ביום 3.2.2020 ניתן על ידי הממונה צו פתיחת הליכים ביחס ליחידה, וזאת לבקשת היחידה עצמה.

במסגרת הצעת הממונה, אשר הוגשה לתיק בית המשפט ביום 11.4.2021 לקראת הדיון בבקשה למתן צו שיקום כלכלי, המליצה הממונה כי בית המשפט יורה על ביטולו של צו פתיחת ההליכים. להלן הקטע הרלוונטי בהצעת הממונה אשר במסגרתו הומלץ על ביטול הצו (פרק ז' להצעה):

הדיון במתן צו לשיקום כלכלי התקיים ביום 10.5.2021. היחידה לא התייצבה לדיון, אולם באת כוחה מטעם הלשכה לסיוע המשפטי התייצבה וציינה כי היחידה ניתקה עימה קשר וזנחה את ההליך וזאת חרף פניות שנעשו אליה, לרבות מטעם נציגי הלשכה לסיוע המשפטי. באת כוח הנאמן, מצידה, ציינה בין היתר את הדברים הבאים: "יש יחידה שהחליטה לנתק קשר עם ההלי[ך], היא לא נמצאת כאן, לא משתפת פעולה כיוון שהיא הבינה שהיא הסתלקה מירושה והבריחה נכס שלא כדין בשיתוף פעולה עם הבנות ועם אחיה. כשהבינה שלשם זה הולך, החליטה לנתק קשר" (עמ' 1 שורות 11-9 לפרוטוקול הדיון). ואכן, נוכח האינדיקציות שעלו במסגרת חקירת הנאמן; ומשהיחידה בחרה שלא להגיש תגובה כלשהי ולא להתייצב לדיון - אין לי אלא להניח, למצער לצורך ההליך שלפניי, כי יש ממש בטענות אשר הועלו כנגד היחידה.

יודגש, כי במסגרת הדיון עלתה שאלה האם ראוי להותיר את ההליך תלוי ועומד לטובת נושיה של היחידה, באופן שהנאמן יגיש בקשה כזו או אחרת לביטול פעולות הגורעות מקופת הנשייה. ואולם בסופו של יום, גם באת כוח הנאמן וגם בא כוח הממונה סברו כי בנסיבות העניין אין לכך מקום, ונכון יהיה שבית המשפט יורה על ביטול ההליך. עוד יצוין, כי הנושים לא ניצלו את זכותם להגיש תגובה להצעת הממונה (אשר כללה כזכור המלצה לביטול ההליך), ואף לא התייצבו לדיון שהתקיים בעניין.

על רקע כלל האמור לעיל, ולאחר שהשתכנעתי כי מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי - אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינה של היחידה.

עם ביטול צו פתיחת ההליכים, ההגבלות שהושתו במסגרת הצו בטלות.

חרף האמור, צו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד על כנו למשך 60 ימים נוספים.

בהתאם לסיפא של סעיף 183(א) לחוק, עם ביטול הצו נדרש בית המשפט להורות כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה. ככל שאכן יש נכסים בקופה, יגיש הנאמן בקשה מתאימה בעניין זה ויציין במסגרתה גם את עמדת הממונה.

בסיום הדברים ובמאמר מוסגר מצאתי לציין, כי אני סבור שנסיבות ביטול הצו במקרה דנן, כפי שפורטו לעיל, הינן בעלות חומרה יתרה. מבלי לכבול באופן כלשהו את שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, אני סבור שנכון יעשו אותם גורמים אם יביאו את הדברים בחשבון בעתיד, במידת הצורך - הן במסגרת קביעת אורכה של תקופת הצינון בהתאם להלכת אלקצאצי; והן במסגרת כל הליך חדלות פירעון נוסף שיתנהל בעניינה של היחידה.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, י"א סיוון תשפ"א, 22 מאי 2021, בהעדר הצדדים.