20 אוגוסט 2020

לפני:

כב' השופטת שגית דרוקר

החלטה

לפניי בקשת הנתבע להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה על ידי בית-הדין, ד"ר שויחטמן יבגני, מומחה בכירורגיה אורתופדית (להלן: "המומחה הרפואי" או "המומחה").

הרקע לבקשה

1. בעניינו של התובע מונה מומחה רפואי על-מנת שיחווה דעתו בדבר פגיעתו של התובע.
2. העובדות שנקבעו בעניינו של התובע הן כדלקמן:
3. התובע יליד 1970.
4. התובע עבד בחברת חשמל במועדים הרלוונטיים.
5. ביום 3.8.2015, עת היה התובע בעבודתו, כאשר ניסה להרים משאבה במשקל של 20-30 ק"ג חש כאב חד בגב התחתון.
6. מצבו הרפואי כעולה מתיקו הרפואי.
7. המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:
8. מהו הליקוי הרפואי ממנו סובל התובע בגב תחתון.
9. האם הפגימות להן טוען התובע בגבו התחתון הינן תוצר של הארוע התאונתי מיום 3.8.2015.
10. ביום 7.7.20 התקבלה בבית-הדין חוות-דעת המומחה, בה השיב לשאלות בית-הדין, כדלקמן:

"בלט דיסק, אפילו קטן, בנוכחות היצרות תעלת השדרה עשוי לגרום ללחץ קשה יותר על חוט השדרה ולתסמינים קליניים חמורים יותר בהשוואה לבלט דיסק ללא היצרות או להיצרות בלבד.

במקרה המדובר ממצאים בבדיקת CT מ 10/2015 מצביעים על מחלה כרונית בעמוד השדרה של מר עזר דומין המתבטאת בשינויים ניווניים בעמוד השדרה מותני עם היצרות תעלת השדרה ובלטי דיסק במספר גבהים.

בלט דיסק עם לחץ על עצבים בגובה L4-5, אשר גורם לתלונותיו של התובע, יכול להיות "ישן" וגם יכול להיות חדש כתוצאה מתאונה הנדונה מיום 3.08.2015.

לאור האמור לעיל, בהיעדר עדות הדמייתית (CT או MRI) לבלט דיסק בגובה L4-5 קודם לאירוע הנדון, לא ניתן לשלול כי הלחץ הקשה על חוט השדרה שגורם לתסמינים כיום נובע מבלט דיסק אשר נגרם בעקבות התאונה מיום 3.08.2015 בנוכחות שינויים כרוניים (היצרות ושינויים ניווניים)."

1. בהמשך לכך, הגיש הנתבע ביום 27.7.20 בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.
2. ביום 29.7.20 התקבלה תגובת התובע לבקשת הנתבע.
3. יצוין כי, עד למועד זה וחרף החלטות בית הדין מיום 8.7.20 ומיום 29.7.20, התובע לא ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה מטעמו.
4. משכך, חזקה על התובע כי אינו חפץ בהפניית שאלות הבהרה למומחה מטעמו.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

1. בפסק-הדין בעניין בן חמו^[1], נפסק כי:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית-הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית-הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...". [ההדגשות הוספו – ש.ד.].

1. עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות, שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה, אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית-הדין^[2].
2. כמו-כן נפסק, כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על-פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה^[3].
3. לאחר שעיינתי בכל החומר המונח בפני בית-הדין, בחוות-הדעת, בבקשת הנתבע ובתגובת התובע, החלטתי כי יש מקום להעברת חלק משאלות ההבהרה למומחה הרפואי. זאת, בשים לב לכך כי עיון בשאלות ההבהרה בכללן מעלה כי הנתבע ביקש לחדד סוגיות מסוימות בחוות-דעת המומחה. והכל כפי שיפורט להלן:

שאלה 1 - אתה קובע בחוות דעתך שהתובע סובל מכאבי גב תחתון בטרם האירוע הנדון אבל לא הייתה עדות לפריצת דיסק. האם אתה מודע שברישום הרפואי מיום 13.10.2015 נרשם שהתובע מסר ש"ידוע על פריצת דיסק מעת שירותו הצבאי"?

התובע התנגד להפניית שאלה זו למומחה וטען כי המומחה ציין מפורשות כי לפי תיקו הרפואי של התובע "ידוע על בלט דיסק משנת 1995".

עיון בחוות-דעת המומחה אכן מעלה, כי המומחה ציין באופן מפורש, כי התובע סובל מכאבי גב שנים רבות, עוד משירותו הצבאי ולפי תיקו הרפואי ידוע על בלט דיסק משנת 1995.

לפיכך, ובהינתן כי בניגוד לטענת הנתבע, המומחה לא קבע בחוות דעתו שלא הייתה עדות לפריצת דיסק אלא להפך, המומחה ציין כי ידוע על בלט דיסק משנת 1995, איני סבורה כי יש מקום בהבהרה נוספת לעניין זה; ואיני מתירה הפניית השאלה הנ"ל למומחה.

שאלה 2 – האם אתה מודע לכך שבספרות המקצועית העדכנית בנושא שינויים ניווניים של עמוד שדרה מותני נקבע שהגורם החבלתי ו/או התעסוקתי הוא בחשיבות מזערית אם בכלל והסיבות להתפתחות התסמונת הן גנטיות?

מסמך של ה NIH (מוסדות הבריאות הלאומיים – ארה"ב) מחודש אפריל 2020 קובע:

"הקונצנזוס העכשווי מדגים את חשיבות הגורם הגנטי כגורם עיקרי להתפתחות מחלת דיסק ניוונית והגורמים הסביבתיים הם גורמים משניים. כמו כן, למרות שהיבטים תעסוקתיים (הרמת משאות, התכופפויות מאומצות) עלולות להיות גורם כלשהו, החשיבה העכשווית היא שגורמים סוציו- כלכליים משפיעים על קביעה זו, וחשיפה תעסוקתית היא, במקרה הטוב, גורם זניח בהתפתחות המחלה".

התובע התנגד גם להפניית שאלה זו למומחה מאחר ולטענתו המומחה נתן הסבר רפואי בתחום התמחותו.

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבע ובתשובת התובע, החלטתי כי יש מקום להפניית השאלה הנ"ל למומחה הרפואי. זאת, בשים לב לכך שאפשר ויהיה בתשובת המומחה לשאלה הנ"ל כדי לחדד את האמור בחוות-דעתו.

אני סבורה כי זו שאלה לגיטימית במסגרת שאלות הבהרה והיא אף רלוונטית ויש בה כדי להבהיר את חוות הדעת ולהשלימה. לפיכך, תותר העברת שאלה זו למומחה.

שאלה 3 - האם לאור כל האמור לעיל, אתה עדיין סבור כי האירוע החד פעמי המתואר גרם להחמרה קבועה במצבו של התובע בסבירות של מעל 50%?

אני סבורה כי אף בשאלה זו יש כדי להבהיר את חוות-הדעת ולהשלימה, ולכן מתירה את העברתה למומחה.

1. ממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני רואה לקבל את בקשת הנתבע להעברת שאלות ההבהרה למומחה בחלקה, בכפוף לאמור לעיל.
2. לצד החלטה זו תינתן החלטה נפרדת אשר תועבר למומחה.

ניתנה היום, ל' אב תש"פ, (20 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. בר"ע 19575-03-11 בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (2.6.11). ↑

2. בר"ע 331/07 יצחק לוי נ. המוסד לביטוח לאומי (30.4.09). ↑

3. עב"ל 215/05 מוריס מגירה נ. המוסד לביטוח לאומי (מיום 5.11.06). ↑