רקע וטענות הצדדים

1. התובעת הגישה תביעתה בסך 6,924 ₪ בגין חוב אספקת ברזל בניין אשר לטענתה לא שולם ע"י הנתבע.
2. התובעת תמכה תביעתה בכרטסת הנהלת חשבונות לפיה יתרת החוב הינה 6,508 ₪, חשבוניות מס ותעודות משלוח אשר הופקו לשים העמקים ו/או אחר, כפי שיפורט.
3. הנתבע הכחיש כי את החוב הנטען. לטענתו, בזמנים הרלוונטיים הוא שכר את שירותי הקבלן מר שכטמן לבניה בביתו, זאת בבסיס התחשבנות פאושלי וכי כל חומרי הגלם והציוד הוזמנו ע"י הקבלן והוא החייב בתשלום וכן חתם על תעודות המשלוח.
   
4. כן טען הנתבע כי התובעת ניסתה לגבות את החוב מהקבלן, אך מאחר והקבלן בהליך חדלות פירעון, מחפשת התובעת לחפש כיס חלופי לגביית החוב מהנתבע אף כי לא מדובר בחוב שלו.
   
5. הנתבע אישר כי הזמין מעת לעת סחורה מהתובעת באופן ישיר ושילם בגינה את מלוא התמורה והוסיף כי בתעודות המשלוח אשר צורפו לתביעה קיימים שינויים וזיופים.

דיון והכרעה

1. מטעם התובעת העיד מנהלה מר חאפז זועבי וכן העיד הנתבע בעצמו. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות והתרשמתי מהו ישירות וכן עיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים, באתי למסקנה כי התביעה לא הוכחה כדרוש ולכן דין התביעה דחיה.
   בהתאם להוראות תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, ינומק פסק הדין בתמצית.
2. התובעת היא הנושאת בנטל להוכיח את תביעתה והתביעה מבוססת על עדותו היחידה של מנהל התובעת. חל בעניין זה סע' 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971.
   
3. התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי הנתבע חב כלפיה בסכום התביעה ובכלל.
   
4. יש להקדים ולומר כי בסתירות במסמכי התובעת כפי שעלו בדיני ההוכחות פוגמות ולא מחזקות את עדותו היחידה של מנהל התובעת ודי בכך להביא לדחיית התביעה.
   
5. לא זו אף זו, התביעה הוגשה בשיהוי אשר לא הוסבר כדרוש אף כי מנהל התובעת טען כי ביקשו להגיע להסכמות.
   
6. מר זועבי מנהל התובעת בעדותו התבקש להשיב האם הנתבע הוא שהתקשר בהזמנת הסחורה והוא השיב כי הנתבע אישר לתת את החומרים לקבלן קובי (בפרוטוקול בעמ' 3).
   
7. מר זועבי לא יכל לאשר כי ההזמנות היו מטעם הנתבע אלא העיד כי הנתבע אישר למסור את החומר לקבלן, עדות אשר אין בה לתמוך בגרסת התובעת. הוא העיד כי מרבית הסחורה נמסרה באופן אישי בבית הנתבע אך אין בכך להסביר או להוכיח כי הנתבע הזמין או חב ביחס לברזל נשוא החוב וממילא מר זועבי העיד כי המסירה היתה לקבלן או עובדיו וגם בכך יש לתמוך בגרסת הנתבע ולא בגרסת התובעת (בפרוטוקול בעמ' 4).
8. ביחס לטענה כי החוב רשום ל "שיש העמקים" מנהל התובעת נשאל בחקירתו הנגדית כיצד הוא טוען כי אינו מכיר את הקבלן שכטמן ומאידך שמו רשום על החשבונית 5555 ונמחק "שיש העמקים". הוא ביקש להסביר זאת בכך כי הנתבע ביקש ממנו למחוק ולהפריד ואף טען כי לא עדכן זאת בפנקס שלו אך הסבר זה אינו יכול להתקבל (בפרוטוקול בעמ' 5 שורות 3-6). הוא הגדיל וטען כי (בפרוטוקול בעמ' 5 שורה 8) :
   "כתוב על זה שיש העמקים בסוגרים קובי שכטמן ושכחתי לרשום את שיש העמקים למעלה".
   
9. זאת ועוד, מר זועבי נשאל בחקירה הנגדית כיצד זה בתעודות המשלוח מופיע מס' הנייד של מר שכטמן והוא טען כי אינו זוכר וכי הקבלן שעבד היה מקבל את הסחורה, כלומר, הסחורה לא נמסרה לנתבע.
   
10. כאמור, סתירות בין הפנקס המקורי למסמך אשר הוגש – ראה במוצגים - היו בחשבונית 5555, בתעודה 5523 בה אין מחיר ואילו במסמך כתב התביעה יש מחיר כאשר סתירות אלו, יחד עם העדות של מר זועבי כי את הסחורה קיבלו הקבלן או עובדיו, כי מס' הטלפון הנייד של הקבלן רשום על התעודות יש להביא לדחיית התביעה.
    
11. באשר לעדות הנתבע, הוא אישר כי אכן הזמין ישירות מהתובעת אך לא בגין החוב הנדון, אשר בו חייב הקבלן מר שכטמן אשר עבד בביתו בהסכם פאושלי. הנתבע נשאל ביחס להסכם עם שכטמן וביקש להגיש אך ב"כ התובעת התנגד ולכן אין לה להלין אלא על עצמה באשר הנתבע מוכן היה למסור את ההסכם וכן הזמנת העבודה.
    
12. הנתבע העיד כי הוא שכיר בחברת שיש העמקים, הוא לא השתמש בחשבוניות ולא בנה והכיר את מר זועבי רק בהליך זה, הוא לא קיבל את הברזל או הסחורה נשוא החוב אלא הקבלן אשר ברח.
    
13. לא נעלם מעיני כי הנתבע אף הוא לא זימן לעדות את מר שכטמן אך מאחר ונטען כי הוא ברח באמצע העבודה והוא בהליכי חדל"פ אין לזקוף זאת לחובתו. העובדה כי הסחורה סופקה בבית הנתבע אין בה לחייבו לאור טענות ההגנה ואף עדות התובעת כי מקבלי הסחורה היו הקבלן ועובדיו.
    
14. כאמור, העדות היחידה של התובעת, הסתירות המהותיות במסמכיה וכן הפרטים בעדות מר זועבי, כולל מס' הנייד של הקבלן במסמכיו, מביאים לדחיית גרסתו ודחיית התביעה.
    
15. התביעה נדחית. התובעת תשא בהוצאות הנתבע בסך 3,000 ₪.
    

ניתן היום, ה' ניסן תשפ"א, 18 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.