ע"י ב"כ עוה"ד תמים שהאב

1. לפני בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף, מחמת העדר עילה, בהתאם לתקנה 41 (א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
2. עסקינן בתביעת כספית במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבע בתשלום סך של 76,000 ₪, בגין נזק שנגרם לו, לטענתו, כתוצאה מהפרת הנתבע התקשרות עם התובע, להוצאת ספר בבית ההוצאה לאור השייך לתובע.
3. התובע בעלים של בית הוצאה לאור בשם "ראיה הוצאה לאור", טוען שבתחילת חודש פברואר 2017, הוא התקשר עם הנתבע, פרופסור ומרצה ללימודי המזרח התיכון, בהסכם להוצאת ספר "נצרת, מעמד, היסטוריה וחיים חברתיים", שהינו של אוסף מאמרים שנכתבו על העיר נצרת על ידי מספר אנשים, לרבות הנתבע עצמו (להלן: "הספר").
4. לטענת התובע, לצורך הוצאת הספר, הוא סיכם עם הנתבע על הגשת בקשה למועצת התרבות והאומנות שליד מפעל הפיס לקבלת מענק להפקת הספר (להלן: "המענק"). לשם כך, הנתבע שלח לתובע צילום תעודת זהות, קורות חיים ותקציר אודות הספר ובהתאם לאישור הנתבע, התובע פנה למועצה בבקשה מתאימה לקבלת המענק.
5. התובע טוען שעם אישור המענק, העביר לו הנתבע את רוב החומר הדרוש להוצאת הספר והתובע החל בעבודות ההגהה, העיצוב והעטיפה שבוצעו על ידי משרד חיצוני בעלות נפרדת ובהמשך הכין התובע עותק ראשוני שהועבר לבדיקת הנתבע.
6. ביום 13.3.19, הודיע הנתבע לתובע על ביטול הוצאת הספר בשל אי קבלת הסכמת חלק ממחברי המאמרים לצורך פרסומם בספר, בעוד התובע סבר שהסכמות אלו כבר התקבלו, זה מכבר.
7. התובע טוען, שבעקבות החלטת הנתבע לביטול הוצאת הספר, בוטל המענק שהתקבל ממפעל הפיס.
8. לטענת התובע, ביטול הוצאת הספר והמענק של מפעל הפיס הוריד את עבודתו לטמיון, גרמו לו נזק ויש בו כדי בו להשפיע על המוניטין שלו ועל המשך עבודתו בעתיד עם מפעל הפיס.
9. התובע עותר לחייב את הנתבע בסך של 26,000 ₪ בגין העבודה והטרחה שהשקיע בספר וסך של 50,000 ₪ בגין מניעת רווח ופגיעה במוניטין.
10. מנגד, הנתבע עותר לדחיית התביעה על הסף מחמת העדר עילה.
11. הנתבע טוען שאין לו זכויות בספר והתובע פנה אליו לצורך ביצוע עריכה בלבד, אותו התכוון התובע להוציא לאור, הא ותו לא.
12. לטענת הנתבע, התובע הודיע לו על כוונתו לגייס מענק ממפעל הפיס למימון הוצאות הספר. מצידו, הנתבע הבהיר לתובע שעבודתו כעורך תחל רק לאחר קבלת הסכמה ומסמך ויתור על זכויות מטעם מחברי המאמרים שמאמריהם אמורים להתפרסם בספר.
13. משלא התקבלה הסכמת המחברים, ביקש הנתבע מהתובע להגיש בקשה למפעל הפיס לביטול המענק והתובע הסכים לכך.
14. הנתבע טוען מאחר והתובע לא מילא אחר התנאים שנדרשו על ידו, בין היתר קבלת הסכמת מחברי המאמרים וכן הסדרת שכרו כעורך הספר, נותק הקשר בין הצדדים.
15. לטענת הנתבע, הוא מעולם לא קיבל כל עותק ראשוני של הספר מהתובע ומטרת התובע הייתה זכייה במענק של מפעל הפיס בלבד.
16. ביום 7.7.21 התקיים דיון בפניי, בה חזר ב"כ הנתבע על בקשתו לסילוק התביעה על הסף. ב"כ התובע מצידו מתנגד לבקשה.

דיון והכרעה

1. המסגרת המשפטית הרלוונטית, עליה מבוססת הבקשה לעניין מחיקת כתב טענות, מצויה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות הישנות"), שם תקנה 100(1) אשר קבעה כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים הבאים:

(1) אין הכתב מראה עילת תביעה.

(2) ..."

1. כידוע, בראשית השנה האזרחית נכנס לתוקפו התיקון לתקנות, במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"). התקנות החדשות לעניין מחיקה חלות על ההליך שבכותרת בהתאם להוראות תקנה 180(ג)(1). גם במסגרת התיקון עוגנה סמכותו של בית המשפט למחוק כתב התביעה מן הטעם שהכתב אינו מגלה עילת תביעה, זאת בהתאם להוראות תקנה 41(א)(1).
2. על מנת להכריע בבקשה למחיקת התביעה על הסף, בהעדר עילה, יש לבחון האם המסכת העובדתית כפי שפורטה בכתב התביעה, מצמיחה את העילה הנטענת ומכאן את הסעד המבוקש. המבחן לפיו רשאי בית משפט לצוות על מחיקת כתב תביעה אם אין הכתב מראה עילת תביעה, הוא - האם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על-ידו (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נגד מזרח שירות לביטוח פ"ד ה 1585, 1591; רע"א 9801/05 עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל נגד לאומי פיא חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ (פורסם בנבו).
3. יחד עם זאת, הכרעה בגורל התביעה בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה מהווה אמצעי קיצוני, שיש בו כדי להגביל את נגישותם של תובעים לערכאות" (ע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נגד דובק בע"מ (פורסם בנבו, 13.7.2011)).
4. בענייננו, לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו אשר נועדו לבסס את המסקנה כי התובע זכאי לסכום כלשהו מאת הנתבע - מתוך הנחה כי יעלה בידיו להוכיח את העובדות שפורטו בכתב התביעה - ובכתב ההגנה ושמעתי את ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים בפניי, הגעתי למסקנה כי על בסיס המסכת העובדתית אותה העלה התובע בכתב התביעה, אין אפשרות להוכיח או להגיע למסקנה כי התובע זכאי לסכום כלשהו מאת הנתבע ואפרט.
5. עיון בכתב התביעה מעלה כי הסעד המבוקש על ידי התובע הוא חיוב הנתבע בתשלום הסך של 76,000 ₪, אשר מורכב מסכום המענק שנבצר מהתובע לקבל ממפעל הפיס עקב ביטול הוצאת הספר, בנוסף לסך של 50,000 ₪ בגין מניעת רווח ופגיעה במוניטין.
6. אלא מאי, חרף טענות התובע לקיום הסכם בינו לבין הנתבע, לא מצאתי בנספחי התביעה כל מסמך המעגן את אותה התקשרות ו/או סיכום בין הצדדים הנוגע להוצאת הספר אשר עשוי היה לסייע לבית המשפט להכריע בטענות להן טוען התובע, לרבות תרופות כלשהן להן זכאי התובע מהנתבע כתוצאה מהפסד המענק ו/או מהפגיעה במוניטין.
7. שנית, מההתכתבויות בין התובע לנתבע מחודש מרץ 2019, עולה שהתובע אינו מעלה בפני הנתבע כל טרוניה ו/או הסתייגות בעניין ביטול המענק ואף מאשר בפניו שהוא יפנה למפעל הפיס בבקשה לביטולו, מאחר והוצאת הספר לא יצאה אל הפועל.
8. בנוסף, התובע לא הצביע על נזק שנגרם לו, לכאורה מביטול הוצאת הספר. לראיה, מלבד ביטול המענק, הרי בהתאם למכתבה של ראש אגף תרבות של מפעל הפיס שצורף לכתב התביעה, לא הוטלה על התובע על ידי מפעל הפיס כל סנקציה או כי מפעל הפיס מתכוון להפסיק כל התקשרות עתידית עימו כתוצאה מביטול המענק ו/או הוצאת הספר.
9. מכאן, טענת התובע לפיה, לכאורה, יש בביטול הוצאת הספר כי להשפיע על שיתוף הפעולה עתידי של מפעל הפיס עימו או על פגיעה כלשהי במוניטין שלו, נטענה בעלמא.
10. כמו כן, התובע לא הצביע על נזק שנגרם לו בשל ביטול הוצאת הספר, לרבות הוצאות ו/או עלויות בהם נשא או מניעת רווח. מלבד צירוף תמונה של כריכה חיצונית לספר שהתכוון להוציא, התובע לא צירף אסמכתאות בדבר עלויות נטענות שנגרמו לו, כתוצאה מעבודה שלטענתו השקיע בהוצאת הספר.
11. יוצא אפוא, שהסעד הכספי לו עותר התובע בכתב התביעה, אינו נסמך על מערכת עובדתית המצמיחה עילה כנגד הנתבע, שיש בה לחייבו במתן סעד כלשהו לתובע, שכן דרישת הנתבע לביטול מענק מפעל הפיס אושרה על ידי התובע עצמו בהתכתבות בין הצדדים, ואינה תולדה של מחדל הנתבע עצמו, כפי שמבקש התובע להוכיח במסגרת תביעה זו כאשר טענות התובע לפגיעה במוניטין ומניעת רווח נטענה בעלמא.
12. לאור האמור אני סבורה, שהתובע לא הניח תשתית עובדתית מספקת שעל יסודה יוכל לקבל את הסעד המבוקש מהנתבע, לו כל טענותיו תתקבלנה כנכונות.
13. פועל יוצא מכך הינו שהמסכת העובדתית בכתב התביעה אינה מקימה עילת תביעה כנגד הנתבעת ומכאן שעל פי תקנה 41(א)(1) לתקנות, דין התביעה להימחק על הסף מחמת היעדר עילה.

סוף דבר

1. אשר על כן, אני מקבלת את בקשת הנתבע ומורה על מחיקת התביעה על הסף, בהעדר עילה.
2. אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבע בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ז אלול תשפ"א, 04 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.