בפניי תביעה ותביעה שכנגד. למען הנוחות יכונו הצדדים על-פי מעמדם בתביעה העיקרית.

רקע ונסיבות צריכות לעניין:

1. אין מחלוקת שהנתבעת הזמינה מאת התובע שהוא בעלים של חנות הרהיטים "ריפוד וחידוש רהיטים" בראש העין רהיטים שונים שסופקו.

לטענת התובע סיפק לנתבעת רהיטים בשווי 13,700 ₪ שלא שולמו. בנסיבות אלה הוגשה התביעה העיקרית לתשלום.

1. מנגד מאשרת הנתבעת שהזמינה אצל התובע רהיטים, אלא שלטענתה מדובר ברהיטים שסופקו כנגד חוב קודם של התובע ואחיו אליה.

על-פי גירסתה ביום 24/12/16 הזמינה רהיטים בחנות "עמנואל רהיטי איכות" שהיה בבעלותו או בניהולו של התובע ושילמה עבור אותה הזמנה בשיקים. בסופו של דבר הרהיטים לא סופקו והעסקה בוטלה, אלא שהשיקים לא הוחזרו לה ובחלוף כשנתיים הוצגו לפרעון ונפתח תיק הוצאה לפועל נגדה. בשל כך וכדי שהנתבעת תימנע מהגשת תביעה בנוגע לאותם שיקים נגד התובע ואחיו הוסכם לטענתה שהתובע יספק לה רהיטים כפיצוי על ההוצאות שנגרמו לה.

בנסיבות אלה הוסכם שיסופק לה ריהוט בשווי של 6,100 ₪ שמגלמים 2,100 ₪ זיכוי מעסקת הרהיטים משנת 2016 שלא סופקה ובתוספת 4,000 ₪ פיצוי על הוצאות ונזקים. לטענתה שווי הריהוט שהזמינה עומד על אותו סכום. בהקשר זה טוענת הנתבעת שהחתימה על טופס ההזמנה שצורף לכתב התביעה מזוייפת ושלא הוסכם על שווי הרהיטים לו טוען התובע (13,700 ₪).

1. בשל התנהלותו של התובע בניגוד למוסכם בין הצדדים הגישה הנתבעת תביעה שכנגד לפיצוי של 20,000 ₪.

בתגובה טוען התובע שההזמנה משנת 2016 היתה בחנות "עמנואל רהיטי איכות" בבעלותו של אחיו והיא אינה קשורה להזמנת הרהיטים הנוכחית שבוצעה בעסק שלו.

על פי הוראה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. אין מחלוקת שהנתבעת הזמינה אצל התובע רהיטים ושלא שילמה עבורם.

המחלוקת היא אם היתה צריכה הנתבעת לשלם עבור אותם רהיטים כטענת התובע או שמדובר ברהיטים שסופקו כנגד חוב קודם של התובע ואחיו כלפיה מעסקה קודמת בין הצדדים, כטענת הנתבעת.

אני מוצא שהתובע לא הוכיח שהנתבעת היתה צריכה לשלם סכום של 13,700 ₪ כפי שטען או כל סכום אחר ולכל הפחות מדובר ב'גירסה מול גירסה', באופן שהתובע לא הוכיח שגירסתו עדיפה. אבהיר.

1. התובע צירף לכתב התביעה הזמנה שלכאורה בוצעה ביוני 2019 בה נרשמו פריטי הריהוט שהזמינה הנתבעת (נספח א). ואולם, עיון באותה הזמנה מעלה כי לא נרשם בה מחירו של כל רהיט שהוזמן. זאת ועוד הנתבעת לא חתומה על אותה הזמנה.

יושם לב שלראשונה נרשמו המחירים של המוצרים רק בתעודת המשלוח שהוציא התובע (נספח ב' לכתב התביעה), אלא שגם על תעודת המשלוח לא חתומה הנתבעת אלא חתום התובע עצמו (עמ' 3, ש' 26).

1. לצורך אישוש גירסתה הציגה הנתבעת טופס הזמנת רהיטים אחר שרשם 'סמי' (סומן נ/1) המפרט בדיוק אותם פרטי ריהוט –ספות, כורסאות ושולחנות זכוכית שסכומם הכולל 6,100 ₪.

תחילה העיד התובע ש'סמי' הוא עובד שלו (עמ' 2, ש' 25). רק לאחר שעיין בנספח נ/1 תיקן עדותו והעיד ש'סמי' אינו עובדו אלא עובד של החנות 'עמנואל' (עמ' 2, ש' 26).

מעבר לשינוי הגירסה, יש להעיר בהקשר לתוכן ההזמנה, ראשית שיש בה לכאורה לאשש גירסת הנתבעת לנסיבות הזמנת הריהוט וסכום ההזמנה. שנית, יש להעיר שלא סביר שהנתבעת תזמין בחנות של התובע 2 כורסאות, 2 ספות ו-2 שולחנות ולאחר מכן תבצע אותה הזמנה בדיוק גם בחנות אחרת דרך 'סמי'.

1. זאת ועוד בהתכתבות ווטסאפ בין הנתבעת לאחיו של התובע, מחמד (סומן נ/3) מנובמבר 2019, נכתב בין היתר על הסכם שהיה בין הנתבעת לבין מחמד והתובע גלאל בדבר אספקת הרהיטים כנגד השיק וההוצאות של עורך הדין ומחמד מאשר שגלאל יספק את הרהיטים. יש גם בכך כדי לאשש גירסתה של הנתבעת.

מכל האמור אני מוצא שגירסתה של הנתבעת באשר לנסיבות אספקת הרהיטים ולפיה אלה היו אמורים להיות מסופקים ללא תשלום נוסף כנגד חוב קודם של התובע ואחיו כלפיה, סבירה יותר בנסיבות העניין; ולכל הפחות מדובר ב'גירסה מול גירסה' שעה שהתובע לא עמד בנטל להוכיח עדיפות גירסתו.

יש אפוא לדחות את התביעה העיקרית.

1. התביעה שכנגד הוגשה לכאורה בשל התנהלות התובע ואחיו ומאחר שהתובע בחר להמשיך בהליכים משפטיים למרות הסכם בין הצדדים (סע' 21 לכתב התביעה שכנגד), כך שהתביעה הוגשה לפיצוי הנתבעת בגין נזקיה.

בכתב התביעה שכנגד לא פירטה הנתבעת את הנזק שנגרם לה כשדי בכך לדחות את התביעה שכנגד.

לכאורה, גם אם מתקבלת גירסתה שעסקת הרהיטים משנת 2016 בוטלה והשיקים לא הושבו לה ונפתחו בגינם תיקי הוצל"פ, הרי שנגרם לה נזק בגובה שיק (2,100 ₪) ועוד הוצאות עורך דין (4,000 ₪) – פיצוי בגין כך ניתן לה גם על-פי גירסתה בעסקת הרהיטים מול התובע.

הנתבעת לא הצביעה על נזקים נוספים שנגרמו לה ולמעשה לא עמדה בנטל להוכיח נזקים או את גובהם.

1. ככל שחלק מהרהיטים לא סופקו לה – ועל כך יש מחלוקת בין הצדדים – היה מקום להגיש תביעה בגין אותם רהיטים שלכאורה לא סופקו בניגוד למוסכם בין הצדדים. ואולם, גם לאחר שבית המשפט ביקש הסבר בדיון לעילת התביעה שכנגד, טענה הנתבעת לפיצוי בשל ההתנהלות של התובע ואחיו, הוצאות שהיו לה בתיק ההוצל"פ והוצאות משפט שנגרמו לה לצורך ניהול הליך זה ולא טענה לפיצוי בשל אי אספקת חלק מהרהיטים (עמ' 4, ש' 10 ואילך).

באשר להוצאות משפט לצורך ניהול ההליך, הרי שהיה מקום לדרוש אותן במסגרת ההגנה בתביעה העיקרית ולא היה מקום לכלול אותם כרכיב נפרד, ככל שזו הכוונה, במסגרת תביעה שכנגד – לפיכך הגשת התביעה שכנגד במתכונתה היתה מיותרת.

מכל האמור אני מוצא שהתובעת שכנגד לא עמדה בנטל להוכיח זכאותה לפיצוי נזקי.

התוצאה:

1. אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה והתביעה שכנגד.

משנדחו שתי התביעות, יישא כל צד בהוצאותיו.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, א' תמוז תש"פ, 23 יוני 2020, בהעדר הצדדים.