לפני:

כב' השופט יגאל גלם, סגן נשיא

אברהם שפירא – נציג מעסיקים

דניאל אמזלג – נציג עובדים

החלטה

1. המבקשים, מועצה מקומית מעלה יוסף ובית הספר תיכון מערבי מעלה יוסף (להלן: "המבקשים") עותרים למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב") לחקור את מי מנציגי המבקשים בחקירה פלילית באזהרה (מכוח הדין הפלילי) וכן לצו האוסר על המשיב למנוע נוכחות של מיצגיהם/בא כוחם בחקירה.

הרקע בקליפת האגוז

2. בשנת 2012 החליט המשיב לאפשר למעסיקים לדווח באופן ישיר למערכות הביטוח הלאומי באמצעות מערכות השכר המבצעות את ניהול והפקת משכורות העובדים וזאת חלף הגעה פיזית למשרדי המשיב לצורך ביצוע פעולות הקשורות למשכורות העובדים מול המשיב.

3. במהלך שנת 2017 הבחין המשיב בליקויים שונים שעלו מדיווחי מעסיקים במשק. מבדיקה שערך המשיב עלה, כי אותם מעסיקים ביצעו קיזוז או ניכוי שלא כדין, שלא באמצעות מערכות השכר או באמצעות המייצגים המורשים, המדובר בעשרות מעסיקים בסכומים שהסתכמו בעשרות מיליונים.

4. בשים לב להיקף התופעה פתח המשיב בחקירה אז התגלה כי אותם מעסיקים פעלו בשיטה דומה בעקבות ייעוץ שקיבלו מחברת טריניטי (להלן: "טרינטי"). טריניטי העניקה ייעוץ למעסיקים שונים במשק ביחס לזכויותיהם לכאורה להשיב כספים שלטענתה נגבו על ידי המשיב שלא כדין.

החברות או התאגידים אשר קיבלו ייעוץ מחברת טריניטי דיווחו למשיב במהלך השנים ובשוטף אודות שכר העובדים ואודות דמי הביטוח אותם יש לשלם בגינם. בחלוף השנים, הגישו החברות דוחות בהם תוקנו רכיבי שכר שונים שבעבר שולמו בגינם דמי ביטוח כאשר בשל תיקון הדוחות ביקשו החברות לקבל החזרים בשל הפרשי דמי ביטוח ששילמו ביתר למשיב.

לאחר שדוחות הזיכויים הוזנו במערכת המשיב, קיבלו החברות החזרי דמי ביטוח ששילמו לכאורה ביתר למשיב.

5. המשיב החל לערוך בירור יסודי אודות שינוי הדוחות והוברר לו כי פעולת תיקון הדוחות לא נעשית באמצעות התוכנה המקורית בה הופקו התלושים, כאשר התברר בפני המשיב כי הדוחות 'המעודכנים' אינם תואמים את מערכת השכר, תלושי השכר ודיווחים אחרים.

המשיב ביקש הסברים אודות שינוי הדוחות ומשלא נתקבלו הסברים קבע המשיב כי הדוחות המתוקנים דינם בטלות והדוחות המקוריים בגינם שולמו דמי הביטוח הושבו על כנם ולמעשה הושב החיוב המקורי על כנו בשל אותה קביעה.

המשיב החל בהליך נרחב לדרישת כספים שקוזזו שלא כדין על ידי מעסיקים שונים שהשתמשו בשירות חברת טריניטי; במקביל החליט המשיב לנתק את חברת טריניטי ממערכת המייצגים.

ראשי קבוצת חברת טריניטי עתרו לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן צו המורה לחבר אותם בחזרה למערכת המייצגים אולם בקשה זו נדחתה. ערעור שהוגש על ההחלטה נדחה גם הוא.

העובדות הלכאוריות בתיק הן כדלקמן

6. המבקשים שכרו את חברת טריניטי לאיתור תקלות בחישובי השכר למפרע לרבות דיווחים והפקדות לרשויות המס כולל המשיב.

לגרסת המבקשים, חשפה חברת טריניטי כי הן פועלים מזה זמן רב באופן שאינו תואם את הדין והפסיקה ומשלמים סכומי עתק למשיב ללא הצדקה ובניגוד לדין.

7. בחודש האחרון עובר לפתיחת ההליך דנן, העבירו המבקשים דוחות חדשים (מתוקנים) למשיב, בהם הקטינו לכאורה, כטענת המשיב, שכר ברוטו של העובדים בגין רכיבי שכר שלטענתם פטורים מתשלום דמי ביטוח.

לגרסת המבקשים, המשיב פעל ועודו פועל במכוון ואינו מגלה למעסיקים את הפטורים לרבות החוזרים שהוא מפיץ בנושא זה.

8. ביום 30/12/2019 פנה חוקר מטעם המשיב, מר גד אדרי (להלן: "מר אדרי") אל גב' מזל כהן, גזברית המבקשת (להלן: "גב' כהן") על מנת לתאם מועד לערוך חקירה תחת אזהרה בחשד לעבירות על חוק הביטוח הלאומי סעיף 398א (2)(3) .

לבקשתה, נשלח מייל בו פורט כי המדובר בחקירה תחת אזהרה.

9. בו ביום פנה ב"כ המבקשים אל מר גד אדרי בבקשה לפרט בפניו את הבסיס החוקי עליו הסתמך בזימון גב' כהן לחקירה באזהרה. כמו כן, ביקש להודיע לו במייל חוזר האם יש מניעה לנוכחות עו"ד בזמן החקירה.

10. ביום 1/1/2020 נשלחה הזמנה לחקירה לגב' כהן לאחר תיאום טלפוני, לתאריך 16/1/2020 בשעה 10:00 בסניף המשיב בנהריה.

11. ביום 12/1/2020 לאחר שלא ניתן היה לבצע את החקירה בסניף המשיב בנהריה מפאת הגשמים העזים, נשלח מייל לגב' כהן על העברת החקירה לסניף מעלות.

12. ביום 14/1/2020 הוברר כי מאילוצים טכניים לא יהא ניתן לבצע את החקירה בסניף המשיב במעלות והחקירה נדחתה ליום 21/1/2020 בשעה 10:00 בסניף מעלות.

13. ביום 20/1/2020 נפתח ההליך דנן.

ביום 27/1/2020 התנהל דיון בבקשה בנוכחות הצדדים. במסגרת הדיון הבהיר ב"כ המבקשים כי הוא עותר בנוסף למתן סעד הצהרתי אשר יקבע כי המשיב אינו רשאי לבטל קובץ זיכויים שהוציא לזכות המבקשים בגין הכספים ביתר שלכאורה הפרישו עבור עובדיהם והפקידו בחשבון המשיב.

בדיון הבהיר ב"כ המשיב כי המשיב פעל וזיכה את חשבון המבקשים בהתאם לנתונים שעלו בדוחות הביקורת שנערכו על ידי חברת טריניטי. כל שכן הבהיר ב"כ המשיב כי מטרת החקירה לבדוק את אמיתות הנתונים המופיעים בדוחות שעל בסיסם בוצע הזיכוי כאמור.

במהלך הדיון ביקש ב"כ המבקשים לחקור את המצהירים מטעם המשיב, כאשר הבהיר כי מטרת החקירה היא לברר מדוע הוזמנה גב' כהן לחקירה באזהרה.

הבקשה לחקירת המצהירה מטעם המשיב נדחתה תוך שנקבע כי אין נפקות לחקירת המצהירים מטעם הצדדים שכן על פניו המדובר בטענות 'משפטיות' שהעלה ב"כ המבקשים כנגד ההליך בו בחר המשיב לברר את נכונות הנתונים שעלו בדוחות שהגישו המבקשים למשיב; ובפרט משלא הוכחה מחלוקת עובדתית אמיתית בין הצדדים בקשר לעובדות העומדות ברקע הבקשה.

זאת ונוסיף, חקירת עדי המשיב בשלב מקדמי זה אודות מטרת זימון עובדת המבקשת 1 לחקירה עלולה לחבל בחקירה עצמה ולפגוע בחשיפת האמת ובעצם לסכל את מטרת החקירה. לו היה נעתר בית הדין לבקשת המבקשים בשלב מקדמי ולכאורי זה, היה בכך כדי לקבל את התביעה משום שמדובר באחד הסעדים העיקריים שנתבעו בתיק העיקרי.

בתום הדיון ביקשו הצדדים לסכם טענותיהם בכתב. סיכומי המבקשים הוגשו ביום 2.2.2020; סיכומי המשיב הוגשו ביום 4.2.2020.

14. עיקר טענות המבקשים

א. מר גדי אדרי אינו מוסמך לבצע חקירה פלילית שכן הצו עליו חתם השר פקע ביום 31/12/2019.

ב. החקירה אמורה להתבצע כחקירה מנהלית ולא פלילית. המשיב לא הוכיח את נפקות ניהול החקירה כחקירה פלילית תחת אזהרה.

ג. מחובתו של המשיב להעמיד את גב' כהן על נושא החקירה כבר במעמד הזימון לחקירה ולהתיר נוכחות עו"ד בחקירה.

15. עיקר טענות המשיבה

א. לחוקר גדי אדרי חודשה ההרשאה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) עד ליום 31/12/2021 שפורסמה בילקוט הפרסומים 8600 מיום 24/12/2019.

ב. המשפט הישראלי אינו מכיר בזכותו של חשוד להיחקר בנוכחות עורך דינו. משחלים כללי הדין הפלילי, אין זכות בדין לנוכחות עורך דין בזמן חקירת גב' כהן.

לגב' כהן מוקנית זכות היוועצות בעורך דינה אשר התממשה והתאפשרה לה על דרך זימונה מבעוד מועד לחקירה.

דיון והכרעה

16. בפתח, ועל מנת להעמיד דברים על דיוקם, נבהיר כי המשיב טרם נתן החלטה אופרטיבית שלא לקבל את דו"ח הזיכויים שהציגו לפניו המבקשים והוכחה לכך העובדה שהמשיב זיכה את חשבונם בכספים (בכפוף לנתונים בדו"ח) וכי טרם נעשתה פעולה נוספת בעניין זה.

כל שכן, בשלב זה מבקש המשיב לחקור את נכונות הנתונים המופיעים בדו"ח וזאת מפאת ניסיון העבר עם חברת טריניטי והכשלים שעלו, לשיטתו, באופן הדיווח והצגת הנתונים עם מוסדות אחרים.

17. ההליך דנן נולד על רקע זימון גב' כהן לחקירה באזהרה במשרדי המשיב וסירוב המשיב לפרט בפני גב' כהן ובא כוחה את נושא החקירה לרבות סירובו לאפשר נוכחות עורך דינה בחקירה. בהמשך ההליך נולדו והתווספו טענות חדשות שבית הדין סבור שאין מקומן כאן ואשר לא ניתנה רשות להוספתן.

עיקר ההליך דנן הוא בסמכות המשיב לערוך חקירה באזהרה לרבות תנאיה וזו בלבד. ככל שקיימים בפי המבקשים טענות נוספות זה ייעשה במסגרת ההליך העיקרי בכפוף לתיקון כתב התביעה (ככל שהדבר מחייב).

18. זאת ויודגש כי הקביעה בהליך זה הינה לכאורית בלבד על סמך העובדות הלכאוריות שהונחו והוכחו בפני בית הדין והן בלבד.

להלן נפנה נדון בטענות המבקשים כסדרן.

סמכות המשיב לנהל חקירה באזהרה

19. גב' כהן הוזמנה לחקירה במישור הפלילי מכוח הסמכות הנתונה לחוקרי המשיב לחקור עבירות המבוצעות נגד המוסד לביטוח לאומי בעילות המפורטת בסעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי") שעניינו "עונשין" והעבירות לפיו הינן עבירות פליליות אשר חלות עליהן הוראות הדין הפלילי.

חוקרי המשיב מוסמכים לערוך חקירות באזהרה כאשר סמכות זו מוענקת לחוקרים באופן פרטני מתוקף הוראת סעיף 2(1) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).

יובהר כי ההסמכה לחקירות באזהרה ניתנת לתקופות זמן מוגבלות ומחודשות מדי תקופה. בהקשר זה הוכח לפני בית הדין כי חודשה ההרשאה למר גד אדרי לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית עד ליום 31/12/2021 כך שאין עוד מניעה כי יחקור את גזברית המבקשים בחקירה באזהרה.

20. בהתייחס לשיקולים שמפעיל המשיב בקשר להחלטה לחקור בחקירה באזהרה, שוכנענו לכאורה כי המדובר בהחלטה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הנתונה למשיב שבסמכותו להחליט על האופן בו הוא מברר את העובדות במישור יחסיו עם מבוטחיו.

בית הדין שוכנע לכאורה כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב לחקור את נציגת המבקשים בחקירה באזהרה; כל שכן הוכח לפנינו לכאורה שעסקינן בהחלטה מנהלית גרידא שהינה בגדר סמכותו הבלעדית של המשיב אשר אין לבית הדין הסמכות להתערב בה כל עוד לא הוכח לכאורה כי הופעלה במשוא פנים ומתוך שיקולים פסולים.

21. ברור, כי במידה ויוכח בהמשך ההליך שהדרך בה בחר המשיב לערוך את החקירה (כחקירה תחת אזהרה) נגועה בפגם מהותי או כי נעשתה תוך שימוש פסול בסמכות אזי קמה למבקשים עילת תביעה קונקרטיות כנגד המשיב לרבות הכרעה לעניין משקלה הראייתי של החקירה.

על פניו ובשלב מקדמי זה עותרים המבקשים להצהיר כי המשיב אינו מוסמך להשתמש בסמכותו לחקור את גזברית המועצה בחקריה פלילית באזהרה וזאת מבלי להצביע על פגם ולו לכאורי בשימוש המשיב בסמכות המוקנית לו על פי חוק הביטוח הלאומי. בית הדין סבור כי הבקשה למתן סעד זמני בשלב זה הינה מוקדמת ותיאורטית שמטרתה היחידה לכאורה לסכל את הליך חקירת הגזברית בכל דרך בהעדר סיבה מוצדקת.

זכות נציגת המבקשים לדעת מהו נושא החקירה

22. לא הוכחה הוראה בדין הפלילי המחייבת את הרשות לפרט בפני הנחקרים בפניה בחקירה באזהרה את תוכן/ נושא החקירה מבעוד מועד.

ב"כ המבקשים לא הצביע על מקור בחוק או בהלכה המחייב את המוסד לביטוח לאומי לעדכן את כל מי שמוזמן לחקירה על ידו אודות נושא החקירה מבעוד מועד. הנפקות לכך ברורה והיא איבוד אלמנט ההפתעה שהוא חיוני ומתבקש בהליך חקירה ואשר הוא תקף וישים גם בחקירות המנהליות שמבצע המשיב (לדוגמא חקירת נפגעי עבודה).

גב' כהן זכאית, לכל היותר, לדעת בפתח החקירה עוד בטרם מופנות אליה שאלות, את הנושא בגינו היא הוזמנה לחקירה.

יתרה מכך, מהאמור לעיל ניתן ללמוד כי גב' כהן מודעת היטב לנושא בגינו היא הוזמנה לחקירה באזהרה ומטרת הבקשה דנן אינה אלא לחשוף קו החקירה אשר על פי טיבו ואופיו אמור להישמר חסוי עד למועד החקירה.

23. משכך ובהעדר הוכחת מקור חוקי המחייב את המשיב לפרט את נושא החקירה מבעוד מועד דין הבקשה בעניין זה גם להידחות.

הזכות לנוכחות עורך דין בשלב החקירה

24. תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), התש"ל-1970 מכירות בזכות הזולת להיות מיוצג בהליכים שמנהל מול המוסד לביטוח לאומי. בהקשר זה אף קיימות הוראות ספציפיות אשר מתירות ייצוג בפני וועדות למיניהן, כגון ייצוג בפני וועדה רפואית כקבוע בתקנה 5(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956.

25. גב' כהן הוזמנה לחקירה תחת אזהרה שהינה חקירה במישור הפלילי שחלים עליה הוראות הדין הפלילי.

החוק הפלילי אינו מכיר בזכות הנאשמים לנוכחות סנגור בשלב החקירה. זכות הנאשמים בחקירה באזהרה תוחמה לזכות היוועצות בעורך דין היא ותו לא וזאת על מנת להבטיח שמירה על זכות הנאשמים בחקירה (לדוגמא- זכות השתיקה, הזכות לחקירה הוגנת וכו'). בית המשפט העליון עמד על מהות זכות ההיוועצות בתיק ע"פ  5121/98 טור' (מיל') רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי ואח' שם קבע כי:

"חשיבותה של זכות הפגישה וההיוועצות עם סנגור בשלב החקירה נובעת מכך שככלל, חקירה על-ידי אנשי מרות מהווה סיטואציה מורכבת ולוחצת עבור כל מי שנחקר בתנאי מעצר כשהוא ניצב לבדו אל מול חוקריו. הדעה המקובלת היא כי זכות הייצוג וההיוועצות בעורך-דין מסייעת לשמירה על זכויותיהם של נחקרים, להבטחת הגינותם של הליכי החקירה ולמניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות המובנים בין העצור לאנשי המרות החוקרים אותו. בהקשר זה, ניתן להצביע על מספר טעמים המצדדים בזכותו של העצור לייצוג משפטי בשלב החקירה: ראשית, היוועצות העצור עם עורך-דינו מסייעת לוודא כי העצור מודע למכלול זכויותיו, ובהן הזכות לחקירה הוגנת בלא שיופעלו עליו אמצעי חקירה פסולים, החיסיון מפני הפללה עצמית וכן זכות השתיקה. ההנחה היא כי עורך-הדין יקפיד על מתן הסבר לעצור בדבר זכויותיו בחקירה בלשון מובנת ופשוטה, וכן יבאר לו את המשמעויות הנלוות לאי מסירת גירסה בחקירת המשטרה. כבר נאמר בפסיקתו של בית-משפט זה כי: "הזכות לסנגור טומנת בחובה את האפשרות הלגיטימית שעורך-דין ייעץ לחשוד או לנאשם לשתוק ולא למסור כל הודעה למשטרה"".

26. כאמור הזכות הבסיסית המוקנית למי שנחקר באזהרה הינה זכות היוועצות עם בא כוחו היא ותו לא; המבקשים לא הוכיחו כי קיימת זכות בדין לנוכחות עורך דין במהלך החקירה.

ב"כ המבקשים הפנה ארוכות בסיכומיו לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר הובאה לפני בית הדין הארצי בתיק 33838-02-17 המוסד לביטוח לאומי נ' פלונית, ניתן ביום 13/1/2020).

למקרא הציטוטים בסיכומי המבקשים עולה כי העמדה עסקה בחקירות במישור המנהלי והתייחסה לזכות המבוטח לרבות בא כוחו בחקירה מנהלית באופן הבא:

"כפי שנמסר על ידי המוסד לביטוח לאומי, כלל חקירותיו, לרבות החקירות המנהליות בהן עסקינן מתועדות בכתב (במסגרת ניהול פרוטוקול החקירה, אותו נדרש המבוטח לאשר בחתימתו לאחר עיון בו) ובדו"חות פעולה...

בהתאם לרגישות העניין העולה מהחקירה, חלק מן החקירות מתועד באמצעים שונים כגון צילום וידאו והקלטה. עוד נמסר, כי תיעוד החקירה (למעט סיכום החקירה הכולל התרשמות החוקר) נמסר לידי המבוטח או לידי מייצגו (כהגדרתו בסעיף 386 לחוק) לאחר קבלת ההחלטה (דחייה או אישור) של פקיד התביעות/ גביה. ככל שמדובר בוועדה המבקשת לבצע חקירה על פי סמכותה, אזי טרם התכנסות הוועדה (וכל עוד אין חשד פלילי מובהק) מאפשרים למבוטח לקבל העתק מחומר החקירה. יצויין כי ככל שקיים חשד להיבט פלילי, מסירת חומרי החקירה כפופה להתייעצות עם גורמי התביעה במשטרה, כאמור אין ענייננו בחקירה במישור הפלילי בעמדה זו."

27. בהיקש מזכויות המבוטח בחקירה המנהלית אשר מחייבת מסירת תיעוד החקירה לידיו או לידי בא כוחו, מבהיר הנוהל כי כאשר עסקינן בחקירה במישור הפלילי אין למבוטח או לבא כוחו זכות דומה והיא כפופה להתייעצות עם גורמי התביעה במשטרה. עמדת היועץ המשפטי תומכת ומאששת את עמדת המשיב בדבר חובתו לפעול לשמור על תקינות הליך החקירה תחת אזהרה בהתאם ובכפוף להוראות הדין.

28. משכך, בהעדר הוכחת זכות בחוק לנוכחות בא כוח בשלב החקירה באזהרה; נדחות טענות המבקשים לעניין זה.

סיכום

29. מכל האמור עולה כי לא הונחה בפנינו כל תשתית לכאורית - בין עובדתית ובין משפטית, המצדיקה התערבות בית הדין בשלב זה.

ביסוד הבקשה עומדת דרישת המבקשים כי בית הדין יתערב בפררוגטיבה הניהולית הנתונה למשיב לנהל את העניינים שבסמכותו כאשר לא הוכח ולו לכאורה כי המשיב מפעיל את סמכותו במשוא פנים ומתוך שיקולים זרים.

על פניו עולה כי הבקשה במהותה נועדה כדי לעכב את הליך החקירה שקבע המשיב ללא שהוכחה לכאורה עילה מוצדקת לכך.

שוכנענו כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיב. המבקשים לא הוכיחו לכאורה קיומה של זכות להתערב בהליך החקירה באזהרה שקבע המשיב.

עוד שוכנענו, כי קבלת הבקשה תגרום נזק בלתי הפיך למשיב ותפגע בסמכותו ויכולתו להגיע לחקר האמת בתיק.

סוף דבר

30. על יסוד כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

31. המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

32. עד ליום 4.3.20 – יודיעו המבקשים המשך צעדיהם בתיק העיקרי לרבות סמכותו של בית הדין לדון בתביעה בשלב זה עוד בטרם ניתנה החלטה בעניינם.

בהעדר הודעה תוך המועד האמור, תימחק התביעה ללא התראה נוספת.

33. לעיוני ביום 5.3.20.

ניתנה היום, י"ז שבט תש"פ, (12 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.