1. התובע, יליד 1964, עובד חשמלאי שכיר משנת 1989 ושכיר בעל שליטה בחברת "סליטק הנדסה חשמל בע"מ" משנת 2011, מבקש שפגימה בברכיו תוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2. את גרסתו העובדתית של התובע יש לבחון לאור פסיקת בית הדין הארצי בנושא מיקרוטראומה בברכיים. ר' למשל הנפסק בעב"ל (ארצי) 35304-06-18 ביטון - המוסד לביטוח לאומי, 25.3.19 (ההדגשות במקור – ד.ו.):

"על פי הפסיקה כדי להכיר בקיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה על המבוטח להוכיח מספר רכיבים ביחס לתנאי העבודה שבהם הועסק ואשר לטענתו הביאו להיווצרות הנזק על פי דרך המיקרוטראומה:

"על מנת להוכיח שליקוי מסוים יוכר כפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, על המבוטח להוכיח קיומו של רצף אירועים חוזרים ונישנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. ביחס למהות התנועות נקבע כי הן אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. כן נקבע כי תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו. יחד עם זאת, יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"" (הדגשות הוספו)

(עב"ל (ארצי) 53422-03-15 בכור - המוסד לביטוח לאומי עמ' 5 (06.03.2016)

...

ביחס לתנועות או הפעולות הספציפיות המזיקות אותן יש לבודד מכלל הפעילות במקום העבודה, על המבוטח להצביע על כך שבמהלך יום העבודה שלו נעשו פעולות או תנועות מזיקות חוזרות הדומות זו לזו במהותן ושאותן ניתן לבודד משאר סדר יומו במקום העבודה. טענה כללית לפעולות מגוונות הגורמות לנזק איננה יכול להקים תשתית עובדתית מספקת לקיום נזק על פי תורת המיקרוטראומה (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.2002), בפסקה 6(ד); עב"ל 293/09 ראובן יעקב – המוסד לביטוח לאומי,(27.1.2010); עב"ל (ארצי) 7807-10-12 ג'בור – המוסד לביטוח לאומי (14.01.2014)).

זאת ועוד, בהתייחס לנזק על פי תורת המיקרוטראומה לברכיים נקבע באופן ספציפי:

"כאשר מדובר במיקרוטראומה ברכית, על המבוטח להוכיח רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות, או חבלות בברכיים חוזרות ונשנות ללא הרף על פני ציר הזמן" (עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי – בן סימון (08.03.2010)."

להשלמת התמונה בעניין המצב המשפטי, יש להזכיר גם את הפסיקה לפיה לשם יישום תורת המיקרוטראומה יש להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות וזאת בשונה מתנוחה לא נוחה (דב"ע לו/ 0-75 המוסד לביטוח לאומי – טואיטו, פד"ע ט 8 (1977), עב"ל (ארצי) 63/03 אדרי – המוסד לביטוח לאומי, 23.8.05; עב"ל (ארצי) 33746-01-14 שרעבי – המוסד לביטוח לאומי, 9.12.14; עב"ל (ארצי) 31471-04-17 רות – המוסד לביטוח לאומי, 27.12.17; עב"ל (ארצי) 8707-03-18 אילוק – המוסד לביטוח לאומי, 19.8.18).

3. התובע טען בתצהירו כי במשך שעות עבודתו המרובות, הוא היחיד בחברה שאחראי על כל העבודה, הייצור וההתקנות, לרבות החלפת לוחות חשמל במפעל ובשטח הוא חשמלאי היחיד שהוסמך לבדיקות לוחות לפי התקן.

על פי המתואר בתצהיר התובע, במסגרת עבודתו ולכל הפחות שעתיים מדי יום בממוצע, הוא מבצע התקנה, בדיקה ופירוק של לוחות חשמל תוך כדי כריעה על ברכיו, ניידות ורכינה על ברכיו תוך ביצוע מאמץ פיזי של גרירה, דחיפה והרמת משאות כבדים. עוד צויין בתצהיר כי במסגרת עבודתו התובע עולה ויורד במדרגות וסולמות, 4 -5 קומות, עשרות פעמים ביום.

4. מלבד התובע, העידו שותפו בחברה - מר סביר אלייב, וכן שני עובדים בחברה – מר איציק נוטוב ומר ישראל אלימלך.

5. כפי שיפורט להלן, בהערכת כלל העדויות שנשמעו והראיות המועטות שהוצגו, הגענו לכלל מסקנה כי לא הוכחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה, בכל הנוגע לפגימה בברכיים.

6. ביום 5.12.18 התובע מסר את גרסתו לחוקר הנתבע (נ/1). בניגוד למתואר בתצהיר התובע ובחקירתו הנגדית בבית הדין, לחוקר התובע מסר גרסה שונה, לפיה הוא עובד רק בעמידה. ר' בעמוד 2 שורות 6-7:

ש. האם העבודה שלך נעשית רק בעמידה?

ת. העבודה רק בעמידה, אנחנו עוסקים בחיווט נעשית בכל גובה, הארונות בגובה 2 מ'. ..."

תיאור זה מתיישב עם תיאורו של מר ישראל אלימלך במסגרת חקירתו הנגדית בבית הדין, לפיה שלב הבדיקה של לוח החשמל עליו עבד מבוצע על ידי התובע או שותפו (סביר), כאשר הם עומדים ליד הלוח ומחברים את המתח בלוח. ר' בעמוד 20, שורות 23 – 33:

"ש. אז בעצם מתחיל שלב הבדיקה?

ת. או סביר או שליאור לפעמים אני בודק ביחד.

ש. מה צריכים לעשות.

ת. לבדוק אם הלוח בסדר.

ש. איך בודקים.

ת. עם חשמל.

ש. תוכל לתאר מה עושים?

ת. עומדים מול הלוח. מחברים את המתח בלוח, בודקים אותו, אם הכל בסדר.

ש. תוכל להסביר על תהליך הבדיקה ומה עושים, איפה אם נמצאים?

ת. זה בעמדה שלי, אני קורא לו, הוא מגיע, אני מחבר לו את החשמל בתוך הלוח והם בודקים, לאט לאט, לפי השרטוט."

7. התובע העיד בחקירתו הנגדית, כי הוא האחראי היחיד לפירוק הארגזים, מיון וסידור המחסן וכן הבאת הסחורה לעובדים ולעיתים יש לו עוזר (עמוד 3 שורות 30 -33, עמוד 4 שורות 13 -14). פעולה זו, שלטענת התובעת אורכת כשעה וחצי מדי יום אינה עולה כדי מיקרוטראומה בברכיים שכן מדובר בפעולות מגוונות. בנוסף, עדות זו אינה מתיישבת עם עדותו של מר איציק נוטוב, לפיה עובד בשם עוז הוא מחסנאי אשר מעביר את הרכיבים לעמדת העבודה. ר' בעמוד 17, שורות 20 -27:

"ש. מה עם הרכיבים והחלקים שצריך להתקין אח"כ.

ת. אני מקבל רכיבים, יש בנאדם שמכין את הרכיבים, שעובד אצלם שם, שם שלו...עכשיו זה עוז.

ש. עוז מכין לך את הארגז, מה הוא עושה?

ת. הוא ממלא את הקרטונים, מכין את כל הרכיבים ללוח ונותן לי, מביא לי ליד העמדה שלי ואני קורה את התוכנית ומתחיל לעשות את מה שצריך.

ש. מה התפקיד של עוז.

ת. הוא מחסנאי והוא גם עובד במחלקה"

מר נוטוב המשיך ותיאר את עבודתו של עוז (עמוד 18, שורות 1-2):

"עוז מקבל את הסחורה ומעביר אותה מהאוטו למחסן, מפרק את הסחורה, מקבל את הדפים של התוכניות של הלוחות שצריכים לעשות, מחלק את הסחורה, נותן לכל אחד".

8. התובע טען בתצהירו כי הוא גם נושא משאות כבדים. עם זאת, בחקירתו הנגדית הבהיר כי מדובר בלוחות כבדים המשונעים על ידי עגלות או ששני אנשים נושאים אותם (עמוד 5, שורות 25 – 26):

"ש. מה משקל ממוצע של כל לוח?

ת. בין 50 ל-100 קילו כשהוא ריק. אנחנו לא מרימים בידיים את הלוחות האלה, משנעים אותם עם עגלות או בידיים. בד"כ שני אנשים"

9. מעדות התובע עולה כי הוא בעל מומחיות לגבי לוחות חשמל גדולים, ובתהליך זה הוא נעזר בעובד נוסף. ר' בעמוד 6 שורות 15 -22:

ש. מה אתה עושה בפועל ?

ת. בלוחות הגדולים יותר – אנחנו מתקינים את המבודדים, אני ועוד עובד, שזה מה שמחזיק את הפסים, זה מותקן מאוד נמוך ומרכיבים בשלב הראשון פסי צבירה.

ש. למה ספציפית אתה?

ת. מתקינים פסי צבירה גולמיים בשלב הראשון. זה לא חייב להיות ספציפית אני אבל זה גם אני. ככל שהזרם עולה והלוח כבד יותר ההתערבות שלי גדולה יותר. יש בו המון בדיקות.

ש. יתר העובדים יודעים להתקין את פסי הצבירה לבד?

ת. רק בלוחות קטנים, הם מוסמכים ויכולים.

בנוסף, התובע אישר שאינו מבצע בפועל את ההרכבה של החיווט בתוך הלוח (עמוד 6 שורות 25 -26).

10. לסיכום האמור לעיל – התובע מסר בתחילת ההליך שהעבודה מבוצעת בעמידה, לגבי משקלים כבדים הוכח כי אינו מרים אותם לבדו, בחברה יש מחסנאי שמחלק את הציוד לעבודה לעובדים ובכל מקרה אין מדובר בתנועות העונות על מיקרוטראומה. בנוסף התובע מתמחה בלוחות חשמל גדולים, כאשר את הלוחות הקטנים מייצרים העובדים בחברה והתובע עצמו נעזר בעובד נוסף.

11. הטענות לגבי עליה וירידה ממושכת במדרגות או סולמות התבררו כמופרזות והן אינן עונות על תנאי תורת המיקרוטראומה. זאת לאור עדותו של התובע, לפיה הוא משתמש בסולמות "פעם בשבוע אולי" (עמוד 13 שורה 26). ר' גם בעמוד 13 שורות 19 -22:

"ש. כתבת שאתה משתמש בסולם לעבודה למה אתה צריך סולם?

ת. מעט מאוד. לפעמים אנחנו עובדים בגגות אז הגישה לא במעלית. יש לוחות חשמל בכל קומה וגם בגג. הגישה דרך סולמות להגיע למקומות האלה. לפעמים צריך סולם למשהו קטן."

12. בסעיפים הבאים נבחן את העדויות לגבי עבודה בכריעה על הברכיים.

התובע העיד שהתקנות פסי הצבירה – "מלמעלה" או "מלמטה" נעשית בהתאם לצרכי השטח. כלומר, פעולה זו אינה מחייבת כריעה על הברכיים. ר' בעמוד 6 שורות 8- 12:

"ש. מה אתה עושה בקשר לפסי צבירה?

ת. בד"כ הם מותקנים או למטה או למעלה, למטה החוק אומר 20 ס"מ מהקרקע. זה המינימום. המטרה שמרכיבים מלמטה, כדי שיהיה כמה שיותר מקום לציוד.

ש. מה ההבדל אם מתקינים אותם למעלה.

ת. זה לפי הצרכים של השטח".

התובע הסביר בחקירתו הנגדית כי לאחר סיום העבודה על פסי הצבירה והרכבת לוח החשמל, הוא מבצע בדיקה של הלוח. על פי תיאורו של התובע, הבדיקה מבוצעת בכריעה על ברכיו, כאשר אדם נוסף עומד צמוד אליו והתובע מדריך את העובד הנוסף בבדיקת לוח החשמל. התובע ציין כי הבדיקה אורכת בין חצי שעה לשעתיים.

התובע השיב לשאלת בית הדין, כי הוא מבצע את הבדיקה שבע פעמים, בכל פעם "...עולה חזר ובודק שאין פרצה בלוח ושהכל תקין" (עמוד 8 שורה 29). בתשובה לשאלה מדוע הוא נדרש להתרומם אם עובד נוסף עומד לצידו, השיב התובע כי מדובר במתח גבוה והוא אינו רוצה שיתבעו אותו (עמוד 9 שורות 1 -2).

13. מבחינת היקף הזמן בו התובע עובד על ברכיו, התובע השיב שכיוון שההתקנה אורכת ארבע שעות, במחצית מהזמן הוא רוכן על הברכיים, היינו שעתיים (עמוד 12 שורות 1- 2). התובע גם ציין כי אין מדובר בכריעה רצופה על הברכיים, כיוון שהוא קם על רגליו וחוזר חלילה.

תיאור זה אינו מתיישב עם חלק אחר בעדותו של התובע, שם טען שהוא עומד ברוב שעות היום, לעיתים גם יום שלם. ר' בעמוד 12, שורות 28 -32:

ש. כמה זמן מהעבודה שלך אתה מעריך שאתה מבצע בעמידה?

ת. כל העבודה של בעמידה. אני יושב מעט מאוד, אני מעריך ש – 10 שעות מתוך 14 שעות. אני כל החיים בעמידה.

ש. כשאתה במפעל כמה זמן אתה צריך לעמוד רצוף?

ת. אני יכול לעמוד גם יום שלם.

לא למותר לשוב ולהזכיר כי גם לחוקר התובע אמר שהעבודה מתבצעת בעמידה.

14. זאת ובנוסף - התיאור מפי התובע אינו מתיישב עם הדברים שהעידו העדים מטעמו.

מר סביר אלייב, שותפו של התובע, העיד כי להערכתו 6 -7 שעות מיום העבודה מתבצעת על הברכיים (עמוד 16 שורות 6 -7) ו 6 -8 שעות מיום העבודה מתבצעת בעמידה (עמוד 15 שורות 30 -31).

לעומת זאת, מר איציק נוטוב, אשר עובד בחברה וגם עבד עם התובע בתקופה קודמת לחברה, העיד שכאשר התובע בודק לוחות חשמל גדולים, הוא עובד בכריעה על הברכיים כשעתיים - שלוש שעות (עמוד 18 שורות 20 -21).

15. גם הסרטון שהתובע הציג אינו תומך בגרסתו בנושא עבודה בכריעה, וזאת לאור דבריו, לפיהם מדובר בתיאור העבודה בתקופה האחרונה, לאחר שהתובע החל לסבול מכאבים והוא גם אינו מייצג את העבודה בשטח. ר' בעמוד 12 שורות 23 – 27:

"ש. בסרטון שהצגת הראית שאתה מתיישב על שרפרף אתם לוקחים שרפרף לכל לעבודה איך זה עובד כי דיברנו על ברכיים?

ת. זה משהו שלאחרונה אני יושב עליו בגלל כאבים, זה נותן קצת פחות כאבים, לא תמיד אני יכול להשתמש בזה, זה לא רלוונטי לשטח וגם לא מכבד להביא לשטח כי נראה לא טוב. אם באמת רוצים לבדוק...הבדיקה לא מספיק טובה אם אני יושב"

16. להשלמת התמונה יוער כי התובע העיד בתצהירו כי העבודה שביצע כשכיר, בשנים שקדמו להיותו שכיר בעל שליטה בחרה בבעלותו, זהה לתיאור שמסר ("זה אותו דבר" – עמוד 13, שורה 31). עם זאת, לגבי תקופת עבודה זו לא הובאה כל ראיה.

17. לסיכום כל האמור לעיל – לא הוכחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה. מהעדויות שנשמעו עולה כי התובע מבצע במהלך עבודתו פעולות רבות ומגוונות, שמבוצעות באופן שונה ובמנח שונה של הגוף.

מעבר לביצוע העבודה המקצועית של בדיקת לוחות החשמל, התובע גם אחראי על חלוקת העבודה לעובדים במפעל, פיקוח עליהם, ביצוע הזמנות, מיון וסידור המחסן, ניהול רשימות פרויקטים ועזרה בשלב ההרכבה.

בהקשר זה ראוי לשוב ולהזכיר כי בתביעה לפי תורת המיקרוטראומה, יש להוכיח תנועות חוזרות ונשנות שפועלות על איבר מסוים; בעניינו של התובע –ברכיו. מהעדות שנשמעו עולה כי התובע מבצע מגוון של פעולות ותנועות, המשתנות בהתאם לסוג המשימה שהתובע מבצע.

18. זאת ועוד - לא הוכחו מתכונת או דפוס קבועים או תדירות מסויימת של עבודה ברכינה על הברכיים, תוך עליה לסירוגין. לא הוצגו ראיות לגבי היקפי העבודה שהתובע ביצע, משך הזמן שארכה כל עבודה והעדויות בנושא זה לא התיישבו זו עם זו.

בהקשר זה יש להזכיר כי על פי הנפסק בעב"ל (ארצי) 4208-10-16 קרוטמן – המוסד לביטוח לאומי 24.1.18, יש להראות כי התנועות חוזרות ונשנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע (ר' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 35063-06-15 פיזולייב – המוסד לביטוח לאומי, 8.5.16 וכן בעב"ל (ארצי) 53422-03-15 בכור – המוסד לביטוח לאומי, 6.3.16).

19. מסקנת כל האמור לעיל היא שלא הוכחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

20. סוף דבר - התביעה נדחית.

כמקובל בהליך ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח שבט תשפ"ב, (20 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.