לפניי בקשה למינוי מומחים בתחומים אורתופדיה, נוירולוגיה או רפואת הכאב, ופסיכיאטריה.

לאחר הגשת כתבי הטענות דנתי בבקשה זו על יסוד הכתובים ומצאתי ביום 8.7.20 לקבלה באופן המתואר שם. ביום המחרת הגישה הנתבעת הודעה שאינה אלא בקשה, בה עתרה (במשתמע) לביטול ההחלטה, הואיל ולא קוים דיון עובר לה, כפי מצוות התקנות. בדיון מיום 29.7.20 הבהירה הנתבעת כי היא עומדת על בקשתה, כמו גם הביעה הסתייגויות שונות מהחלטת המינוי. מצאתי לקבל את בקשתה, לבטל את החלטתי המקורית ולהורות בהתאם על קיום דיון בחלוף 60 יום מהגשת התביעה.

בדיון מיום 8.9.20 שטחו הצדדים את טיעוניהם. בתום הדיון נעתרתי לבקשת התובע לבחון אפשרות הגשת תיעוד נוסף, ככל שקיים בידו, תוך שמירה על זכות הנתבעת להתייחס לאמור. בהודעה מיום 15.9.20 חזר התובע על טיעוניו תוך הפנייה לתיעוד, אך נמנע מלצרף תיעוד נוסף. באה עת הכרעה.

ראש וראשון אציין, שמא מעבר לנדרש, כי משמצאתי לבטל את החלטתי המקורית, בוטלה היא על קרביה וכרעיה, משל לא ניתנה היא מעולם. בהתאם בחנתי את כל הנדרש על יסוד טיעוני הצדדים והתיעוד הרפואי הקיים.

לאחר שעיינתי כאמור בכל הנדרש, מצאתי למנות מומחים כמבוקש.

באשר לתחום הנוירולוגי- המדובר בבקשה חליפית לבקשה למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה. לא מצאתי ראשית ראיה לנכות בתחום זה שעל כן הבקשה נדחית במובן זה.

באשר לתחום האורתופדי, התיעוד הרפואי מלמד על למעלה מראשית ראיה לנכות ונדמה כי גם הנתבעת אינה כופרת בכך. די אם אציין באופן בלתי ממצה, כי קיים תיעוד מתמשך בדבר "פריצות" דיסק במקומות שונים; עדות לרדיקלופתיה כרונית בגב התחתון, כעולה מבדיקת EMG; אבדן שליטה בסוגרים (במועד מסוים, בניגוד לתיעוד סותר ממועד אחר); הקרנת כאב לרגל ימין, מבחן SLRחיובי מימין; טיפולי פיזיותרפיה; הקרנה לרגל שמאל, נימול ועוד.

בתחום זה הסכימו הצדדים כי ככל שימונה מומחה, יהא הוא ד"ר רנד.

בתחום הפסיכיאטרי- התיעוד הרפואי הרלבנטי מסתכם במסמך בודד מטעם פסיכולוג קליני, המופנה לרופא המטפל בקהילה. מתיעוד זה עולה כי התובע סובל לכאורה מ"תסמינים חריפים של הפרעה פוסט טראומטית" ועוד כמתואר שם.

הנתבעת כופרת בקיומה של ראשית ראיה לנכות. עם זאת, אזכיר כי על בית המשפט לנקוט גישת בית הילל בסוגיה זו, בשים לב לכך כי לא אחת נמנעים הסובלים מבעיות בתחום זה מלפנות לטיפול (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל, מיום 30.5.12; רע"א 5299/19 פלוני נ' הפול- המאגר הישראלי לביטוחי רכב, מיום 24.10.19). משכך, אין מניעה ממינוי כאמור גם מקום בו עיקרו של הטיפול הרפואי ניתן כשלש שנים לאחר התאונה (רע"א 911/03 סעאת נ' סעאת, מיום 24.3.03). בענייננו התובע פנה לטיפול בחלוף מספר חודשים.

התובע עתר למינוי זה, תוך השתת שכר טרחת המומחה על הנתבעת ועם זאת הסכים כי ככל שבית המשפט ימצא כך לנכון, הוא שיישא בשכר הטרחה. מצאתי כי נוסח המסמך מטעם הפסיכולוג מלמד על ראשית ראיה. עם זאת, באיזון הראוי בין הגישה המקילה הנ"ל ולבין דלות החומר עליו נסמכת הבקשה, יש לקבלה, תוך חיוב התובע בשכר טרחת המומחה.

באשר לתחום הכאב- תחום הכאב ותחום הראומטולוגיה משיקים האחד לאחר ולא אחת קיים ערבוב תחומין באשר להם בטיעוני בעלי דין.

באשר לתחום הכאב, מומחה בתחום זה ימונה מקום בו נמצאה ראשית ראיה לכך כי הכאב מוביל לתסמונת כרונית, הנבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם כבר מונו מומחים. אף יתכן מינוי כמבוקש, במקרים בהם התובע יסבול הן מתסמונת כאב נפרדת והן מכאבים שמקורם בבעיה רפואית ספציפית אחרת וזאת אף אם הכאבים הספציפיים כבר קיבלו ביטוי בחוות דעת של מומחה בתחום הרלבנטי (רע"א 3504/11 ששון נ' מגדל חברה לביטוח, מיום 5.9.11; רע"א (מרכז) 57375-12-19 פלוני נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ, מיום 6.1.20).

לעניין מינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה, הכירה הפסיקה באפשרות לפיה פיברואמילגיה תיגרם כתוצאה מטראומה שאירעה במהלך תאונה (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מיום 30.5.12; ע"א 785/08 זולפה מחסני מזון בע"מ נ' אופנהיימר, מיום 28.2.11).

הנתבעת העלתה מספר טענות נגד טיב התיעוד שהוצג, כמותו ו"איכותו", לרבות נגד "קבילותם" של שני מסמכים מטעם פרופ' סגל (פנימאי וראומטולוג). מצאתי לדחות טענה זו. המדובר במסמכים שהוכנו לצורך טיפול רפואי כמשמעו בתקנה 2 לתקנות המומחים. אמנם לא הוגשו מסמכים נוספים המלמדים על קיומו של טיפול אצל אותו רופא, אך אין בכך כדי לגרוע מקביעתי. אלא שאף לו מצאתי כי אלה אינם קבילים, די ביתר התיעוד כדי להצדיק מינוי ראומטולוג.

בתיעוד מפי רופא כאב, ד"ר בביץ' צוין קיומם של "כאב קבוע שורף דוקר בעל אופי נוירופטי", לרבות כאב צוואר- מותן המקרין דו"צ לידיים ולרגליים; חוסר שליטה בסוגרים וכן "התחלה של פיברומיאלגיה?". בסיכום ייעוץ מפי ד"ר גור, מומחית בנוירוכירורגיה וברפואה לשיכוך כאב צוין כי "ברקע גם לאמא יש פיברומיאלגיה". התיעוד מפי פרופ' סגל מלמד על כי התובע אובחן באופן ברור כלוקה בפיברומיאלגיה וכמי שנמצאו בו סימניה "הטיפוסיים". משכך קיימת ראשית ראיה לנכות בתחום הראומטולוגיה. בהתאם ימונה מומחה כאמור, חלף מומחה בתחום הכאב.

באשר לזהות המומחים, עתרה הנתבעת לכך כי ככל וימונו מומחים, לא ימונו מומחים מסוימים שבשמותיהם נקבה. בקשתה זו מתקבלת.

לאור האמור, אני ממנה את המומחים הבאים כמומחים מטעם בית המשפט:

ד"ר נחשון רנד כמומחה בתחום האורתופדיה;

פרופ' אורי אלקיים כמומחית בתחום הראומטולוגיה;

פרופ' מרק וייזר כמומחה בתחום הפסיכיאטריה.

המומחים מתבקשים לחוות את דעתם בשאלה האם נותרה לתובע נכות כתוצאה מן התאונה מושא התביעה (זמנית ו/או צמיתה). עוד יתייחסו למצבו הרפואי הקודם של התובע ולשיעור הנכות, אם הייתה כזו, אותה יש לייחס למצבו הרפואי הקודם.

היחידה המשפטית תמציא למומחים כתבי מינוי.

שכר המומחה בתחום הפסיכיאטריה יעמוד על 6,500 ₪ בתוספת מע"מ.

שכר המומחה בתחום האורתופדיה יעמוד על 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

שכר המומחית בתחום הראומטולוגיה יעמוד על 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.

התובע ישא בשכר טרחת המומחה בתחום הפסיכיאטריה. הנתבעת תישא בשלב זה בשכר יתר המומחים, כמימון ביניים.

המומחים יחלו בעבודתם לאחר שישולם להם שכרם.

הצדדים יעבירו לעיון המומחים את התיעוד הרפואי המצוי בידם, למעט זה האסור בהצגה על פי דין, בתוך 30 יום.

המומחים מתבקשים ליתן את חוות דעתם בתוך 45 יום ממועד הבדיקה.

עם קבלת חוות הדעת האחרונה במניין, יגישו הצדדים תחשיבי נזק:

התובע בתוך 30 יום מקבלת חוות הדעת;

הנתבעת בתוך 30 יום מקבלת תחשיב התובעים.

המועד שנקבע ליום 10.2.21 מבוטל. נקבע לקד"מ ליום 7.4.21 בשעה 9:00.

תז"פ חוות דעת בעוד 90 יום.

ניתנה היום, י"ב תשרי תשפ"א, 30 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.