלן: "אלעד"), וכן תדאג לשלם עבור עלויות ההובלה וההרכבה של אותם מיצגים, כאשר על התובעת מוטלת האחריות לדאוג להפקת האירוע ולספק את כל האמור בהתאם להסכם על מנת להוציא לפועל את האירוע בצורה מקצועית.
3. בטרם החתימה על ההסכם פנתה הנתבעת לתובעת וביקשה לקבל המלצות בנוגע לאומנים שיש בידיהם הכלים והידע המקצועי לבנות אותם מייצגים. התובעת שנחשפה במהלך השנים למספר אומנים שיש באפשרותם לבנות את המייצגים, הציעה לנתבעת מספר שמות מוכרים מתחום בניית המייצגים, לרבות שמו של אלעד, שנחשב לשם דבר בבניית מייצגים לפסטיבלים מסוג זה. התובעת הדגישה בפני הנתבעת כי לא יהיה לה קשר חוזי עם אותו גורם שהנתבעת תבחר שהוא זה שיספק את אותם המייצגים, וההתקשרות בין הנתבעת לבין ספק המייצגים תהיה באחריותה הבלעדית של הנתבעת.
4. הוסכם כי בסיום ימי הפעילות של פסטיבל הממתקים שיופק על ידי התובעת, יועברו כל המייצגים שסופקו על ידי הנתבעת עבור הפסטיבל, לידי התובעת כחלק מהתמורה, והנתבעת לא תישא בתשלום נוסף מעבר להעברת מייצגים אלו.
5. התובעת טוענת כי ביצעה חלקה על פי ההסכם וכי ככל הנראה, לאחר סיום הפסטיבל נתגלעו חילוקי דעות בין אלעד לבין הנתבעת, בגין עניינים כספיים שביניהם שהתובעת לא הייתה מודעת אליהם אותה שעה. כתוצאה מכך לא קיימה הנתבעת את חלקה בהסכם ולא העבירה את המייצגים אל התובעת בסיום ההפקה של הפסטיבל.
6. מאחר והתובעת לא קיבלה את שכרה עבור ביצוע הפסטיבל, היא פנתה לנתבעת וביקשה כי עד סיום המחלוקת בין הנתבעת לבין אלעד יועבר לתובעת סכום של 63,000 ₪ באופן מיידי כדי שהסכום יכסה חלק מההוצאות שהתובעת נדרשה לשלם לספקיה עבור הפקת הפסטיבל. בתשובה שלחה הנתבעת מכתב לתובעת בו ביקשה לקשור משפטית בין אלעד לבין התובעת וטענה כי היא אינה יודעת מדוע לא הועברו המייצגים לידי התובעת.
7. לאחר שניסיונות הידברות בין הצדדים העלו חרס, שלחה התובעת לנתבעת חשבון עסקה לתשלום מיידי עבור הפקת הפסטיבל, ולאחר שהחשבון לא שולם, הוגשה התביעה.
8. הנתבעת, ג'י ישראל הגישה כתב הגנה בו טענה שהתביעה חסרת תום לב והוגשה כדי להפעיל לחץ על הנתבעת כדי שתעזור לתובעת לפתור מחלוקות כספיות או אחרות עם גורם אחר, שככל הנראה תפס חזקה במיטלטלין נשוא התובענה (קרי: אלעד),ולפיכך מוגשת נגדו הודעת צד ג' יחד עם הגשת כתב ההגנה.
9. הנתבעת טוענת כי היא שכרה את שירותי התובעת להפקת אירוע תערוכת מיצגים במסגרת שיווק וקידום המרכז המסחרי שבבעלותה, לשם משיכת לקוחות למרכז המסחרי במהלך אירוע חנוכה של שנת 2018.
10. התמורה עבור השירותים הייתה מייצגים שתוכננו או נוצרו על ידי צדדי ג', אלעד מיטל או פיין הפקות בע"מ או באמצעות סיגלית מיטליס (להלן "אלעד").
11. לטענת הנתבעת, השירותים אותם התחייב לספק אלעד הם בבחינת עסקה נפרדת לעסקה שנכרתה בין התובעת לנתבעת, שאינה רלוונטיות ישירות לתובענה. אולם, כדי לפרוש את מלוא התמונה, טוענת הנתבעת כי אלעד הפר בצורה בוטה את התחייבויותיו כלפי הנתבעת בכל הנוגע לשירותי תכנון, ייצוג, התקנה ותחזוקת המיצגים במהלך התערוכה וגרם לנתבעת נזקים כספיים ונזקי מוניטין גדולים.
12. הנתבעת טוענת כי התובעת אישרה בכתב כי המיטלטלין שאמורים להוות את התמורה שבבסיס העסקה שבין הצדדים, נאספו על ידה בליל סיום התערוכה וכי הם מצויים בידה. הנתבעת אינה יודעת מה נעשה עם המיטלטלין שבועיים לאחר שהיו בחזקתה של התובעת (כאשר התובעת העלתה לראשונה טענות כי הם אינם בידה), ולכך גם אין רלוונטיות שכן בהסכם שבין הצדדים נקבע כי בתום הפעילות כל מיצגי התערוכה ניתנים לידי בים בם בום בתמורה לתוכן שניתן על ידה ללא כל תוספת תשלום. מוסכם כי התוכן הניתן על ידי בים בם בום הוא לשביעות רצון ג'י ישראל ולבקשתם ולא תהיה דרישה נוספת מכל סוג שהיא בתמורה למיצגים. המיצגים יימסרו לידי בים בם בום במצבם as is . ג'י ישראל אינה אחראית למצב המיצגים וידוע לבים בם בום כי במהלך התערוכה או במהלך הפירוק עלול להיגרם למיצגים נזק ובים בם בום מאשרת ומסכימה כי לא תעמוד לה כל טענה או דרישה או תביעה כלפי ג'י ישראל באשר למצב המיצגים, וכי בים בם בום אינה זכאית לתקופת אחריות כלשהי בגין המיצגים. כלומר, על פי ההסכם התמורה היא המיצגים בלבד, אשר יימסרו בתום התערוכה במצבם כפי שהם והיכן שהם.
13. רק 14 יום לאחר מכן הודיע התובעת לראשונה כי לטענתה המייצגים לא הגיעו לייעדם. מההודעה משתמע כי התובעת מקיימת יחסים עסקיים עם אלעד, והיא אף נוהגת לאחסן אצלו ציוד וסחורות באופן קבוע. יתכן כי כאשר התובעת הודיעה בליל הפינוי כי המיצגים עוברים לאחסון במחסני התובעת, היא בחרה לאחסן אותם במחסנים של אלעד. כן עולה מאותה הודעה כי לתובעת יש סכסוך עם אלעד, שאינו קשור במיצגים. מערכת היחסים בין התובעת לאלעד אינה מעניינה של הנתבעת.
14. בסיום התערוכה ופירוק ופינוי המיצגים היו נוכחים שני נציגים מטעם התובעת שפיקחו על תהליך הפירוק הפינוי והעמסת המיצגים לשם שינוע. בכך מילאה הנתבעת את התחייבותה החוזית וככל שהמיצגים הגיעו לאלעד, וכיום הוא לא מעבירם לתובעת, אין לנתבעת כל חלק בכך ואין, לתובעת אלא להלין על עצמה.
15. יחד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה הנתבעת הודעה לצד שלישי נגד פיין הפקות בע"מ (להלן פיין הפקות"), סיגלית מיטל ואלעד מיטל, בה פורטו טענותיה של הנתבעת שלעיל ונטען כי ככל שהנתבעת תחויב עליהם לשפות אותה.
16. צדדי ג' הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד ובו כללו גם הודעה לצד ד', וזאת במסמך אחד (להלן: "כתב הטענות"). בחלק של פירוט הצדדים, צוינה ג'י ישראל כנתבעת שכנגד וחב' בים בם בום כצד ד', ומתחת לצדדים נכתבה הכותרת "כתב הגנה מטעם הצד השלישי וכתב תביעה שכנגד".
17. בכתב הטענות טוענים אלעד כי ההתקשרות בין בים בם בום לבין ג'י ישראל מנותקת לחלוטין מההתקשרות בין ג'י ישראל לבין אלעד וכי ג'י ישראל לא שילמה את התמורה לאלעד תוך הפרה יסודית של ההסכם שלה מולו ועתה היא מבקשת להיפרע מאלעד בטרם שילמה את חובה.
18. צדדי ג' טוענים כי ההסכם נחתם מול אלעד מיטל ישירות ובאופן אישי, וכי צדדי ג' 1-2 מעולם לא היו צד להסכם. התביעה נגדם לא נועדה אלא ליצור לחץ ולגרום להוצאות מיותרות.
19. ג'י ישראל ואלעד התקשרו בהסכם לייצור מיצגים לתערוכת ממתקים שערכה ג'י ישראל. המייצגים הוכנו והרכבו אצל ג'י ישראל והיא עשתה עושר ולא במשפט עת נהנתה מהתערוכה מבלי ששילמה לאלעד את מלוא התמורה. המייצגים פורקו וממועד זה ממאנת ג'י ישראל לשלם לאלעד את התמורה בטענות שווא שונות ומשונות. עתה עוד בטרם קמה לה הזכות, מבקשת ג'י ישראל שיפוי מאלעד לו לא שילמה את תמורת העבודה.
20. צדדי ג' טוענים כי ביום 30.10.2018 סוכם בין ג'י ישראל לבין המעצבת הגרפית לבין אלעד, מפרט טכני שכלל פירוט של המייצגים אשר ישתתפו במופע וכן הוראות נוספות. הסכם המפרט הטכני נכרת במנותק מההסכם בין בים בם בום לבין ג'י ישראל ומבלי שלאלעד הייתה ידיעת אודות תוכנו של ההסכם בין בים בם בום לבין ג'י ישראל. לפי הסכם המפרט הטכני תמורת עבודתו של אלעד נקבעה לסך כולל של 130,000 ₪ בתוספת מע"מ. אלעד הכין את המייצגים, ואז הסתבר כי בעקבות כשל ביידע הפקתי נדרשות תוספות אשר התבקשו חדשות לבקרים מאלעד, והוא סיפק את כל התוספות לשביעות רצון כלל הצדדים. כתוצאה מכך תמורת העבודה שסופקה על ידי אלעד עמדה על הסך של 155,078 ₪ בתוספת מע"מ.
21. ג'י ישראל שילמה לאלעד סך של 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ בלבד, ונותרה חייבת 125,078 ₪ בתוספת מע"מ. בפגישה שהתקיימה הלינה ג'י ישראל על כך שנציגיה נדרשו לסייע לאלעד וכן כי מייצג אחד לא הסתובב, וביקשה לקזז מהתמורה סך של 3,000 ₪ ולא הייתה מוכנה לשלם שום תוספות. רק כדי להביא את העניין לסיום הסכים אלעד לקבל סכום מופחת ב- 3,000 ₪ כדי לקבל את התמורה, ובמקביל פנה למעצבת כדי שתבהיר לג'י ישראל כי התוספות נדרשו על ידה ולכן מחובתה של ג'י ישראל לשלם תמורתן. פניות נוספות לג'י ישראל לא הועילו, ואז החלה ג'י ישראל לטעון כי היה הסכם בינה לבין בים בם בום ועד שהעניינים בינה לבין בים בם בום לא יוסדרו, לא תשולם התמורה לאלעד. אלעד טען כי אין לו קשר ליחסים שבין בים בם בום וג'י ישראל ודרש את התמורה המגיעה לו.
22. המיצגים אוחסנו אצל אלעד לבקשת מנהל בים בם בום, איתו יש לאלעד היכרות מוקדמת ויחסי עבודה שוטפים, מיד עם סיום התערוכה. אלעד הודיע כי הוא לא חייב לאיש מאום עת לא שולמה לו תמורת המייצגים.
23. ג'י ישראל השיבה כי היא נכונה לשלם את התמורה, ללא תוספות ובניכוי פיצוי בגין עוגמת נפש, דבר שאלעד לא הסכים לו.
24. לאחר פירוט טענות צדדי ג' בחלק הראשון של כתב הטענות, ישנו פרק של התייחסות פרטנית לסעיפי ההודעה (החל מסעיף 19 לכתב הטענות). החל מסעיף 28 קיים פרק של "עילות התביעה שכנגד" בו מתבקש בית המשפט להורות על דחיית ההודעה לצד השלישי, המשכו פירוט התוספות, התמחור שלהן, דרישת תשלום בגין אחסון המייצגים, ולבסוף נטען "שולחת ההודעה היא הנתבעת שכנגד וצד ד' – היא התובעת חייבים ואחראים בתשלום כלפי צד ג' ביחד ולחוד וזאת הואיל...", ולסיום עותרים צדדי ג' לחייב את שולחת ההודעה (ג'י ישראל) ואת התובעת בסכומים שפורטו על ידי אלעד בכתב הטענות.
25. לקראת ישיבת קדם המשפט, וסמוך אליה, הגישה ג'י ישראל "בקשה למחיקת כתב הטענות שמכונה "כתב הגנה מטעם הצד השלישי וכתב תביעה שמנגד". לטענתה, אין הליך דיוני של תביעה שמנגד המוגשת על ידי צד שלישי, והאגרה לא שולמה.
26. בדיון מיום 7.12.20 הובהרה לצדדי ג' העובדה שהגישו במסמך אחד כתב הגנה, הודעה לצד ד' ותביעה שכנגד נגד המודיעה בהודעה לצד שלישי, בלי הניסוח המתאים בהתאם לתקנות ובלי לשלם אגרה. נטען על ידי צדדי ג' כי הם פנו לגזברות על מנת לשלם את האגרה, ונמצאים בהידברות מולה, אולם תשלום האגרה בשלב זה לא התאפשר.
27. צדדי ג' השיבו כי בהתאם לתקנות וכמפורט בספרו של א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, עמוד 843, צד ג' יכול לא רק לחלוק על הנטען בהודעה לצד שלישי, אלא גם להגיש מטעמו הודעה לצד ד' ובמסגרתה לטעון את כל טענותיו, בין אם כנגד הצדדים לתובענה ובין אם כנגד צדדים חיצוניים לתובענה. גם ד"ר י. זוסמן בספרו "סוגיות בסדרי הדין" סבר כי "נראה הדבר, כי הצד השלישי בהיותו נתבע, יכול גם להגיש תביעה שכנגד". רק בתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות החדשות") ניתנה הבהרה מפורשת בעניין זה.
28. לכן, טוענים צדדי ג', מבחינת המהות, המגמה היא לרכז את כל ההליכים וכלל הטענות במסגרת אחת על מנת למנוע ריבוי הליכים בין אותם צדדים ובקשר עם אותן עילות.
29. בנסיבות אלו, טוענים צדדי ג' כי לא ניתן לומר כי זכותם של צדדי ג' מסתכמת בהגשת כתב הגנה בלבד, והם יכולים להוציא הודעה לכל בעל דין דרוש.
30. צדדי ג' הודיעו כי במקביל, מוגשת בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד, באופן שבו תותר זו כהודעה לצד רביעי ותשולם האגרה בגינה.
31. בתגובה טוענת ג'י ישראל כי צדדי ג' ממשיכים לעשות אנדרלמוסיה בסדרי הדין, כי התגובה מהווה למעשה בקשה חדשה לתיקון כתב ההגנה והתביעה שכנגד באופן שתהפוך להודעה לצד ד'. כן לטענתם, צדדי ג' לא שילמו אגרה בגין הבקשה החדשה האמורה כנדרש ב"אגרה בבקשה בכתב (הוראת שעה) (מס' 2) תשע"ז – 2017.
32. הואיל וכך, טוענת ג'י ישראל כי יש לדחות תגובה זו ולהורות על מחיקת כתב ההגנה והתביעה שכנגד היות ולא שולמה אגרת בקשה חדשה כנדרש. לחילופין, למעשה מודים צדדי ג' בטענות ג'י ישראל בבקשה לסילוק שהרי אם הם מבקשים לתקן את כתב ההגנה והתביעה שכנגד ולשלם אגרה, הרי שברור כי מלכתחילה טעו בהגשת כתב בית דין לא נכון ולא תשלום אגרה ועליהם לתת את הדין על כך.
33. לבסוף טוענת ג'י ישראל כי ככל ובית המשפט ייעתר לבקשה החדשה לתיקון כתב הטענות של צדדי ג', אזי היא עומדת על תשלום הוצאות בשיעור גבוה בגין הצורך בהשקעת משאבים בעיסוק בהתנהלות הפרוצדורלית הקלוקלת שלהם.
34. בו ביום הגישו צדדי ג' בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד להודעה לצד ד' ללא שינוי באיזה מטענותיהם. התובעת, בים בם בום, הגישה תשובה כי היא מתנגדת לבקשה שכן צדדי ג' מבקשים בבקשה להמציא סדרי דין ייחודיים, וכאשר סדרי הדין "היצירתיים" שיוצאים תחת ידם אינם נמצאים בתקנות סדרי הדין הקיימים בהליך האזרחי. עוד לטענתם, לא ניתן להבין מהבקשה מי הוא הצד הרביעי אותו מבקשת התובעת לצרף לתביעה. לטענתם סדרי הדין קיימים על מנת לעשות סדר בהתנהלות הצדדים המתדיינים על מנת שניתן יהיה לפעול לבירור השאלות השנויות במחלוקת, וכי על צדדי ג' להגיש את כתב התביעה שכנגד ו/או הודעת צד ד' אותן הם חפצים להגיש בצורה תקינה ובהתאם לתקנות על מנת שבים בם בום תוכל לתת תשובה עניינית. אכן לבית המשפט סמכות להתיר לבעל דין לתקן כתב טענותיו אולם בית המשפט אינו יכול להמציא יש מאין ולהפוך כתב הגנה לכתב הודעה צד ד' או לכתב תביעה שכנגד בשל גחמותיו של בעל דין. לכן מבקשת בים בם בום כי צדדי ג' יגישו את הבקשה כנדרש, ישלמו האגרה ויפעלו בהתאם לסדרי הדין.
35. ג'י ישראל הגישה תגובה לבקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד בה טענה כי יש למחוק את כתב התביעה שכנגד כפי שהוגש ואשר לא שולמה בגינו אגרה, תוך קביעה כי המבקשים אחרו את המועד והם אינם יכולים להגיש הודעה לצד שלישי בהליך ותוך חיובם בהוצאות משפט. לחילופין, להורות על מחיקת התביעה שכנגד כפי שהוגש, ואשר לא שולמה בגינו אגרה, ולהתנות את הגשת ההודעה לצד שלישי בתשלום של המבקשים בסכום משמעותי שישקף הוצאות משפט. לטענתם תיקון כתב טענות לא מאפשר את תיקון כותרתו, היינו כתב תביעה לא יכול להפוך להיות כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד לא יכול להפוך להודעה לצד שלישי. אם חפץ בעל דין בתיקון שגיאה דיונית שביצעה, אין הוא יכול לבקש תיקון הכותרת אלא עליו לבקש מחיקתו והגשתו מחדש כדבעי.
36. בתשובתם חזרו צדדי ג' על טענותיהם שלעיל.
37. לאחר עיון בטענות הצדדים הריני להורות כדלקמן:
38. כתב הטענות שהוגש על ידי צד ג' במאוחד, תוך שהוא כולל תביעה שכנגד והודעה צד ד' ביחד, וכתוצאה מכך גם לא שולמה האגרה, אינו תקין, ולא ניתן לנהל דיון הוגן וענייני על בסיסו.
39. צודק ב"כ התובעת כי סדרי הדין נקבעים על מנת לאפשר ניהול הוגן ויעיל של בירור המחלוקות שבין הצדדים. בענייננו, קיומו של כתב טענות ברור, בהודעה לצד ד' ובתביעה שכנגד הוא בסיס לבירור מה הן המחלוקות שבין הצדדים שבהן יש לדון. ללא בהירות בכתב הטענות לא יתכן בירור יעיל והוגן במחלוקות אלו.
40. תקלה זו שיצאה מתחת ידי צדדי ג', לא תוקנה למעשה עד עתה, ותיקון הכותרת אין בו כדי לפתור את האופן הלקוי שבו הוגש כתב הטענות.
41. עם זאת, אין ספק כי יש לדון בכל המחלוקות שבין הצדדים, לרבות אלו שבין צדדי ג' והמודיעה בהודעה לצד שלישי (הן בהודעה לצד שלישי, והן בתביעה שכנגד שברצון צדדי ג' להגיש כנגד המודיעה בהודעה לצד שלישי) והן בטענות צדדי ג' כלפי התובעים, אשר צדדי ג' מבקשים להניח לפני בית המשפט במסגרת הודעה לצד ד'. הדיון בכל המחלוקות יחד יביא ליעילות, וכן ימנע קבלת החלטות סותרות בתביעות נפרדות, וממילא ניתן היה להגיש בגין טענות אלו של צדדי ג' תביעות נפרדות ולבקש את איחודן עם תביעה זו ושוב, הדרך היעילה והנכונה הייתה לאחד תביעות אלו ולדון בהן יחדיו.
42. משכך אני מורה כדלקמן:

בכפוף לכך שצדדי ג' ישלמו הוצאות בסך 5,000 ₪ תוך 30 יום לבים בם בום ולג'י ישראל (סה"כ 10,000 ₪), אני מתירה לצדדי ג' להגיש כתב הגנה מתוקן להודעה לצד שלישי, כתב תביעה שכנגד, והודעה לצד ד'. כל אחד מאלה יוגש בנפרד, ותשולם בגינו אגרה, וזאת תוך 30 יום מהיום (ובתנאי שסכום ההוצאות ישולם במלואו ובמועד).

1. למען הסר ספק כתבי הטענות ינוסחו כנדרש אולם יפרטו רק אותן עובדות וטענות תביעה או הגנה אשר הועלו בכתב הטענות שהצדדי ג' הגישו.

ניתנה היום, י"ד אייר תשפ"א, 26 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.