1. לפני תביעה ותביעה שכנגד.
2. בכתב התביעה נטען כי במסגרת פרסום רכב למכירה שנערך על ידי הנתבעת נכללו פרטים לא נכונים, שלו היו ידועים לתובע מלכתחילה לא היה מתקשר עם הנתבעת לרכישת הרכב. בפועל, לאחר ששולמה מקדמה, התברר בבדיקה כי הרכב עבר תאונה וכי דלתו הוחלפה. התובע עותר כי בית המשפט יחייב את הנתבעת להשיב את סכום המקדמה, בצירוף פיצוי מוסכם בגין ביטול ההסכם, עלות הבדיקה ועגמת נפש. סכום התביעה הוא 7,500 ₪.
3. הנתבעת טוענת מנגד, גם במסגרת התביעה שכנגד, כי כל המידע שהיה ברשותה נמסר לתובע מבעוד מועד וכי הוצע לו לקחת את הרכב לבדיקה אולם הוא סירב לכך ואף מחק, בכתב ידו, פסקה רלוונטית שנכללה בזכרון הדברים שנחתם על ידי הצדדים. הנתבעת מוסיפה כי בבדיקה שנערכה לרכב נתגלו ליקויים "לא אקוטיים", וכי לא צוין דבר באשר להחלפת דלת (טענה כי התובע העלה בעל פה בלבד). הנתבעת מעלה חשד כי נתוני הבדיקה שונו בדיעבד, גם לאור נסיונו ועיסוקו של התובע בתחום הסחר בכלי רכב, ועותרת לחייב את התובע בתשלום יתרת חובו מכח זכרון הדברים, הוצאות המשפט ועגמת הנפש. סכום התביעה שכנגד אף הוא 7,500 ₪.
4. לתיק בית המשפט צורף גם תמלול שיחה בין הצדדים, ובדיון עצמו חזרו הצדדים על טענותיהם.
5. מנספחי כתבי הטענות עולה כי, אכן, בהסכם שנחתם בין הצדדים נמחקה הפסקה העוסקת בהצהרת הקונה שבדק את הרכב ומצאו מתאים לצרכיו. כן צורפו תנאים בכתב יד – התייחסות לסכום המקדמה (1,000 ₪) ולפיצוי המוסכם בגין ביטול החוזה (3,000 ₪).
6. טופס הבדיקה שצורף לכתב התביעה (בדיקה מיום 12.1.20, יומיים לאחר חתימת ההסכם) כולל, בין היתר, הערה כי "הוחלפה דלת קדמית ימין". בטופס הבדיקה שצורף לכתב ההגנה (ולכאורה, מתייחס לאותה בדיקה) אכן לא מופיעה הערה זו. על פניו, נראה כי מדובר באותו טופס וכי נערך בו שינוי על ידי מאן דהוא, אולם אין בידי לקבוע מה מקור ההבדל בין גרסאותיו של הטופס.
7. עם זאת, אין בכך כדי להשליך על תוצאת ההליך, שכן בשתי גרסאות הטופס מצוין כי "הוחלפו חלקי מרכב".
8. לפיכך, יש לקבוע האם די בממצא זה כדי להצדיק את ביטול ההסכם בין הצדדים – ואם התשובה חיובית, זכאי התובע להשבת המקדמת ששילם, בעוד שאם היא שלילית, זכאית התובעת שכנגד לפיצוי המוסכם בגין ביטולו.
9. בהסכם עצמו נכללו הצהרות המוכר(ת) באשר לפרטי הרכב וכי אין מניעה למכרו. אין בפרק זה של ההסכם התייחסות למצבו של הרכב ולטיפולים ולתיקונים שעבר. פרק הצהרות הקונה נמחק, כאמור, לעיל, ומכתבי הטענות עולה שאין מחלוקת כי התובע הוא שמחק אותו. גם שאר חלקי ההסכם לא מתייחסים למצבו של הרכב.
10. מכאן, שאין לפני התחייבות של מי מהצדדים להתנות את ההסכם בממצא כזה או אחר של בדיקת הרכב, ואין בכך שנמצא כי הוחלפו חלקי מרכב כדי לשלול את גמירות דעת הצדדים להתקשר בהסכם לרכישת הרכב.
11. דהיינו, נובע מכך, כי ממצאי הבדיקה לא נקבעו כתנאי להוצאתו לפועל של ההסכם בין הצדדים ולא מצאתי כי הוכחה על ידי התובע (שעליו הנטל) עילה לביטולו של ההסכם.
12. משלא מצאתי כי עלה בידי התובע להוכיח עילה לביטולו של ההסכם – דין התביעה להדחות ודין התביעה שכנגד להתקבל.
13. אני מחייב את הנתבע שכנגד, לפיכך, לשלם לתובעת שכנגד את סכום הפיצוי המוסכם בסך 3,000 ₪. מסכום זה יופחת סכום המקדמה ששולם לתובעת, והיתרה, בסך 2,000 ₪ תשולם על ידי הנתבע שכנגד בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו. לסכום פסק הדין יצורף גם סכום אגרת בית המשפט בסך 50 ₪ והוצאות ההליך בסך 250 ₪ נוספים, ואף אלו ישולמו עד לאותו מועד.
14. לא מצאתי כי הוכחו ראשי הנזק הנוספים שנכללו בתביעה שכנגד, והם נדחים.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ג אב תש"פ, 13 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.