לפני התנגדות לשטר על סך 75,000 ₪.

השיק חתום בחתימת המבקשת ומשוך לפקודת המשיבה ליום 1.2.19.

המבקש (להלן: יהודה) חתום בגב השיק כערב.

המבקשים הינם זוג גרוש מזה 18 שנה, וטען כי לאחרונה חזרו לגור יחדיו.

בתצהיר המבקשת נטען כי החתימה הנחזית כשלה על גבי השיק אינה דומה לחתימתה האמיתית ומדובר בחתימה מזוייפת. נטען כי בתחילת חודש אפריל 2019, יצר עמה קשר מנהל הבנק והודיע לה כי יש בקשה לפרוע שיק שלה על סך של 75,000 ₪. המבקשת השיבה לו כי אינה מכירה את המשיבה וביקשה לבטל את השיק. לאחר בירור מול יהודה, הלה הודה שהוא לקח ממנה את פנקס השיקים, מילא ומסר את השיק למשיבה, ללא ידיעתה.

לטענת יהודה, במסגרת עיסוקו בתיווך עסקי (ללא רשיון תיווך), השיק ניתן על ידו כשיק לבטחון ליאיר לוי (להלן: יאיר), שעמו היה יהודה אמור להתחלק בדמי תיווך צפויים בסך 150,000 ₪ מעסקת מכירת נכס שיהודה תיווך עבור יאיר, כאשר פרעונו של השיק היה מותנה בביצוע עסקה שלא התקיימה בסופו של יום, ולכן טען יהודה בהתנגדות לכשלון תמורה מלא.

לטענתו, לא הכיר את המשיבה והוצג בפניו כי היא חברה בבעלות יאיר.

נטען כי חבר של יהודה הכיר לו את יאיר לפני כשנתיים, כדי שיהודה יעניין אותו בביצוע עסקאות שונות בתחום המקרקעין, כאשר יאיר הוצג בפניו כיזם במקרקעין ובעל נכסי מקרקעין רבים.

נטען כי יאיר נתן ליהודה למכור דירת מגורים שבבעלותו, לצד ג' שיאותר על ידו, ודרש עבורה סך של כ- 1,200,000 ₪. הצדדים סיכמו כי כל סכום שיתקבל מעבר לכך יחולק ביניהם באופן שווה.

יהודה העריך כי יוכל למכור את הדירה במחיר של 1,350,000 ₪, ועל כן, דמי התיווך הצפויים שיתחלקו ביניהם יהיו כ- 150,000 ₪.

בהתאם, יאיר דרש מיהודה שיפקיד שיק פקדון לפקודת המשיבה בסך 75,000 ₪, בגין מחצית מדמי התיווך שישתלמו מהמכירה. היה מוסכם וברור לשניהם, כי השיק ייפרע רק אם תחתם עסקה למכירת הדירה לצד ג'.

מאחר שיאיר טען בפניו כי הוא מחזיק נכסים רבים וככל שיהודה יצליח במכירת הדירה, יאיר יעביר אליו עסקאות נוספות, יהודה ביקש לרצות אותו, ומשכך הסכים להפקיד את שיק הפקדון.

באותה העת, ליהודה לא היה פנקס שיקים משלו, ולכן הוא לקח שיק מהמבקשת. יהודה מילא את השיק לפקודת המשיבה וחתם עליו, והכל ללא ידיעת המבקשת, אך לא מילא את תאריך הפרעון, והמועד שמופיע על גבי השיק הושלם על ידי המשיבה או יאיר, טרם הפקדתו, ללא ידיעתו.

בנוסף, החתימה הנחזית כחתימתו כערב אישית, יחד עם מספר תעודת הזהות שלו, המופיעים על גב השיק – זוייפו.

בסופו של יום, העסקה לא יצאה לפועל ויהודה לא קיבל כל דמי תיווך. כאמור, יהודה לא הכיר את המשיבה ולא ביצע עמה שום עסקה. ההכרות היחידה עמה, היתה דרך בקשתו של יאיר כי השיק ירשם לפקודתה, ככל הנראה, במטרה לחמוק מתשלום לנושיו.

במהלך הדיון הושמעו, ולאחריו הוגשו, הקלטות ותמלילים של שיחות בין יאיר ליהודה לגבי השיק. יהודה ניסה תחילה להתחמק מלהודות כי מדובר בשיחה שלו עם יאיר, אך לאחר שהאזין הודה כי הוא הדובר עם יאיר, וטען כי השניים מדברים על עסקה אחרת. לפיכך אני דוחה את הטענות לגבי אי קבילות ההקלטות.

מהאזנה להקלטות עולות העובדות הבאות:

יאיר אומר שדיבר עם העו"ד לגבי אפרים אליגולה, וסיכם איתו שכל אחד יחזיר את מה שהוא לקח ונוציא אותו מהתיק. יהודה מסכים. יאיר מחדד "זה אומר, זה אומר שאתה נותן את ה-75 שלקחת והוא... מביא את ה-15 ואנחנו עושים איתו הסכם שהוא יוצא מהתיק והוא נתן את הכסף הזה אך ורק בעבור הוצאות משפט". יהודה מסכים.

בשיחה נוספת אומר יהודה שבדיוק הוא מדבר עם אשתו שתלך לבנק להביא ליאיר שיקים.

בשיחה נוספת אומר יהודה שקיבל פנקס שיקים ואשתו תביא את זה מהבנק מחר. יאיר מעדכן שאתמול דיבר עם העו"ד ואמר לו לרשום שאליגולה שילם כבר. יהודה מגיב – "אני אשים כבר...שלי כפרה. ברוך השם, אני רץ קדימה, יש לי דברים אחרים. אליגולה דיברתי איתו אז אחי הכל בסדר". "אז אין בעיה, שלישי אני אקפוץ, אביא לך שיק, 75 אלף, כמו שאמרת". "יהיה לי לפני הזמן, תבוא, אני אתן לך כסף מזומן, נגמור את הפרשה. אני סומך על אליגולה, הוא לא, ילד גדול, הוא יודע לסגור דברים ואתה יודע לסגור דברים. אני לא מתערב בזה. אני רק אמרתי לו שיגמור, שלא ייכנס לתסריט של הנוכלים האלה". יאיר משיב: "מעריך אותך יהודה, אני מעריך אותך על שסוף סוף אתה...".

בשיחה נוספת אומר יהודה "אני אבוא, אני אתן לך את השיק שלי. (...) זה אצלי ביד כבר".

בשיחה נוספת אומר יאיר כי דיבר עם העו"ד ו"אליגולה צריך לקחת אחריות על השיק שלך." יהודה משיב: "אין, הוא לא צריך לקחת אחריות, זה אחריות שלי, אני ילד גדול". יאיר שואל: "אבל איפה אני אשים את השיק? חייב להפקיד את השיק בחשבון. יהודה משיב: "אחי, נתתי לך את השיק לחודש שני ואתה אמרת לי..." יאיר עונה: "אבל צריך להפקיד אותו בחברה, נשמה, זה לכבוד פרייסלס נכסים, צריך להפקיד. אני לא יכול להפקיד בחברה סתם אוויר, אני צריך להגיד מאיפה זה בא". יהודה משיב: "אני אביא לך הכל בכסף מזומן, אל תדאג, אתה לא צריך להפקיד את השיק, זה אני ואתה נסתדר, זה לא בעיה, אני מה שהבטחתי לך אני מקיים, זה מה שאני אומר לך. אני אוטוטו כבר צריך לקבל כסף, אני מוכר את הבניין, מקבל כסף, תבוא תיקח את הכסף. אתה רוצה אני אתן לך המחאת זכות?" יאיר מגיב: אבל נשמה, השיק הזה כבר יצאה עליו קבלה מהחברה, מהעו"ד לחברה". יהודה משיב: "אני באתי ביוזמתי, אמרתי לך קח, לא צריך אפילו אליגולה בהתחלה, אני לא הכנסתי את אליגולה בתמונה. אני באתי אליו בגלל הבלגאן שהיה, אמרתי לך בוא קח מה מגיע לך, גם בשבילו לקחתי את הכסף הזה, בוא נגיד ככה, אתה מבין?" יאיר שואל: "מה לא לקחת, אמרת אני לקחתי, אני מחזיר מה שלקחתי, עכשו אתה...", יהודה עונה: "אני אמרתי לך. זה שאני אמרתי לך לקחתי, אחי, זה שאני אמרתי לך שאני לקחתי, אני לקחתי בשביל לצאת ידי חובה בגלל סיפורים אישיים שלא שייך אליך, אבל בשביל מה להכניס אותך לסרט הזה? אני לקחתי על עצמי אחריות שלי 75,000 ₪ אני אשלם אותם, אין פה, גם אם הרצפה תידבק עם הקיר, הבנת?".

בשיחה נוספת אומר יהודה ליאיר: "את הנזק כבר עשית, הכל טוב נשמה, אני, את הכסף אשלם אותו, אמרתי לך, מתחת לאדמה אני אשלם אותו. אני יותר גבר ממה שאתה חושב, זה הכל. את הנזק כבר עשית וככה לא מתנהגים."

מההקלטות והתמלילים עולה כי מדובר בחוב של 75,000 ₪ על כסף שלקח יהודה מיאיר בקשר עם עסקה שאליגולה קשור אליה ושמדובר בחוב שלקח זמן להחזירו ע"י מתן השיק, שאף הוא היה דחוי. יהודה רצה שהשיק יהיה לבטחון והוא יתן ליאיר מזומן במקומו "אחרי שימכור את הבניין", אך יאיר הפקיד את השיק במועד הפרעון הרשום.

בתמליל מודה יהודה כי רשם את תאריך הפרעון לחודש פברואר ("אחי, נתתי לך את השיק לחודש שני"), בניגוד לטענתו בהתנגדות כי השיק ניתן ללא מועד פרעון והמועד מולא בדיעבד ע"י יאיר/ התובעת.

כן עולה מהשיק כי נרשם על ידי יהודה לפקודת המשיבה – כתב היד זהה בפרטי הנפרע ובסכום ולא נטען אחרת – כך שאין שחר לטענת יהודה כי היה לו עסק רק עם יאיר לוי ולא עם המשיבה. גם בשיחה בה יאיר אומר לו כי השיק רשום לפקודת פרייסלס נכסים והוא צריך להפקיד אותו בחשבונה - יהודה אינו מופתע מכך אלא רק מבקש לחכות שיביא כסף מזומן במקום השיק אחרי שיבצע מכירה של בניין.

עולה מהשיחות כי יהודה מודה מספר פעמים שהוא אחראי על הסכום בגלל כסף שלקח מיאיר, ומחוייב להחזירו, ואין מדובר בסכום שנועד להבטחת דמי תיווך עתידיים בשל עסקה שעוד לא נולדה, כטענתו בהתנגדות – טענה שכשלעצמה היא תמוהה ולא הגיונית. כלל לא מוזכרת דירה שיהודה היה אמור להתחלק בדמי תיווך שלה עם יאיר אם תבוצע עסקה, ולא נאמר שמדובר בשיק לבטחון לעסקה עתידית.

הטענה לזיוף חתימתו של יהודה מאחורי השיק מופרכת אף היא משום שמוכח מהתמלילים כי יאיר קיבל את השיק מיהודה, כאשר מדובר בשיק מחשבונה של המבקשת ונחזה כחתום על ידה, ולכן ברור שיאיר לא היה מקבל שיק זה אלמלא חתימת הערבות האישית של יהודה מאחורי השיק. בנוסף, לא צורפה להתנגדות חוות דעת של מומחה כתב יד שיתמוך בטענה, והיא נטענה בעלמא.

לפיכך אני קובעת כי מדובר בהגנת בדים ואני דוחה את ההתנגדות של יהודה.

לגבי המבקשת, ההתנגדות מתקבלת באשר גרסתה כי לא ידעה על משיכת השיק ע"י יהודה והדבר נעשה ללא רשותה, לא נסתרה. אמנם מדבריו של יהודה לגבי פנקס השיקים החדש שיגיע מהבנק עולה לכאורה כי היה מתואם עם המבקשת לגבי הזמנת שיקים מחשבונה וקיבל, או היא מסרה לו שקיבלה, מסרון עדכון מהבנק בנדון, אך ניתן לפרש דבריו אלה גם כאמירות בעלמא ליאיר, שנועדו "לדחות את הקץ" לגבי מסירת השיק.

לפיכך הליכי הוצל"פ נגד המבקש 1 יימשכו כסדרם.

המשיבה תודיע תוך 20 יום אם היא מבקשת להמשיך בתביעה נגד המבקשת 2, ובהתאם לכך יינתנו הוראות.