המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר והמשיב הגיש תגובתו בה הביע התנגדותו לקבלתה של זו.

לאחר השלמת טענות הצדדים ומשעה שהמשיב לא הודיע כי הוא מבקש לחקור את המבקש, מצאתי מקום לציין ולהורות כדלקמן:

1. המבקש טוען למעשה טענה אחת מרכזית לפיה אין הוא חתום על השטר הנתבע כערב כפי המיוחס לו. כן טען כי לא נשלחה לו הודעת חילול כמתחייבע"פ דין.

המבקש מציין עוד כי כבר נתבע בהליך אחר ע"י משיב זה על רקע עסקת ניכיון שבוצעה עם צד שלישי וההליך האמור עודנו תלוי ועומד.

1. המשיבה מצידה סבורה כי המבקש מעונין אך בדחייית הקץ, וכי אין לו בפועל הגנה אמיתית, אולם היא נכונה לאפשר קבלת ההתנגדות, כפוף להפקדת מלוא שיעורו.
2. בע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3)141 מסכם בית המשפט את ההלכה הפסוקה הנוגעת למבחן קבלתה של בקשת רשות להתגונן (המקבילה להתנגדות לביצוע שטר) ובאלו הדברים:

"מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו, בין היתר, ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1), 390, 400; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, בורסי, מהדורה שביעית, (תשנ"ה) 675, (להלן – "זוסמן")). לעניין זה, די לו למבקש רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדו בהליך של סדר דין מקוצר, אם יראה כי בפיו הגנה אפשרית נגד התביעה, ולו בדוחק, נגד התביעה כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתו, שכן גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו "הגנת בדים" זוסמן בעמ' 677-676). לשון אחרת, אם הראה הנתבע הגנה לכאורה, אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו".

1. טענת המבקש לפיה עסקינן בשטר שלא חתום על ידו, מהווה משום טענת הגנה מובהקת בדיני השטרות שראוי לבררה בהליך משפטי מלא, שכן ככלל אין חבות בלא חתימה.

שלב זה אינו השלב לברר ולהכריע בשאלה העובדתית השנויה במחלוקת לגבי חתימת המבקש כערב. ככל שימצא בסיום ההליך כי המבקש מעורר טענת בדים, כטענת המשיב, ניתן להניח כי הוצאות תושתנה בהתאמה.

1. הטענה לפיה ההתנגדות אינה מפורטת מספיק אינה נכונה לטעמי, בהינתן טיב טענת ההגנה העיקרית הנ"ל וראו לציין כי אף הטענות הנוספות ראויות הן ויש לבררן וטוב יעשו ב"כ הצדדים אם יקדימו לשוחח בינהם לגבי חיוניות ניהול שני ההליכים ובנפרד.
2. לא מצאתי ממש בדרישה לחייב את המבקש בהפקדת ערובה שעה שטענת ההגנה היא מובהקת ושעה שעסקינן בסמכות שהשימוש בה ייעשה בזהירות מפאת היותה מגבילה את זכות הגישה לערכאות. (ראה בענין זה ע"א 373/69 חונן נ. "חגור" מושב עובדים, פ"ד כ"ג (2) 347; ע"א 85 /508 ברק ושות' סוכנויות בע"מ נ' מירות סוכנויות בע"מ, פ"ד מב(1) 393).
3. לאור האמור ובאין נסתרת טענת ההגנה לעת הזו, מורה אני על קבלת ההתנגדות.

הליך זה יעבור להתברר בסדר דין רגיל.

המזכירות ת עלה משימת קביעת דיון בכפוף לתשלום הפרש אגרה, ככל הנדרש.

ניתנה היום, כ"ח אדר תש"פ, 24 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.