המבקשת עותרת למחיקת התביעה על הסף מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט, לאור העובדה כי בין הצדדים תלויים ועומדים הליכים נוספים ונטען כי הגשת התביעה נועדה לסרבל את ההליכים ולעכב את בירור תביעתה של המבקשת.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות, לא מצאתי כי יש למחוק את התביעה על הסף, אולם אופן בירורה ייקבע בקדם המשפט הקבוע.

המבקשת הגישה תחילה תביעה כספית כנגד המשיבה במסגרת ת"א 11345-03-18. המשיבה התגוננה שם בטענות קיזוז שונות, הדומות במהותן לעילת התביעה כאן. יש בסיס לטענת המבקשת כי לא ברור מדוע לא הגישה כבר אז תביעה שכנגד, ולא מצאתי תשובה מספקת בתגובת המשיבה.

עם זאת, אין הדבר מונע לכאורה הגשת תביעה נפרדת מטעם המשיבה, שכן בשלב זה לא ניתן לקבוע כי אין לה עילת תביעה. בנוסף מאוחד להליך לעיל תביעה של המשיבה בין שיקים שהגישה לביצוע כנגד המבקשת, במסגרת ת"א 6026-07-19.

אכן ריבוי הליכים מכביד על ניהול ההליך, אולם אינו מהווה כשלעצמו עילה למחיקת הליך זה.

על כן, הבקשה למחיקת התביעה נדחית. בקדם המפשט תבחן האפשרות להורות על עיכוב ההליכים בתיק זה מחמת הליך תלוי ועומד, או לאחד את כל ההליכים בפני.

לאור התמיהות באשר לאופן התנהלותה הדיונית של המשיבה, הספק בדבר הצורך במתן חשבונות שעה שהתקיימו הליכי גילוי מסמכים, והעובדה כי לא הוגשה תביעה שכנגד במועד, אין צו להוצאות.

בית המשפט שב וקורא לצדדים לנצל את הזמן עד לקדם המשפט לערוך התחשבנות הוגנת ושקופה כדי לבחון האם מי מהם חב כספים למשנהו. אין מקום להאדרת הנזק בטענות כלליות לנזקים עקיפים אלא יש לבחון האם נעשתה התחשבנות הוגנת בין הצדדים. על פניו, בהתקשרות קצרת מועד שכזו, עם נתח רווחים מצומצם, המחלוקת לא אמורה להיות תהומית כפי שעולה מכתבי הטענות של הצדדים.

ניתנה היום, ה' אלול תש"פ, 25 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.