1. כניסה לחניון בנתניה ע"י שני נהגי כלי רכב הביאה להתנגשות ביניהם והניבה תביעת שיבוב של פיצוי ששולם למבוטח התובעת.

2. לגרסת התובעת עמדה נהגת רכב המיצובישי ספייס סטאר בנתיב ימני ולצדה משמאל משאית דאף נהוגה ע"י הנתבע 1 ושניהם המתינו לעליית מחסום הכניסה.בהמשך הנתבע 1 פתח את המחסום והיא המתינה לכניסת המשאית לחניון אלא שאז סטתה המשאית לנתיבה, פגעה בחלקו הקדמי של הרכב וגררה אותו יחד עמה למרות שהעדה צפצפה להתרעה.

3. הנתבע 1 העיד כי לאחר שפנה אל החניון נעמד בשער וירד מהמשאית על מנת לפתח את המחסום. מיד לאחר שלחץ על הכפתור ובעודו מתכוון לעלות חזרה ,שמע חבטה אך לא ראה את הפגיעה. משכך הסתובב מסביב למשאית על מנת לראות את שארע ונוכח לדעת שרכב המיצובישי פגע במשאית. הוא הכחיש קיומם של שני נתיבי נסיעה לתוך החניון ולשיטתו ניסתה נהגת המיצובישי לעבור לצדו במעבר שאינו מתאים למעבר שני כלי רכב. לראיה הציג סרטון מזמן אמת -שבו נשמעת עדת התביעה מטיחה בו על כך שלא זז הצדה על מנת לאפשר לה לעבור.

4. במבחן טענות הצדדים נראה שאף לא אחד מהעדים דייק במסירת העובדות ותמונות נ/ 1, נ/2 מציגות את מנח כלי הרכב בזמן התאונה באופן המדייק יותר את התרחיש העובדתי.

5. גרסתה של עדת התביעה כי המתינה במחסום ונתנה לנהג המשאית להיכנס לא התיישבה עם נ/1 המצביע על עמידה במנח המפריע לכניסתה של המשאית באלכסון כלפי המשאית. מסקנה זו מתחזקת עוד יותר בנ/2 המפריך גם את גרסתה בדבר היות נתיב פנוי לכניסת הרכב הפרטי לצד המשאית.

מנגד גרסתו של נהג המשאית בדבר פגיעה במשאית מאחור רק לאחר שירד מהמשאית אינה מתיישבת עם נ/1 המשקף שפשוף לאורך כל צדה השמאלי של המיצובישי עד לפגוש הקדמי שמאלי.

המסקנה המתחייבת היא כי נהגי שני כלי הרכב אחראים לקרות התאונה בחלקים שווים כאשר שניהם נהגו במידה פחותה של זהירות בעת הכניסה לחניון .

6. לאור כל האמור אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 6,342 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. לסכום זה יתווספו הוצאות בגין אגרה ושכר עדה וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪.

ניתן היום, כ"ד חשוון תשפ"א, 11 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.