לפניי בקשה מטעם הנאמנת לביטול הצו פתיחת ההליכים.

צו פתיחת הליכים בעניינו של החייב ניתן על ידי הממונה ביום 5.2.2020.

בהודעתה של ב"כ הממונה מיום 3.2.2021 צוין כי החייב צבר חוב פיגורים, הפקיד שני תשלומים בלבד לקופת הנשייה, לא הגיש דו"חות בצירוף אסמכתאות, ולא ניתן להגיש הצעה לתכנית שיקום כלכלית בשל מחדליו. משכך נקבע שהדיון שהיה קבוע ליום 22.2.2021 בהצעת הממונה לצו שיקום כלכלי מבוטל, והחייב נדרש להגיש תכנית מפורטת להסרת המחדלים, ובכלל זה לפריסת חוב הפיגורים במשך תקופה של שלושה חודשים, עד ליום 16.2.2021, שאחרת יהיה מקום להידרש לביטול ההליך.

החייב הודיע, בתגובתו מיום 15.2.2021, בעיקרי הדברים, שבקשתו להקטנת התשלום החודשי התקבלה בחלקה על ידי הממונה שהעמידו על סך של 150 ₪ לתקופה קצובה; עקב התפרצות נגיף הקורונה הוא התקשה להשתלב בשוק התעסוקה ונזקק לתמיכה כלכלית על ידי בני משפחתו, ולבסוף התקבל לעבודה במרכול החל מיום 20.2.2021 במשכורת מינימום; רעייתו תתחיל לעבוד במשק בית ואמורה להשתכר סך של 2,000 ₪; אין באפשרותו לעמוד בתשלום חודשי בסך של 1,000 ₪ לחודש; החייב ביקש להעמיד את התשלום החודשי על 150 ₪ (עניין המצוי בסמכות הממונה- מ.ה.), ולפרוס את חוב הפיגורים בסך של 4,750 ₪ ל-10 תשלומים.

הנאמנת טענה, בתגובתה מיום 9.3.2021, בעיקרי הדברים, כי החייב בגיל 38, מתגורר עם רעייתו, ללא ילדים; בעת כניסתו להליך עבד כרתך והשתכר כ-8,000 ₪; הממונה העמיד את התשלום החודשי על 150 ₪ לתקופה קצובה של 8 חודשים שבסיומה התשלום חזר והועמד על 1,000 ₪; הממונה הקפיא את התשלומים עבור 9-10/2020 בשל הסגר השני; הדו"ח התקופתי האחרון הוגש בספטמבר 2020; רעייתו של החייב אינה פועלת למיצוי כושר השתכרותה; עלות יקרה של דמי שכירות בסך 4,200 ₪; הוצאות כלכלה גבוהות עבור 2 נפשות בסך של 3,101 ₪; יש מקום לפרוס את חוב הפיגורים לשלושה תשלומים; החייב אינו משתף פעולה בהליך.

ב"כ הממונה טענה, בתגובתה מיום 16.4.2021, בעיקרי הדברים, כי החייב שילם מתחילת ההליך 2 תשלומים בסך של 150 ₪ כל אחד; צבר חוב פיגורים ניכר; החייב לא שילם אף את מלוא התשלום המופחת שנקבע בעניינו בסך של 150 ₪ לתקופה של 8 חודשים; חוב הפיגורים עומד על סך של 4,900 ₪; ככל שהחייב לא יפרע את חוב הפיגורים בתוך 3 חודשים יש מקום להידרש לביטול ההליך.

בהחלטתי מיום 8.4.2021 קבעתי כי החייב צבר חוב פיגורים ולא הגיש דו"חות בצירוף אסמכתאות מלאות. בשל מחדלי החייב בוטל הדיון שנקבע בעניינו ביום 22.2.2021 והוא נדרש להציג תכנית לפירעון חוב הפיגורים למשך שלושה חדשים. החייב פירט לגבי המצב הכלכלי של התא המשפחתי וביקש לפרוס את חוב הפיגורים באמצעות עשרה תשלומים. הוגשו תגובות מטעם הנאמנת וב"כ הממונה. החייב בגיל 38 שנים נשוי ללא ילדים ובנסיבות אלה עליו למצות את כושר השתכרותו, לצמצם בהוצאותיו, ולעמוד בתנאים שנקבעו עליו. בנסיבות העניין נקבע כי על החייב לפרוע את מלוא חוב הפיגורים בשישה תשלומים חודשיים רצופים החל מאפריל 2021, בד בבד לתשלום השוטף, ולהגיש דו"חות תקופתיים בצירוף כל האסמכתאות לנאמנת ולממונה באמצעות המערכת המקוונת. הנאמנת התבקשה להודיע על מצב הדברים בתום התקופה, וככל שהחייב לא יפעל לתיקון המחדלים יהיה מקום להידרש לביטול ההליך.

הנאמנת הודיעה ביום 30.6.2021 שהחייב לא פעל כלל לסילוק חוב הפיגורים והדו"ח האחרון הוגש בינואר 2021 ללא אסמכתאות, ומשכך אין מנוס אלא להורות על ביטול ההליך.

לעניין זה נדרשה התייחסות החייב, שטען, בתגובתו מיום 15.8.2021, בעיקרי הדברים, כי פוטר מעבודתו במרכול בעטיו של מבצע "שומר חומות"; רעייתו אינה יכולה לעבוד בהעדר אשרת עבודה ולשם כך נדרשה הפקדה בסך של 15,000 ₪ במשרד הפנים שאין ביכולתו להפקידה; החייב ביקש להעמיד את התשלום החודשי על 500 ₪ ולפרוע את חוב הפיגורים בתשלומים של 300 ₪; לתגובה צורפו דו"חות לתקופה 2-7/2021; החייב אמור להתחיל לעבוד במפעל בערד כרתך למרות מגבלות רפואיות.

הנאמנת טענה בתגובתה, שהוגשה ביום 19.9.2021, בעיקרי הדברים, כי החייב שוהה בהליך 19 חודשים במהלכם לא פעל למיצוי כושר השתכרות, לעמידה בדרישות ההליך ומנגד דיווח על הוצאות דיור (כוללים תשלום ארנונה) בסך של 4,200 ₪, הוצאות כלכלה עבור 2 נפשות בסך של 1,500 ₪ בממוצע, בתמיכה של צדדי ג', מבלי שהתייחס לזהותם ולא סביר כי למעלה משנה אלה יישאו בהוצאותיו בסך העומד על כ- 6,000 ₪ לחודש; מתחילת ההליך נשא החייב בשני תשלומים בלבד לטובת קופת הנשייה בסך של 300 ₪, וחוב הפיגורים עומד על סך של 13,100 ₪; הוגשו 11 תביעות חוב אשר נבדקו ואושרו בסך של 144,379 ₪; הדוחות החודשיים האחרונים הוגשו במקובץ ללא אסמכתאות; הבקשה לשינוי צו התשלומים הינה בסמכות הממונה ולא ניתן לדון בהם במסגרת תגובת החייב והיה עליו לפעול להגשת בקשה מתאימה ולחלופין לנקוט בהליך של ערעור על החלטת הממונה, אך הדבר לא נעשה; החייב ביקש לפרוע את חוב הפיגורים בפריסה ארוכה יותר מזו שהוצעה על ידו ונדחתה ע"י בית המשפט בהחלטה מיום 8.4.2021; החייב מנצל ההליכים לרעה ואינו פועל בתום לב כלפי נושיו תוך שהוא מוגן מהליכי גבייה; הממונה בהחלטותיו העמיד לחייב אפשרות לשקם את חייו באמצעות פתיחת עסק והקטנת תשלום חודשי לתקופה, אך כל זאת ללא הועיל והחייב בוחר לשוב על טענותיו אשר אינן מצדיקות אי מיצוי כושר השתכרות; בנסיבות העניין יש להידרש לביטול ההליך.

בהחלטה מיום 1.10.2021 נדרשה תגובה מטעם ב"כ הממונה והנושים לעניין ביטול ההליך.

באת כוח הממונה הצטרפה להמלצתה של הנאמנת.

הנושים לא הגישו תגובות מטעמם בעניים ביטול ההליך.

בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי-"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי- "(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמנת או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

לעניין זה נקבע כי "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמנת או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה ..." (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

בענייננו, החייב, הנמצא בהליך מזה עשרים ואחד חודשים, לא שיתף פעולה עם הנאמנת והממונה, יצר חוב פיגורים משמעותי ובכלל זה לא שילם את מלוא התשלומים המופחתים בסך של 150 ₪ (לפרק זמן של 8 חודשים) לפי החלטת הממונה, לא הגיש דו"חות במועד ולאלה שהוגשו באיחור של ממש לא צורפו אסמכתאות, לא נקט בהליך ערעורי על החלטת ב"כ הממונה על החלטתו לגבי התשלומים העיתיים, נראה שלא פעל בשקידה סבירה להשאת השתכרותו ומכל מקום לא הציג אסמכתאות לגבי הכנסתו, ולפיכך יש להחזיקו כמי שזנח את ההליך, התנהגותו עולה לכדי חוסר תום לב, ומשכך אין הצדקה להמשיך בהליכי חדלות פירעון בעניינו.

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בענייניו של החייב.

צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינו של החייב יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.

הכספים שנצברו בקופת הנשייה ישמשו לכיסוי הוצאות ההליך לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה ועכל פי הדין.

זכות ערעור כדין.

המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק ברישומיה

ניתנה היום, ג' כסלו תשפ"ב, 07 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.