בפני | כבוד השופט משה טוינה | |
המערער: | יעקב קובי סיטרוק | |
נגד | ||
המשיב: | המוסד לביטוח לאומי | |
פסק דין |
1. עניינו של פסק דין זה בערעור שהגיש מר יעקב (קובי) סיטרוק (להלן: "המערער") על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 20.12.2019 (להלן: "ההחלטה") במסגרתה אישרה הוועדה את החלטת הדרג הראשון כמפורט להלן.
2. המערער יליד 1978, הוא טכנאי שירות אשר נפגע ביום 30.12.2018 בתאונה שהוכרה כתאונה בעבודה (להלן: "התאונה"). בעקבות התאונה קבעה הוועדה לדרג ראשון למערער נכויות זמניות; ובתום תקופת הזמניות 0% נכות רפואית החל מיום 16.7.2019. על החלטת הוועדה מדרג ראשון הוגש ערר לוועדה מושא ערעור זה. בדיון שהתקיים בוועדה הציג המערער חוות דעת של ד"ר אלקרינאוי שקבעה שיש להכיר למערער בנכות בגין הגבלה בתנועות צוואר בשיעור של 5% לפי סעיף 37(5)(א) במחצית, בגין הגבלות בתנועות גב תחתון נכות צמיתה של 10% לפי סעיף 37(7)(א), בגין הפגיעה בכתף נכות צמיתה של 10% לפי סעיף 42(1)(ד)(1). בהחלטה מושא הערעור אישרה הוועד לעררים את החלטת הדרג הראשון.
3. בערעור שהגיש המערער טען המערער לטעות משפטית בהחלטת הוועדה מושא הערעור כדלקמן:
א. הוועדה טעתה בעת שביססה את החלטתה מבלי שעמדו בפניה תוצאות US מיום 7.1.2019, שלפיה נמצא אצל המערער קרע חלקי בגיד SSP וגיד SSC, תוצאות שקיבלו התייחסות בהערכת הנכות על ידי המומחה מטעם המערער. המערער הוסיף כי היעדר התייחסות הוועדה לתוצאות בדיקות ה-US היא בגדר טעות משפטית.
ב. "הווע"ר לעררים טעתה כשהתעלמה מתלונות המערער בפניה בדבר מגבלותיו בקימה מישיבה לעמידה, ברדימות ושיתוק רגליו וגבו התחתון, רעידות בכל הגוף בזמן שקודח במקדחה, מגבלות בזמן שינה בצד שמאל ובצווארו, מגבלות בעבודתו: בהרמת והתקנת טלוויזיה שבעטיין הוא קיבל עוזר וכי מאז התאונה הכנסותיו ירדו, וכלל לא הביאה אותן בחשבון בקביעתה"[1].
ג. "הווע"ר לעררים לא נימקה את החלטתה לדחות את הערר המבוטח כדבעי... במקרה דנן, הווע"ר לעררים ציינה רק שהיא 'עיינה בהערכת הנכות של אלקרינאוי ולא מקבלת מסקנותיו בנוגע לגובה הנכות לאור הבדיקה הקלינית שנערכה היום'.
בכל הכבוד, הוועדה לא ציינה ולא הסבירה מה בממצאיה היה שונה ממצאי בדיקתו של ד"ר אלקרינאוי.
כך למשל, בניגוד לד"ר אלקרינאוי שבדק בתנועות הכתף הנפה לפנים, סיבוב חיצוני וסיבוב פנימי של תנועות הכתף, הווע"ר הסתפקה רק בציינה: "טווח תנועות תקין, כוח בהתנגדות בכל שריר חגורת הכתף תקינה", ומבלי לפרט את טווחי התנועות שאמנם נמצאו בבדיקתה.
בעניין זה הלכה פסוקה היא כי ההנמקה צריכה להיות כזו שממנה לא רק רופא ילמד אחר הלך רוח הוועדה, אלא גם בית הדין לעבודה (הדגשות במקור-ט.מ)"[2].
4. אקצר ואומר, כי לטענת המשיב דין הערעור להידחות משלשיטתו לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה מושא הערעור; ואשר לדעתי.
5. כמצוין לעיל, טוען המערער כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, משלא התייחסה לתוצאות בדיקת האולטרסאונד מיום 7.1.2019. מתוך המסמכים שהוצגו לבית הדין עולה, כי בדיקת האולטרסאונד אמנם נערכה ביום 7.1.2019, אך פענוח הבדיקה היא מיום 14.1.2019. כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה, הוועדה אכן מתייחסת לאותה בדיקת אולטרסאונד ומפרטת את ממצאיה:
"US כתף שמאל – 14/1/19 – מדגים שינויים ב-SST וסובסקפולאריס במידה זהה. ללא עודף נוזלים..."
מכאן שאין לייחס לוועדה טעות משפטית הבאה לידי ביטוי בהיעדר התייחסות לתוצאות בדיקת אולטרסאונד, כמצוין בנימוקי הערעור.
6. כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה, מנימוקי הערעור תלונות המערער בפני הוועדה הן במישור הנוירולוגי (מרגיש שהרגליים משתתקות לו... מרגיש רעידות בכל הגוף) ובמישור האורתופדי.
7. כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה, נערכה למערער בדיקה נוירולוגית ולדעת הוועדה ממצאיה היו תקינים. עם זאת, אין בפרוטוקול הוועדה כל פירוט של הבדיקה שנערכה למערער ובנסיבות הללו אין בית הדין יכול ללמוד מתוך הפרוטוקול על האופן שבו נבחנו תלונות המערער במישור הנוירולוגי ומכאן את החלטת הוועדה לפיה לא נותרה למערער פגיעה נוירולוגית בעקבות התאונה.
8. בנסיבות אלו יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה אשר תערוך בדיקה נירולוגית למערער תפרט את ממציאה, ותנמק ואת מסקנתה לעניין פגיעה נוירולוגית שקיימת אצל המערער בעקבות התאונה, ככל שקיימת.
9. פרוטוקול הוועדה מפרט את הבדיקה הקלינית שנערכה למערער לצורך בירור תלונותיו במישור האורתופדי וכך גם את תוצאות הבדיקה; והן כדלקמן:
"עמ"ש צווארי – תנועות סיבוביות 80 לכל צד. כיפוף מגיע עם סנטר לחזה, יישור 50, הטיה לכל צד 40.
עמ"ש מותני – בכיפוף לפנים מגיע כ-10 ס"מ מעל הקרסוליים, יישום 20 הטיה לכל צד 30.
כתף שמאל – ללא דלדול שרירים, טווח תנועות תקין כוח בהתנגדות בכל שרירי חגורת הכתף תקינה...".
10. משמפרטת הוועדה את הבדיקה הקלינית שערכה למערער וטווחי התנועה שנמצאו בעמוד השדרה הצווארי, המותני וכתף שמאל (טווח תנועות תקין). אין למצוא טעות משפטית בהחלטת הוועדה הן לעניין ההתייחסות לתלונות המערער .
11. מפרוטוקול הוועדה עולה כי טווחי התנועה שנמצאו אצל המערער, אינם מעידים על מוגבלות בתנועה בעמוד השדרה הצווארי או המותני, שיש בה כדי להקנות למערער אחוזי נכות. כך גם מציינת הוועדה כי בבדיקתה טווח התנועות בכתף שמאל תקין.
מכאן, ברורה התייחסות הוועדה לחוות הדעת של ד"ר אלקרינאוי שמצא - הגבלות בתנועת הכתף, טווח תנועה מוגבל בעמוד שדרה צווארי וטווח תנועות מוגבל בעמוד שדרה מותני – והנמקתה לדחיית חוות דעת זו בנימוק שהיא איננה מקבלת מסקנותיו לאור הבדיקה שערכה היא למבוטח; הנמקה שבנסיבות העניין די בה בהתאם לפסיקה.
12. סוף דבר הערעור מתקבל כאמור לסעיף 8 לעיל כדלקמן:
א. הוועדה תשוב ותתכנס באותו הרכב, תערוך בדיקה נוירולוגית למערער, תפרט את הבדיקה וממצאיה ותנמק את החלטתה לעניין נכות שיש להכיר למערער במישור הנוירולוגי בעקבות התאונה.
ב. המערער וב"כ יוזמנו לוועדה.
13. משהתקבל הערעור בחלקו, אין צו להוצאות.
14. הערעור על פסק הדין הוא ברשות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.
ניתן היום, כ"ב סיוון תש"פ, 14 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
| תפקיד | שם | בא כוח |
|---|---|---|
| מבקש 1 | יעקב קובי סיטרוק | מאיר מזוז |
| משיב 1 | המוסד לביטוח לאומי | ארז בן-דוד, אפרת לבנוני |