1. ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ שפירא ברגמן מיום 31.12.2019 במסגרתה הורתה על סגירת תיק ההוצל"פ נשוא הערעור שנפתח בתאריך 1.6.2003.
2. המדובר בתיק הוצל"פ לביצוע שטר שבמשך שנים לא בוצעה בו גביה כלשהי.
3. המשיב הגיש בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ וטען לחוסר מעש במשך שנים וכן העלה טענות בדבר זהות הזוכה כאשר טענתו היא כי למעשה אין כלל זוכה בתיק. כנגד המערער נוהלו הליכי פשיטת רגל משנת 2008.
4. לטענת המערער, כפי שטען אותה בפני רשמת ההוצל"פ, זכותו הומחתה למר אשר מימון ביום 24.2.2004 ולכן, למעשה בעל הזכות לקבלת הכספים שייגבו במסגרת תיק ההוצל"פ הוא אותו אשר מימון.
5. לאחר שהוגשו תגובות הצדדים ולאחר דיון שהתקיים בפי רשמת ההוצל"פ, ניתנה החלטה המורה על סגירת התיק. נימוקי ההחלטה הם:
6. חוסר מעש בתיק במשך שנים רבות.
7. אי התייצבות הזוכה לדיון בבקשה.
8. הזוכה לא דיווח על המחאת הזכות אלא רק לאחר שהוגשה הבקשה.
9. הזוכה לא הגיש תצהיר לתמיכה בטענותיו למרות הזדמנות שניתנה לו.
10. לטענת המערער, הרשמת חרגה מסמכותה בכך שדנה בתוקפה של המחאת הזכות, עניין שהסמכות לדון בו מסורה לבית המשפט בלבד.

המערער אף חזר על טענותיו כפי שנטענו בתיק ההוצל"פ ביחס לזהות הזוכה בתיק ולתוקף המחאת הזכות.

לאור המסקנה אליה הגעתי, אינני מוצא מקום להרחיב ולפרט את כל טענות הצדדים הואיל ורובן אינן נחוצות לצורך הכרעה.

הכרעה

1. כבר בתחילת הדברים אבהיר כי בניגוד לטענת המערער, רשמת ההוצל"פ כלל לא דנה בתוקפה של המחאת הזכות אלא קבעה את שקבעה על סמך אי התייצבות המערער, היעדר תצהיר שלו וחוסר המעש בתיק מזה שנים רבות.
2. ההתייחסות להמחאת הזכות הייתה בעקבות טענות המערער לקיומו של זוכה בתיק, טענות שלא שכנעו את הרשמת לאור העובדה שקיומה של המחאת זכות לא דווח קודם לכן.
3. לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת רשמת ההוצל"פ ואני סבור כי בנסיבות בהן לא נעשה דבר בתיק במשך שנים, הזוכה לא התייצב לדיון בבקשה לסגירת התיק ואף לא הוגש תצהיר שלו – סגירת תיק ההוצל"פ היא תוצאה נכונה.
4. בנוסף לאמור לעיל, מצאתי לציין מספר נקודות אשר אף הן מצביעות על כך שהתוצאה אליה הגיעה רשמת ההוצל"פ היא התוצאה הנכונה:
5. גם לדיון בערעור לא התייצב המערער בעצמו ואף לא מר אשר מימון שעל פי הטענה הוא בעל העניין בתיק.
6. לא די בכך שהמערער לא נתן תצהיר, אף לא הוגש תצהיר של מר מימון לתמיכה בטענות המערער. גם לא הוצגו העברות כספים למר מימון על בסיס המחאת הזכות.
7. המחאת הזכות המדוברת אינה המחאת זכות ספציפית לתיק זה אלא המחאת זכות כללית לתיקי הוצל"פ והיא מותנית בכך שמר מימון ישלם את אגרות הפתיחה בתיקי ההוצל"פ [ס'1 לכתב המחאת הזכויות].

במקרה זה תיק ההוצל"פ נפתח עוד בטרם ניתנה המחאת הזכות, לא הוצג תשלום אגרות הפתיחה על ידי מר מימון ולכן ספק רב אם המחאת הזכות חלה על התיק נשוא הערעור.

1. לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני מוצא צורך לדון ביתר טענות הצדדים.
2. הערעור נדחה.

הואיל ולמשיב היה קיים חוב שבהחלטת הרשמת נמחק בפועל – אינני מוצא מקום לפסוק הוצאות בגין הליך זה.

ניתנה היום, ב' תשרי תשפ"א, 20 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.