בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 1/10/20 בהעדר הגנה.

הנתבע לא שולל שהומצא לו כתב התביעה, אלא שלטענתו לא הגיש כתב הגנה במועד בשל טעות אנוש. בנסיבות אלה אלה אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

בצד האמור, רשאי בית המשפט לשקול לבטל את פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395); ועוד, לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/02/01), הרי משלא מדובר בזלזול בוטה של המבקש כלפי בית המשפט מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל, ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח (1) 830).

לאור האמור, יש לבחון בעיקר סיכויי ההצלחה בהגנה. הלכה היא כי אין הנתבע חייב להראות הגנה איתנה ובטוחה, אלא ניתן להסתפק לצורך הליך זה בהגנה אפשרית בלבד (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 343 וההפניות שם (מהדורה שמינית, 2005)).

ואולם בבקשה לא פירט הנתבע את נימוקי ההגנה ולפיכך לא יכול בית המשפט לעמוד על אותם שיקולים כדי לבחון את סיכויי ההגנה.

רק בתגובה העלה הנתבע טענות בנוגע להגנתו, אלא שלאלו לא ניתנה אפשרות תשובה של התובעת.

בהתאם לכך אין אלא לדחות את בקשת הנתבע במתכונתה.

תוצאה:

אשר על כן, אני על דחיית הבקשה לביטול פסק דין.

בנסיבות העניין לא יעשה צו להוצאות.

התובעת רשאית לפעול למימוש פסק הדין שניתן.

הנתבע רשאי להגיש בקשה מנומקת לביטול פסק דין מטעמי בית המשפט.

לאור טענות הנתבע בדבר מצבו הכלכלי שיכול שיהיה בהן להשליך על סיכויי הגבייה, ממליץ בית המשפט לצדדים, ללא קשר לאפשרות להגיש בקשה מתוקנת ומפורטת לביטול פסק דין, לנסות לבוא בדברים לפתרון כולל של העניין.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשפ"א, 10 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.