לפני בקשה לפטור את המבקש מחובת הפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור.

1. ביום 22.2.18 פתח המבקש בהליך למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל ( להלן: "הפקודה"). ביום 3.5.18 הושת על המבקש צו חיוב חודשי בסך 1500 ₪. המבקש לא עמד בחיובים המצופים ממי שפותח בהליך חדלות פירעון. הוא לא עמד בצו החיוב משך 11 חודשים ולא הגיש דוחות כסדרם. בהחלטה מיום 4.7.19 ביטל בית המשפט המחוזי ( כב' הש' ערקובי) את ההליך עקב ניצולו לרעה על ידי המבקש.
2. ביום 15.10.19 הגיש המבקש בקשה לצו פתיחת הליכים לפי הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 ( להלן: "החוק החדש").
3. ביום 15.12.19 דחה המשיב את בקשת המבקש למתן צו פתיחת הליכים. ההחלטה נסמכה בין היתר על הלכת בית המשפט העליון הידועה כ"הלכת אלקצאצי" (ע"א 8673/13 אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי ( 2.4.14) אשר קבעה "תקופת צינון" למי שההליכים בעניינו בוטלו והוא מבקש לפתוח בהליך חדש. מכאן הערעור שלפני, במסגרתו טוען המבקש בין היתר לעניין תחולתה של הלכת אלקצאצי לאחר כניסת החוק החדש לתוקפו. לעניין שלפניי טוען המבקש כי החלטת המשיב לדחות את בקשתו למתן צו פתיחת הליכים רמסה ברגל גסה את זכותו החוקתית לקיום מינימלי בכבוד שכן כיום ננקטים נגדו הליכי גבייה שונים מבלי שעומדת לו אפשרות חוקית לבקש להכריז על עצמו כחייב מוגבל באמצעים בלשכת ההוצאה לפועל. המבקש טוען כי שכרו החודשי הוא כ- 7000 ₪ ויש לו הוצאות חודשיות ששיעורן כ-6500 ₪. המבקש טוען כי נוכח סיכויו הטובים של הערעור אותו הגיש להתקבל והיעדר יכולתו הכלכלית לשאת בהפקדת עירבון יש לפטור אותו מחובה זו ולא לנעול את שערי בית המשפט לפניו מחמת עוניו.
4. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המבחן לפטור מהפקדת עירבון הוא כפול ומצטבר: ראשית על המבקש להראות כי ידו אינה משגת להפקיד את העירבון שיקבע בית המשפט. שנית, על המבקש להראות כי סיכויי ערעורו טובים. המשיב משיג על טענות המבקש בשני מישורים אלה. המבקש, טוען המשיב, אינו מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי אלא על ידי עו"ד פרטי ומכאן שהוכחה יכולתו לשאת בהפקדת עירבון. זאת ועוד, ההלכה קובעת כי לצורך בחינת יכולת כלכלית להפקדת עירבון אין די בהיעדר יכולת אישית של המבקש אלא על המבקש להראות כי מיצה את הניסיונות לגייס את הסכום הנדרש להפקדת עירבון ממכריו, משפחתו וחבריו וניסיונות אלה לא צלחו. המבקש, טוען המשיב, לא נדרש לסוגיה בגדר בקשתו. המשיב טוען גם כי סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים. ההליך בו נקט המבקש על פי הוראות הפקודה בוטל לאחר שלא עמד במחויבויות הנובעות מאופי ההליך לעמוד בצו החיוב החודשי ולהגיש דוחות. המבקש לא טרח להגיב לבקשה שהוגשה לביטול ההליך. אי עמידת המבקש בחיובים אלה המוטלים עליו מהווה חוסר תום לב ועילה לביטול הליכי פשיטת רגל. גם כיום, לאחר מעבר מהוראות הפקודה לחוק החדש לא תש כוחו ולא נס לחו של עיקרון תום הלב בהליכי חדלות פירעון, כפי שנקבע בפסיקה מבית מדרשם של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון ( ראן : פש"ר (מח' ת"א) 36106-05-17 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (1.1.20); ע"א 7375/18 גל נ' מוטי בן ארצי, עו"ד ( 2.10.19)).

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה לפטור את המבקש מהוצאות המשיב בערעור.
2. נקודת המוצא לדיון שלהלן קבועה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי ולפיה המבקש (המערער) חייב לערוב להוצאות המשיב בערעור. ביסוד חיוב המערער בעירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור עומדים שני שיקולים עיקריים: האחד, כי אין לחסום את שערי בית המשפט בפני מערער רק משום שהוא דל באמצעים. השיקול השני הוא, כי יש להבטיח כי המשיב לא יצא נפסד אם יידחה הערעור בשל חוסר יכולת לגבות את ההוצאות שיפסקו לזכותו ( רע"א 3088/13 פלקסר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות ( 3.4.14)). הכלל הוא, כי על מנת לזכות בפטור מחובת הפקדת עירבון נדרש מבקש הפטור להוכיח במצטבר היעדר יכולת כלכלית להפקיד עירבון וקיום סיכויים טובים לכאורה להצליח בערעורו. לעניין התנאי הנוגע ליכולתו הכלכלית של המערער נפסק כי אין די בכך שיוכיח כי אין באפשרותו הכלכלית להפקיד עירבון אלא עליו להוכיח גם כי אין באפשרותו לגייס את הממון הנדרש ממעגל קרוביו (ע"א 9709/09 סיירת נץ ביטחון נ' רו"ח קרמין (4.3.10)).
3. בענייננו ניתן לקבוע כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח את התנאי הראשון שעניינו היעדר יכולת כלכלית לגייס את המימון הנדרש לצורך הבטחת הוצאות המשיב בערעור. ראשית, המבקש לא טען ובוודאי לא הוכיח כי מיצה את האפשרות לפנות לקרובים ומכרים לגיוס המימון הנדרש להפקדת עירבון אך הדבר לא צלח. שנית, מעיון בכתב הערעור ובבקשה זו עולה כי המערער מיוצג בהליך על ידי ייצוג פרטי מכובד. המבקש סתם ולא פירש בבקשתו כיצד עלה בידו לגייס מימון לשכ"ט ב"כ בערעור אם ידו אכן אינה משגת הפקדת עירבון. שלישית, מעיון בבקשת המבקש עולה כי קיים פער חודשי של כ- 500 ₪ ( לזכות המבקש) בין הכנסותיו המוצהרות להוצאותיו המוצהרות בבקשה. לא ניתן הסבר מדוע ראוי במצב דברים זה לפטור את המערער מעירבון להבטחת הוצאות המשיב.
4. במצב הדברים האמור בו המבקש אינו עומד בתנאי המצטבר הראשון מבין שני התנאים שנמנו, אין טעם מעשי להידרש לתנאי שעניינו סיכויי המבקש להצליח בערעור.
5. תוצאת הדברים היא, כי הבקשה לפטור מהפקדת עירבון נדחית. אני מורה כי המבקש יפקיד עד יום 23.5.30 הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בסך 3000 ₪.

המזכירות תקבע לתז"פ בהתאם.

ניתנה היום, כ"ח שבט תש"פ, 23 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.