בפני שתי תובענות שהדיון בהם אוחד, שעניינן בפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 13/9/18 בנצרת, בה היו מעורבים שלושה רכבים, כמפורט להלן.

ת"א 36067-01-20

1. התביעה בת"א 36067-01-20 הוגשה על ידי אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ, מבטחת הרכב הראשון שנפגע בתאונה, רכב מסוג סיאט מ.ר. 56122501; וכן ועל ידי נהג הרכב הנפגע, התובע 2, מר עדיני (להלן: "אי.די.אי."; "עדיני" ו-"הסיאט", בהתאמה).
2. התביעה הוגשה נגד שלושה נתבעים: הגב' עיטאף אבו אחמד ומר נעים אבו אחמד, בטענה כי מי מהם נהג ברכב הפוגע מסוג טויוטה מ.ר. 7199266; וכן נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ, כמבטחת הרכב הפוגע (להלן: "הנתבעת 1", הנתבע 2", "הכשרה" ו-"הרכב הפוגע" בהתאמה).
3. ביחס לתאונה נטען, כי ביום 13/9/18 בשעה 19:15 לערך, עמד רכב הסיאט ברמזור אדום, לפתע הגיח הרכב הפוגע מאחור, פגע בסיאט, הדפו אל עבר עמודים שלפניו וגרם לנזקיו הנטענים (להלן: "התאונה").
4. ביחס לנזק - אי.די.אי טענה, כי שילמה לתובע 2 מכוח חבותה על פי הפוליסה סך 108,108 ₪ בגין נזקי הרכב ורכיבים נוספים שפורטו בפירוט התשלומים לתביעה 1274231 שצורף לכתב התביעה. נטען כי תביעתה מוגשת מכוח זכות התחלוף העומדת לה על פי הפוליסה ועל פי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח"). עדיני מצדו טען להפסד פרמיה בסך של 1,738 ₪. לפיכך הועמדה התביעה בסך הכול על סך של 109,846 ₪.
5. הנתבעת 3, הכשרה, הגישה כתב הגנה מטעמה ביחס לכתב התביעה ולהודעת צד ג', במסגרתם טענה להיעדר כיסוי ביטוחי, מכוח סעיפים 22-25 ו-68 לחוק חוזה ביטוח. לטענתה, בחקירתה עלה כי הנתבעים 1 ו-2 מסרו לה פרטים כוזבים ולא נכונים אודות נסיבות התאונה על מנת להכשיל את בירור החבות, ובכוונת מרמה. נטען כי הנתבעים 1 ו-2 מסרו כי ברכב הפוגע נהגה הנתבעת 1, בעוד שלמעשה מי שנהג ברכב הפוגע היה בנה, הנתבע 2, אשר היה ללא וותק נהיגה לסוג הרכב במועד התאונה ומשכך אינו מכוסה על פי תנאי הפוליסה.
6. משכך, הנתבעים 1-2 הגישו כתב הגנה מטעמם. במסגרת כתב הגנתם נטען, כי הנתבעת 1 היא שנהגה ברכב בעת התאונה; כי על הכשרה כמבטחת הרכב הפוגע לשאת בפיצוי בגין נזקי התאונה, מכוח פוליסה בת תוקף מס' 76033617/17; וכי דין התביעה נגד הנתבע 2 להידחות, משהוא לא נהג ברכב בעת התאונה. בד בבד עם הגנתם הגישו הנתבעים 1-2 הודעת צד ג' כנגד הכשרה, בטענה כי היה עליה לייצגם בהליך ולשאת בנזקי התאונה הנטענים מכוח הפוליסה.
7. בהתאם להחלטת בית המשפט העליון מיום 5/7/20 בבש"א 4492/20, הועבר הדיון בתיק זה מבית המשפט השלום בפתח תקוה לבית המשפט השלום בנצרת.
8. בפרוטוקול הדיון מיום 7/12/20 הודיע ב"כ הנתבעים 1-2 כי למעשה אין מחלוקת בשאלת האחריות והנזק, וכי המחלוקת מתמצה בשאלת הכיסוי הביטוחי של הכשרה (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 10-11), זאת בראי טענותיה ביחס לזהות הנהג.

תאד"מ 30722-06-21

1. התביעה השנייה, תאד"מ 30722-06-21 היא תביעת שיבוב אשר הוגשה על ידי מגדל חברה לביטוח בע"מ, כמבטחת הרכב השני שנפגע בתאונה, רכב מסוג קיה מ.ר. 930-66-11 (להלן: "הקיה"). התביעה הוגשה נגד הנתבעת 1 ונגד הכשרה בלבד, בטענה כי הרכב הפוגע סטה לנתיב הקיה במהירות מופרזת, פגע בצדו השמאלי וכן ברכבים נוספים וגרם לנזקיו, כמפורט בס' 7 לכתב התביעה (להלן: "התאונה").
2. ביחס לנזק נטען, כי התובעת שילמה למבוטחת בגין התאונה סך 10,503 ₪, ולזכאותה לפיצוי הנתבע מכוח זכות התחלוף העומדת לה בהתאם לדין ולפוליסה.
3. הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה מטעמה ואף במסגרתו אישרה את אחריותה לתאונה. מנגד אחריותה הנטענת לשאת בנזקי התאונה הוכחשה ונטען כי על הכשרה, כחברה המבטחת, לשאת בפיצוי בגין נזקי התאונה.
4. הכשרה הגישה כתב הגנה מטעמה במסגרתו חזרה על עיקרי טענותיה לעיל, לעניין היעדר כיסוי ביטוחי לאירוע התאונה בשל מסירת פרטים כוזבים ביחס לנסיבות התאונה.

ההליך

1. בהחלטה מיום 23/12/21 אוחד הדיון בשני התיקים בהסכמת הצדדים והתיקים המאוחדים עברו לטיפולי.
2. ביום 27/4/22 הגישה הכשרה לתיק תצהיר חוקר מטעמה, מר מוניר חכים.
3. לאחר שניסיונות להביא הצדדים להסכמות לא צלחו, בדיון ההוכחות מיום 12/5/22 העידו לפני העדים הבאים:

מטעם אי.די.אי ומר עדיני (התובעים בת"א 36067-01-20) – העיד מר עדיני עצמו, נהג רכב הסיאט;

מטעם מגדל (התובעת בתאד"מ 30722-06-21) - העידה הגב' לחאם, נהגת רכב הקיה;

מטעם הנתבעת 1 (בשני התיקים) והנתבע 2 (בת"א 36067-01-20) - העידו הנתבעים עצמם וכן מר אמיר שתיווי;

מטעם הכשרה (הנתבעת בשני התיקים) - העיד החוקר מר מוניר חכים.

1. בתום דיון ההוכחות הסכימו הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק ללא סיכומים, מאחר ומדובר בשאלות עובדתיות כאשר המחלוקת הינה רק לעניין זהות הנהג ברכב הפוגע (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 5-6).

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפני, ושמעתי העדים, אני מוצאת כי דין טענתה של הכשרה להעדר כיסוי ביטוחי – להידחות. לפיכך, דין שתי התביעות נגד הנתבעת 1 ונגד הכשרה - להתקבל; ודין התביעה בת"א 36067-01-20 נגד הנתבע 2 - להידחות.
2. בפתח דיון ההוכחות הובהר, כי למעשה אין מחלוקת כי האחריות לתאונה היא אחריותו של הנהג ברכב הפוגע. כמו כן, אין מחלוקת בכל הנוגע לנזקים שנגרמו לכל אחד משני הרכבים הנפגעים ושיעורם. ראו פרוטוקול הדיון מיום 12/5/22, עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 12-13.
3. לפיכך, המחלוקת בין הצדדים הינה אך בשאלת הכיסוי הביטוחי של הכשרה לרכב הפוגע.
4. טענתה העיקרית של הכשרה כאמור, היא להעדר כיסוי ביטוחי הואיל והנתבעים מסרו לה פרטים כוזבים ביחס לנסיבות התאונה, על מנת להכשיל את בירור החבות ובכוונת מרמה. בהקשר זה נטען, כי נמסר לה על ידי הנתבעים כי ברכב הפוגע נהגה הנתבעת 1, בעוד שמי שנהג ברכב הפוגע היה בנה, הנתבע 2, אשר לא היה לו הוותק הדרוש לפי תנאי הפוליסה.
5. בהתאם לס' 22 לחוק חוזה ביטוח: "קרה מקרה הביטוח, על המבוטח להודיע על כך למבטח מיד לאחר שנודע לו, ועל המוטב להודיע למבטח, מיד לאחר שנודע לו, על קרות המקרה ועל זכותו לתגמולי הביטוח; מתן הודעה מאת אחד מאלה משחרר את השני מחובתו."
6. בהתאם לס' 23 לחוק חוזה ביטוח:

"23.(א) משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה הביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו.

(ב) על המבוטח או על המוטב, לפי הענין, למסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם."

1. ס' 24 לחוק חוזה ביטוח שכותרתו "הכשלה של בירור החבות" מוסיף וקובע כדלקמן:

"24.(א) לא קויימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל אחת מאלה:

(1) החובה לא קויימה או קויימה באיחור מסיבות מוצדקות;

(2) אי קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח את בירור חבותו ולא הכביד על הבירור.

(ב) עשה המבוטח או המוטב במתכוון דבר שהיה בו כדי למנוע מן המבטח את בירור חבותו או להכביד עליו, אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו לא נעשה אותו דבר."

1. בהתאם לסעיף 25 לחוק חוזה ביטוח, שכותרתו "מרמה בתביעת תגמולים": "הופרה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב), או שנעשה דבר כאמור בסעיף 24(ב), או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מרמה – פטור המבטח מחובתו."
2. הוראת סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח נועדה, בין השאר, להרתיע את המבוטח מלמסור למבטח עובדות כוזבות, או להעלים ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות, בכוונת מרמה, באמצעות הסנקציה של פטור מוחלט של המבטח מחובתו (רע"א 9215/10 יצחק פלדמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (12/4/11), ס' 6).
3. כן נפסק כי שלושה הם יסודות הסעיף: מסירת עובדות בלתי נכונות או כוזבות; מודעות של המבוטח לכזב; וכוונה להוציא כספים שלא כדין על יסוד העובדות הכוזבות. הנטל להוכיח מרמה בתביעת תגמולים מוטל על המבטח, אך משהוכחו שני היסודות הראשונים, עובר נטל הבאת הראיות אל המבוטח, להראות שהמניע למסירת הפרטים הכוזבים לא היה בכוונה לזכות בתגמולים במרמה (רע"א 1219/18 שי פרץ נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ (18/6/18), עמ' 13).
4. אשר לרף ההוכחה ביחס לטענת המרמה נפסק, כי מאחר שמדובר בהטלת "סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית" ומאחר שמדובר בתוצאה קשה ומרחיקת לכת – של שלילת תגמולי הביטוח מהמבוטח – דרושות ראיות כבדות משקל להוכחת כוונת המרמה (ראו רע"א 9215/10 יצחק פלדמן הנ"ל, בס' 9; השוו ת"א (ביש"א) 15485-07-18 עמרם בן חיים נ' איי אי ג'י חברה לביטוח בע"מ (5/5/21), ס' 30 וכל המובא בגדרו).
5. בנדון, לא מצאתי תימוכין מספק בחומר הראיות לטענת הכשרה, כי הנתבעים 1-2 מסרו לה פרטים כוזבים ביחס לזהות הנהג, כמפורט להלן.
6. מר עדיני, נהג הסיאט, העיד כי לא ראה אף אחד מן המעורבים בתאונה, שכן פונה מיד לאחר התאונה באמבולנס (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 22-26; עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 22-265); כי אף לאחר התאונה לא ניסה לברר מי פגע בו; וכי אינו מכיר את הנתבעים 1 ו-2 ולא שוחח איתם "בחיים" (עמ' 4, שורה 35, עמ' 5, שורות 1-5). כשנשאל מר עדיני על שמסר לכאורה לחוקר מטעם הכשרה, לפיו דיווח על הנהג הפוגע בלשון זכר, השיב מר עדיני: "זה השפה שלי אמרתי "ח'בטני" (פגע בי)." (עמ' 5, שורות 18-19). זאת ותו לאו.
7. הגב' לחאם, נהגת הקיה, העידה אף היא לעניין זהות הנהג, בעמ' 6, שורות 1-5, כדלקמן:

"ש. מי נהג באוטו שפגע בך.

ת. לא ראיתי, רק ראיתי שהאוטו היה לבן כי היה חושך.

ש. זה שפגע בך לא בא אלייך לשאול.

ת. אני לא יודעת מי באו אלי, באו הרבה אנשים לשאול אם הכל בסדר.

ש. איך ידעת לתת לחברת הביטוח את הפרטים של האוטו שפגע בך.

ת. אני לא נתתי."

1. ראו אף המשך עדותה בעמ' 6 לפרוטוקול, ממנה עולה בברור כי לא ראתה את זהות הנהג ברכב הפוגע וכי אף לאחר התאונה לא פעלה לבירור זהותו.
2. מנגד, הנתבעת 1 העידה לפני כי היא זו שנהגה ברכב, בעוד שבנה הנתבע 2 ישב כנוסע לצידה, ואחיינה מאחור. ראו עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 13-27, כדלקמן:

" ש. איך קרתה התאונה

ת. יצאתי מהשכונה, ראיתי, רמזור ירוק, התחיל להבהב, ניסיתי להאט, ופתאום נכנסתי בין שני רכבים, רכב בצבע אדום מימיני ורכב לבן מצד שמאל. אולי החלקתי עם הרכב, לא יודעת, קיבלתי חבטה ממש חזקה, במצב הזה אני פחדתי, נבהלתי, קיבלתי סחרחורת, הרגשתי שמשהו כמו עשן יוצא מהרכב ואח"כ קיבלתי סחרחורת.

ש. איפה נעמד הרכב שלך אחרי התאונה.

ת. אני לא עצרתי במקום, המשכתי עוד כמה מטרים קדימה.

ש. איזה מרחק.

ת. אני לא ממש יודעת, קיבלתי מכה וסחרחורת אח"כ, לא זוכרת עכשיו להגיד מה המרחק בין מקום התאונה למקום העצירה.

ש. מה מהירות הנסיעה שלך.

ת. לא זוכרת.

ש. מי היה איתך באוטו.

ת. נעים בני שישב לידי ואמיר האחיין שלי שהיה מאחורי נעים."

1. בנוסף העידה הנתבעת 1 כי הכשרה שילמה לה פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונה בסך של 5,000 ₪ (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 31-32; וכן נ/3).
2. עוד אפנה בעניין זה לעדותה של הנתבעת 1 בעמ' 10 לפרוטוקול, שורות 12-23, אף ממנה עולה כי היא נהגה ברכב הפוגע:

"ש. מה עשו שאר האנשים באוטו בזמן התאונה, הבן והאחיין, הזהירו אותך.

ת. כולנו הופתענו מהמכה.

ש. הבן שלך ישב לידך.

ת. כן.

ש. הוא הסתכל קדימה.

ת. לא יודעת, אני הסתכלתי קדימה. אני לא בדקתי מה הוא עושה.

ש. לא דיברתם ביניכם בטרם התאונה.

ת. אני לא זוכרת אם דיברנו או לא בסמוך למועד התאנה, אני לא זוכרת לפרטי פרטים, אתה שואל אותי על שניות, כמה מטרים הרכב המשיך. לא זוכרת.

ש. הוא ישב מימינך ולא במושב הנהג.

ת. כן. אני נהגתי.

ש. מה עשה האחיין מאחור.

ת. לא יודעת. אני נוהגת ומצפה ממני להסתכל מה הוא עשה מאחור."

1. אף מעדותו של הנתבע 2 בעמ' 11, שורות 21-22, עולה כי הנתבעת 1 היא שנהגה ברכב הפוגע בעת התאונה כדלקמן:

"ש. אמא שלך העידה לפניך שהרכב החליק ושאיבדה שלטה על הרכב.

ת. היא איבדה שליטה, לא יודע למה, אולי היה משהו על הכביש."

1. בנוסף העיד הנתבע 2 כי הוא עצמו כלל לא עושה שימוש ברכב זה, ועדותו האמורה לא נסתרה (עמ' 12, שורות 8-9).
2. מר אמיר שתיווי, אחיינה של הנתבעת 1, אשר ישב מאחור כנוסע ברכב בעת התאונה, העיד אף הוא, ועדותו חיזקה את גרסת הנתבעים 1-2, כי הנתבעת 1 היא שנהגה ברכב הפוגע (ראו עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 19-20).
3. החוקר מטעם הכשרה, מר מוניר חכים, העיד אף הוא לפני. אלא, שבעדותו נמצאו אינדיקציות דווקא לכך שהנתבעת 1 היא שנהגה ברכב הפוגע.
4. כך, בעמ' 12 לפרוטוקול, שורות 21-22 העיד החוקר כדלקמן:

"לגבי התחקור של עידיני, בשיחה איתו הוא דיבר איתי בלשון זכר, בשלב מסוים אמר גברת נהגה ואז שוב בלשון זכר ואז אמר לי שהוא ידע מהמשטרה שגברת נהגה."

1. מכאן, שאף לשיטת החוקר, מר עדיני מסר לו בשלב מסוים של שיחתם כי "גברת" נהגה ברכב הפוגע. לזאת יש להוסיף את עדותו של מר עדיני כפי שהובאה לעיל, אשר אינה תומכת בטענות הכשרה ביחס לזהות הנהג.
2. בנוסף אפנה בהקשר זה לטענות באי כוח הצדדים בעמ' 13-14 לפרוטוקול, לעניין דו"ח החוקר ופעולות החקירה.
3. בשולי הדברים בלבד, ראו בנוסף נ/1 סיכום המלר"ד ביחס לנתבעת 1 מיום התאונה בו מסרה כי הייתה מעורבת בתאונה כנהגת עם חגורה; וכן נ/2 לעניין פינויה של הנתבעת 1 באמבולנס ממקום התאונה, אשר אף באלה יש משום אישוש לגרסת הנתבעים 1-2.
4. לנוכח האמור, אני קובעת כי הנתבעת 1 היא שנהגה ברכב הפוגע בעת התאונה.
5. לפיכך, אני דוחה את טענות הכשרה כי הנתבע 2 הוא שנהג ברכב הפוגע או להיעדר כיסוי ביטוחי בשל מסירת פרטים כוזבים במרמה.

סוף דבר

אשר על כן –

1. דין התביעה בת"א 36067-01-20 נגד הנתבעות 1 ו-3 – להתקבל. דין ההודעה שהגישה הנתבעת 1 נגד הנתבעת 3 – להתקבל אף היא. דין התביעה נגד הנתבע 2 - להידחות.

דין התביעה בתאד"מ 30722-07-21 נגד הנתבעות 1 ו-2 - להתקבל.

1. בת"א 36076-01-20 – אני מורה לנתבעת 3, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת 1, חברת אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ, סך של 108,108 ₪, ולתובע 2, מר עדיני, סך של 1,738 ₪, בצרוף הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת 3 לתובעת 1 אגרת פתיחה ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך כולל של 13,000 ש"ח.
2. בתאד"מ 30722-07-21 – אני מורה לנתבעת 2, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת, מגדל חברה לביטוח בע"מ, סך של 10,503 ₪, בצרוף הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת 2 לתובעת אגרת פתיחה ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪.
3. משטענות הכשרה חברה לביטוח בע"מ בכל הנוגע להיעדר כיסוי ביטוחי נדחו – תשלם הכשרה חברה לביטוח בע"מ, לנתבעת 1 (בגין שתי התביעות) ולנתבע 2 (בת"א 36067-01-20), יחד, שכ"ט עו"ד בסך כולל של 13,000 ₪, ובנוסף אגרת פתיחה בהודעה לצד ג' (בת"א 36067-01-20).
4. הסכומים לעיל, ישולמו תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.
5. יתרת אגרה תשולם על ידי הכשרה חברה לביטוח בע"מ, בשתי התביעות ובהודעה לצד ג' בת"א 36067-01-20 - תוך 7 ימים.

ניתן היום, כ' אייר תשפ"ב, 21 מאי 2022, בהעדר הצדדים.