1. לפניי התנגדות לביצוע שטרות שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ובקשות להארכת מועד להגשתן. עם הגשת ההתנגדויות והבקשות להארכת מועד, אלו הועברו מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט והדיון בארבעת התיקים אוחד. בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, ממועד העברת בקשת הביצוע וההתנגדות לבית המשפט לצורך בירורן יש לראות את בקשת הביצוע כתביעה בסדר דין מקוצר ולדון בהתנגדות כבבקשה למתן רשות להגן.
2. עיון בתצהירי תמיכה בהתנגדויות ובבקשות להארכת מועד מעלה כי המבקשים 1-2 שכרו מהמשיב דירת מגורים והמבקשת 3 שהינה אמו של המבקש 2 , חתמה כערבה. לטענת המבקשים, הם כלל לא היו מודעים כי מתקיימים בעניינם ההליכים שיזם המשיב בלשכת ההוצאה לפועל והדבר נודע להם אך ורק לאחר שחשבונות הבנק שלהם עוקלו.

בנוסף, מעלים המבקשים 1-2 נגד המשיב טענות של הפרה בוטה של הסכם השכירות שנחתם ביניהם וכן טוענים הם כי התנהלותו כי שמנעה מהם לעמוד בתנאי ההסכם, לרבות התנאים לגבי אופן השבת המושכר.

לטענת המבקשת 3, תוקף ערבותה פג עם סיום תוקף הסכם השכירות העיקרי לרבות תקופת האופציה וכי אין לייחס לה אחריות כלשהי לחובותיהם של המבקשים 1-2 הנובעים מהארכות הסכם השכירות שנחתמו בינם לבין המשיב מפעם לפעם.

1. לאחר שבחנתי את טענות ההגנה שהעלו המבקשים במסגרת ההתנגדויות ובקשות להארכת מועד ולאחר שהמבקשים נחקרו לפניי ארוכות, הנני מוצאת לנכון להיעתר לבקשות להארכת מועד להגשת ההתנגדות וליתן למבקשים רשות להתגונן.
2. המועד לצורך הגשת התנגדות לביצוע שטר נקבע בתקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"מ-1979 ולפיכך המדובר במועד שנקבע בדין אשר לצורך הארכתו יש להעלות טעם מיוחד, וזאת בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

ההלכה היא כי "טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו..." (בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (פורסם במאגרים)).

1. כאמור, טוענים המבקשים 1-2 כי מעולם לא התגוררו בביתה של המבקשת 3 ועל כן, מסירת האזהרה אשר בוצעה במענה מעולם לא הגיעה לידיהם. עיון בתצהיר המוסר מעלה כי המבקשת 3 סירבה לקבל לידיה את דברי הדואר שהיו מיועדים למבקשים 1-2 וכי המעטפות הושארו במקום. בהיעדר ווידוא עובדת מגורי המבקשים 1-2 במענה של המבקשת 3 כאשר המוסר הסתמך על המידע שנמסר לו על ידי מתווך ולא אומת מול המבקשת 3 במעמד המסירה, הנני סבורה כי אין לראות במסירה שבוצעה מסירה כדין ומשכך, דין הבקשה להארכת מועד שהוגשה על ידי המבקשים 1-2 להתקבל ולו מן הטעם הזה.
2. המבקשת 3 הכחישה נחרצות כי האזהרה נמסרה לה וכן הכחישה את חתימתה על גבי אישור המסירה. על פניו, לא ניתן להסתפק בהכחשה סתמית שלא מצאה ביטוי בראיות ולא די בה כשלעצמה כדי לסתור את תוכן תצהיר המוסר. עם זאת, כאמור, הפסיקה מכירה בשיקולים נוספים שיש להביאם בחשבון בבואו של בית המשפט לדון בבקשה כגון דא כאשר המשקל המכריע מוענק לסיכויי ההגנה. בשים לב לטענת המבקשת באשר להיעדר תוקף הערבות, הנני סבורה כי איזונם הנכון של השיקולים מחייב קבלת הבקשה להארכת מועד כאשר על המחדל הפרוצדוראלי ניתן להתגבר באמצעות פסיקת הוצאות ראויות לטובת הצד שכנגד.
3. באשר לנימוקי ההתנגדות, הרי שהמבחנים הרלבנטיים לצורך מתן רשות להתגונן רוכזו בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם במאגרים) , שם נקבע כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן אך ורק אם ברור על פניו ונעלה מכל ספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו גם ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב(1) 390, 400 (1999)).

החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחרים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נ (3) 41, 46 (2004)].

1. בענייננו, טענות ההגנה של המבקשים 1-2 לא נסתרו בחקירותיהם ועל אף שהודו כי המשיב זכאי לתשלום סכום כלשהו בגין תקופת השכירות של כחודש וחצי בגינה לא שולמו דמי השכירות, לא חזרו בהם המבקשים 1-2 מהטענות בעניין הפרת ההסכם על ידי המשיב. המבקשת 3 נותרה אף היא נאמנה לגרסתה שלפיה אין לחייב אותה בתשלום כלשהו למשיב מכח הערבות שפקעה.
2. ההלכה היא כי בירור בקשת רשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא אינו יכול לבוא במקום המשפט בתיק. הטענות שהועלו בסיכומי המשיב מקומן בהליך עצמו ולא במסגרת הדיון בבקשת רשות להתגונן ואלו יוכרעו לאחר שמיעת ראיות בתיק.
3. לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון ליתן למבקשים 1-3 רשות להתגונן וזאת מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הטענות להתקבל בסופו של הליך ולאחר בירור התביעה לגופה.
4. משכך, ובהתאם להוראות תקנה 214 ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, תידון התובענה בסדר דין מהיר ולפיכך אני מורה כדלקמן:
5. התובענה נקבעת לישיבה מקדמית לפניי ליום 10/11/20 בשעה 9:30.

הצדדים יהיו ערוכים לאפשרות שבעלי הדין ייחקרו על תצהיריהם במסגרת הישיבה המקדמית.

1. התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו את כל המסמכים שיש לצרף לכתב תביעה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנה 14 2 ג ו- 214 ח לתקנות, שאם לא כן יהא בית המשפט רשאי למחוק את התביעה ללא הודעה נוספת.
2. הנתבעים ימציאו לבית המשפט ולבעלי הדין, בתוך 30 יום נוספים את כל המסמכים שיש לצרף לכתב הגנה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנה 214 ג ו- 214 ח לתקנות.
3. המסמכים שעל בעלי הדין לצרף בהתאם לתקנות 214ג' ו – 214ח' לתקנות הם כדלקמן:

1. תצהיר בעל דין ערוך לפי טופס 17א' לאימות העובדות בכתבי הטענות.

2. חוות דעת של מומחים מקצועיים, אם ישנן.

3. אסמכתאות משפטיות, אם ישנן

4. רשימת מסמכים הנוגעים לתובענה, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה, וכן העתק או תצלום של כל מסמך המצוי ברשותו; לא היה המסמך מצוי ברשותו, עליו לצרף תצהיר בו יציין בידי מי, למיטב ידיעתו, מצוי המסמך.

1. כתבי הטענות המאומתים בתצהירים, בהתאם לטופס 17א', מהווים תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין.
2. התובע רשאי להגיש לבית המשפט ולהמציא לנתבעת כתב תשובה בתוך 15 יום ממועד המצאת כתב ההגנה.
3. בעלי הדין לא יטענו טענות שהינן בבחינת הרחבת חזיתות המריבה מעבר לאלה שהועלו בבקשת הביצוע וההתנגדות.
4. בעלי הדין יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים בתוך 45 יום ממועד הגשת כתב הגנה לפי ס"ק ג' לעיל. המועד להגשת תצהירי העדים חל בו זמנית על כל בעלי הדין בתובענה.
5. לתצהירי העדים יצורפו כל המסמכים עליהם מסמך העד בתצהירו. תצהירי העדות הראשית יהיו ערוכים בהתאם להוראות תקנה 214 ט' לתקנות.

תצהיר עדות שלא הוגש במועד לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.

8. הוצאות הצדדים בגין ניהול הליך זה יובאו בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, ט' סיוון תש"פ, 01 יוני 2020, בהעדר הצדדים.