לפניי בקשת רשות להגן שהגיש הנתבע, כנגד תביעה כספית שהגיש הבנק כנגדו.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. הנתבע ניהל ומנהל חשבון בנק בבנק הפועלים, בסניף רהט. מספר חשבון - 192768.
2. הנתבע ביקש וקיבל מהבנק הלוואה.
3. בשלב כלשהו משלא הצליח הנתבע לעמוד בהחזר ההלוואה, פנה לנציגי הבנק וביקש להקטין את החזר ההלוואה החודשי, כדי שיוכל לעמוד בהחזר ההלוואה כמתחייב. בסופו של דבר הסכימו בבנק להקטין את ההחזר החודשי. הנתבע עמד בהחזר החודשי הנמוך יותר, במשך חודש אחד בלבד. משלא יכול היה הנתבע לעמוד גם בהחזר החודשי הנמוך יותר, ביקש שוב להקטין את החזר ההלוואה החודשי, אולם בקשתו סורבה על ידי הבנק.
4. ביום 24.12.19 פנה הבנק לנתבע במכתב דרישה והודיע לו כי הוא חב כספים לבנק.
5. נכון למועד הגשת התביעה, חודש 01/20, פיגר הנתבע בתשלומים יותר משבעה ימים.
6. על פי רישומי הבנק מגיעה יתרת חובו של הנתבע לבנק לסך של 121,660 ₪

טענות הנתבע – המבקש

1. הנתבע הינו אב לשני קטינים הסמוכים לשולחנו. הנתבע השתכר עד למשבר הקורונה סכום שאינו גבוה, כאשר סכום זה שימש אותו למחייתו ולמחיית משפחתו. הבנק סירב שלא כדין להצעות הנתבע לבצע פריסה חדשה נוחה יותר לנתבע, של החזר ההלוואה.
   הנתבע מכיר בחוב ואינו מתכחש לו. הנתבע פנה לבנק וזעק להגיע להסדר אך נדחה שלא כדין. גם פניית בא כוחו לבנק לא הועילה.
2. הבנק פעל בחוסר תום לב עת לחץ על הנתבע בדרך לא מקובלת ולא לגיטימית ולא שוויונית, וכרת עמו הסכם חדש בו לא יכול היה הנתבע לעמוד.
3. הבנק העמיד את החוב לפירעון מיידי על מנת להפעיל לחץ כלכלי על הנתבע. מדובר במעשה שאינו לגיטימי ואינו מוסרי.
4. לנוכח המשבר שפוקד את המדינה והעולם בכלל, יש להגיע להסדר עם הנתבע, אשר בעקבות המשבר הוצא לחל"ת בחודש מרץ ולאחרונה פוטר מעבודתו.
5. יש לתת רשות להגן שכן הנתבע הציג טענות הגנה הראויות להישמע.
6. יש לחייב את הבנק בהוצאות לדוגמה שכן הגיש בקשה למתן פסק דין לאחר שהנתבע הגיש בקשת רשות להגן, במסגרתה ניסה לקבל פסק דין נגד הנתבע במחטף.

טענות הבנק - המשיב

1. בקשת הרשות להגן וכן התצהיר שצורף לה אינם מגלים כל עילת הגנה ולו לכאורה. כל שיש בפי הנתבע הינה טרוניה ביחס לעובדה שהבנק לא הסכים להגיע עמו להסדר תשלומים נוח עבורו. עוד יש בפי הנתבע תיאור של מצבו הכלכלי הקשה כך לטענתו. טענות אלה של הנתבע אינן מקימות לו עילת הגנה ולו לכאורה.
2. לבנק אין כל חובה להגיע להסדר כלשהו עם הנתבע. לכך יש להוסיף כי הבנק בא לקראת הנתבע וביצע פריסה של החוב, אולם גם בכך לא יכול היה הנתבע לעמוד.

הנתבע ביקש להגיע להסדר לפיו ההחזר החודשי יהיה בסך 600 ₪, כאשר המדובר בסכום אשר בקושי מכסה את הריבית של יתרת החוב. הבנק רשאי היה לסרב להצעתו זו של הנתבע.

1. הבקשה למתן פסק דין בהעדר הוגשה עקב טעות. הטעות לא גרמה ואף לא הייתה אמורה לגרום הוצאות לנתבע. הנתבע כלל לא התבקש על ידי בית המשפט להגיב לבקשה.

דיון והכרעה

בתאריך 29.07.20 התקיים דיון בבקשה. ב"כ הבנק וויתר על חקירת המבקש. במהלך הדיון נשמעו סיכומים בעל פה מטעם שני הצדדים.
לאחר ששמעתי את טענות שני הצדדים החלטתי לדחות את בקשת הרשות להגן, ולהלן יפורטו נימוקי:

1. הנתבע מתגונן בשלוש טענות. האחת שמצבו הכלכלי קשה, השנייה שהבנק פעל בחוסר תום לב עת לחץ עליו להגיע להסדר שלא יוכל לעמוד בו, והשלישית שהבנק סירב להקטין את סכום ההחזר החודשי של ההלוואה.
2. טענות אלו של הנתבע אינן מקימות הגנה ולו לכאורה.
   מצב כלכלי קשה אינו מהווה עילת הגנה בפני תביעת חוב של הבנק. כמו כן, סירוב הבנק להקטין את ההחזר החודשי, אף היא טענה שאינה מקימה עילת הגנה.

אני דוחה את הטענה לפיה סירוב הבנק להגיע עם הנתבע להסדר כמבוקש על ידו, מהווה התנהגות בחוסר תום לב. כפי שנמסר לבית המשפט על ידי שני הצדדים, הבנק נעתר לבקשת הנתבע והקטין את ההחזר החודשי. העובדה שהבנק סירב להקטין פעם נוספת את ההחזר החודשי, לבקשת הנתבע, אינה מלמדת על חוסר תום ליבו של הבנק.

1. הטענה של הנתבע לפיה המשיב לחץ עליו בדרך לא מקובלת להגיע להסדר שאינו כול לעמוד בו נטענה ללא כל פירוט ולו מינימאלי. לא ברור גם הכיצד הסכמת הבנק לפרוס את ההלוואה שלקח הנתבע, ולהקטין את סכום ההחזר, מהווה פעולה בחוסר תום לב כלפי הנתבע.
2. לכל האמור לעיל אוסיף כי הנתבע אינו כופר בכך שלקח הלוואה ואינו כופר בכך שחב כלפי הבנק בגין נטילת ההלוואה.

מכל האמור לעיל עולה כי טענות הנתבע אינן עומדות ולו ברף המינימאלי הנדרש בדין לתן רשות להגן.

1. באשר לטענה לפיה העדר יכולת כלכלית אינה מהווה עילת הגנה ראה למשל
   תא"ק 24549-10-14 אורלי קלאורה נ' מגדל מקפת, שם נקבע כדלקמן: "...טענות המבקשת אינן מכחישות את העובדות שבכתב התביעה המתוקן, הן בנוגע לקבלת ההלוואות, והן בנוגע ליתר תנאי ההלוואה הרשומים בהסכם, אלא שטענות המבקשת נוגעות לעניין העדר יכולת כלכלית לשלם את החוב.

חוסר יכולת כלכלית לשלם את החוב הנתבע בכתב התביעה המתוקן, איננו מהווה טענת הגנה אפשרית, ואין מקום למתן הרשות להגן בטענה זו..".

1. אשר על כן אני דוחה את בקשת הרשות להגן.

לסיכום

1. בקשת הרשות להגן נדחית.
2. הנתבע ישלם לבנק הוצאות הבקשה בסך של 3,510 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.
3. באשר לבקשת הנתבע לפסיקת הוצאות לדוגמה נגד הבנק בגין בקשה למתן פסק דין שהגיש הבנק לתיק, עת הייתה בתיק בקשת רשות להגן של הנתבע - אני דוחה את הבקשה. מקובלים עלי הסבריו של ב"כ הבנק שניתנו במהלך הדיון, לפיהן הבקשה למתן פסק דין הוגשה בטעות.

הבקשה למתן פסק דין הוגשה ביום 17.5.20 כאשר כבר באותו יום ניתנה החלטתי לפיה יש בתיק בקשת רשות להגן, וגם נקבע דיון. בנסיבות אלו, הרי שצודק ב"כ הבנק בטענתו לפיה הנתבע לא התבקש ולא נדרש להגיש תגובה כלשהי לבקשת למתן פסק דין. לפיכך הרי שלא היו אמורות להיגרם לנתבע הוצאות כתוצאה מהטעות הטכנית שארעה לבנק. אשר על כן בקשת ב"כ הנתבע לפסיקת הוצאות לדוגמה נגד הבנק – נדחית.

1. הבנק יגיש פסיקתא לחתימה תוך 7 ימים מהיום.
2. הודע לצדדים זכות ערעור כחוק.
3. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים ותקבע ת.פ. ליום 11.08.20.

ניתנה היום, י"ג אב תש"פ, 03 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.