1. המשיבה הגישה נגד המבקשת, ובהמשך גם נגד שתי נתבעות נוספות, תביעה כספית לסך 375,000 ₪, בדרישה לפיצוי ולהשבת כספים ששולמו על ידה עבור עלויות חיבור אספקת מים, במסגרת פרוייקט בנייה ברחוב יגאל אלון 24 בהרצליה.

2. על פי הנטען בכתב התביעה, שתי החברות עוסקות בביצוע פרויקטים בתחום תמ"א 38. בפרויקט יגאל אלון 24 בהרצליה המשיבה בנתה באחד הבניינים והמבקשת בשניים האחרים. עם זאת, הוסכם שתכנון וחיבור 3 הבניינים לתשתיות המים והחשמל יבוצעו במשותף. לטענת המשיבה, לאחר הגשת התכנון המשותף, המבקשת התנגדה לו לפני עיריית הרצליה. כתוצאה מכך, המשיבה נאלצה לשנות את התכנון ולבצע אותו בעצמה ועל חשבונה, על אף שעבודתה משרתת את כל שלושת הבניינים.

3. לפניי בקשת המבקשת לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, אם וכאשר תידחה התביעה שהוגשה נגדה.

4. עיינתי בטענות הצדדים בבקשה ובתגובה.

דיון והכרעה

5. תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018, שהחליפה את תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ללא שינוי מהותי, קובעת כך:

"(א) בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע.

(ב) לא ניתנה הערובה בתוך המועד שהורה, יימחק כתב התביעה".

6. סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט - 1999, קובע כך:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

7. הכלל הוא, אם כן, שיש לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם מצא בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת או אם החברה שכנעה כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט. המדובר בעניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט.

בשלב הראשון על בית המשפט לבחון את היכולות הכלכליות של החברה התובעת. אם נקבע כי היא לא הראתה שתוכל לשלם את הוצאות הנתבע במקרה של דחיית התביעה, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב בערובה.

תוך כך, על בית המשפט להביא בחשבון כי זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית, המתנגשת עם אינטרס נוגד של הצד שכנגד ועם האינטרס למנוע תביעות סרק. כמו כן, יש להביא בחשבון בשלב זה את סיכויי התביעה להצליח. עם זאת, בדרך כלל אין זה ראוי לבחון בהרחבה את סיכויי התביעה במסגרת בקשה להפקדת ערובה, ויש להיזקק לעניין רק כאשר על פני הדברים סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלושים מאד (רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ, בפסקה 13 (פורסם במאגרים - 11/2/09)).

8. בענייננו, המבקשת הפנתה לכך שלא עלה בידה לגבות מהמשיבה הוצאות בסך של 2,000 ₪, אשר הושתו עליה בשלב מוקדם יותר של ההליך. לטענת המבקשת, היא נקטה נגד המשיבה הליכי הוצאה לפועל, אשר לא הניבו דבר, שכן התברר שהמשיבה חסרת נכסים וכספים הניתנים לעיקול.

9. המשיבה טענה בתגובה, כי ההוצאות שולמו באיחור עקב תקלה משרדית במשרד בא כוחה, שנבעה מפעילות חלקית בתקופת הסגר. עוד נטען, שתיק ההוצאה לפועל נפתח נגד המשיבה במכוון ומבלי שהופנתה אליה קודם לכן דרישת תשלום. ממילא נטען שנכון למועד הגשת התגובה, ההוצאות כבר שולמו.

המשיבה טענה עוד, שהיא מכרה את כל הדירות בפרוייקט, ואין כל חשש שהיא לא תוכל לעמוד בתשלום הוצאות משפט, אם וכאשר ייפסקו לחובתה. כמו כן נטען שסיכויי התביעה להצליח הם גבוהים.

10. המשיבה לא צירפה מסמכים שיתמכו בטענותיה, כי מצבה הכלכלי יציב וכי היא תוכל לעמוד במידת הצורך בתשלום הוצאות ההליך. המשיבה לא הגישה תצהיר, לא הציגה דפי יתרות חשבון בנק ואף לא מסרה מידע על נכסים שבבעלותה. מהתגובה אף עלה שהוגשו נגד המשיבה תביעות של רוכשי דירות, בטענה למסירה מאוחרת.

11. סיכויי התביעה להתקבל אינם ניתנים להערכה בשלב המוקדם של ההליך, עוד לפני שהושלמה הגשת כל כתבי הטענות.

12. נוכח האמור, באיזון הנכון לטעמי בין השיקולים השונים, ובשים לב לסך התביעה, אני מורה למשיבה להפקיד בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית, סך של 25,000 ₪ להבטחת הוצאותיה של המבקשת, אם וכאשר תידחה התביעה שהוגשה נגדה.

13. הסך הנ"ל יופקד עד ליום 23/3/21, שאחרת התביעה נגד המבקשת תידחה.

14. המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"א אדר תשפ"א, 23 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.