לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 20/9/19 בעיר אשדוד.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, הוא המתין ברכבו אשר היה בעצירה מוחלטת על מנת להיכנס למקום חניה כאשר רכב הנתבעים יצא בנסיעה לאחור מהחניה ופגע ברכבו, בחלקו האחורי.

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובע נזקים המפורטים בחוות דעת שמאי.

לטענת הנתבעים, התאונה אירעה בנסיבות שונות לגמרי. לטענתם, רכב הנתבע 1 הוא אשר היה בעצירה מוחלטת והתובע הוא שביצע לפתע נסיעה לאחור וגרם להתנגשות בין הרכבים.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפני ושמעתי את הנהגים ואת סיכומיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.

התובע חזר לפניי על גרסתו כי התאונה אירעה, עת עמד עם הרכב והמתין על מנת להיכנס למקום חניה ורכב הנתבע 1 אשר נסע לאחור פגע ברכבו, בפינה אחורית שמאלית.

התובע הדגים את אופן התרחשות התאונה והדגמתו עלתה בקנה אחד עם גרסתו. בנוסף, התובע הציג סרטון המתעד את רכב הנתבעים נוסע לאחור וציין כי אומנם בסרטון לא תועד רגע הפגיעה אך לשיטתו, תמונת הנזק אשר נגרם לרכבו משלימה את הסרטון.

התובע הכחיש מכל וכל כי הוא נסע עם רכבו לאחור.

עדות התובע הייתה פשוטה, אמינה וברורה ואף תאמה את גרסתו כפי שתועדה בטופס ההודעה למבטחת בסמוך לאירוע התאונה.

הנתבע 1 לא הציעה גרסה סדורה באשר לאופן התרחשות התאונה ומנגד, כלל לא הכחיש כי עובר לאירוע התאונה הוא נסע עם רכבו לאחור: "אני לא זוכר בדיוק את הכל ... ... ... לנסוע לאחור, כן נסעתי לאחור".

הנתבע 1 העיד – לראשונה ובסתירה מוחלטת לאמור בכתב ההגנה או בטופס ההודעה למבטחת במסגרתו ציין כי "רכב צד ג' נסע רוורס ופגע לי ברכב" - כי כלל לא אירעה תאונה: "אם הייתה מכה, מן הסתם הייתי מרגיש אותה ... ... ... אני לא יודע מה קרה שם. הייתי שם באותו היום ... ... ... נסעתי לאחור והוא אומר שפגעתי בו ולא היה שם אף אחד. הסתכלתי גם במראות".

ויוער שוב, הן בכתב ההגנה והן בטופס ההודעה למבטחת הועלתה גרסה שונה לגמרי שלפיה רכב הנתבע 1 היה בעצירה ורכב התובע הוא שנסע לאחור וגרם לתאונה.

לאור האמור ובשים לב לשינוי גרסת הנתבע 1 ולהיעדר גרסה ברורה מטעמו באשר לאופן התרחשות התאונה, הנני קובעת כי מבין שתי הגרסאות עדיפה עליי בבירור גרסת התובע אשר, כאמור, הייתה אמינה ואף לא נסתרה בחקירתו הנגדית.

שעה שטענת הבעלות נזנחה על ידי הנתבעים ולא הועלתה על ידם כל טענה באשר לגובה הנזק ולא הובאה כל ראיה המפריכה את טענות התובעת בעניין זה, הנני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובע סך של 6,791 ₪ בגין עלות הנזקים שנגרמו לרכב ושכ"ט השמאי.

בנוסף תישא הנתבעת בהוצאות התובע בגין ניהול הליך זה, לרבות אגרת משפט בסך של 500 ₪.

הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לנתבעת, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 15 יום.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"פ, 16 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.