לפניי בקשה מטעם הנאמנת לביטול הצו לפתיחת הליכים.

הצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ניתן על ידי הממונה ביום 13.2.2020.

הנאמנת טענה שהיחיד אינו משתף פעולה, לא התייצב לחקירה, לא הגיש כלל דו"חות תקופתיים, לא פרע את מלוא התשלומים העיתיים ויצר חוב פיגורים.

בנוסף טענה הנאמנת שכנגד היחיד וקרוב משפחתו הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים (מ"ת (שלום חיפה) 21268-09-20 מדינת ישראל נ' אילן צח ואח'), מהטעם שעשו שימוש פסול בכרטיסי אשראי אותם הוציאו מתיבות הדואר, ורכשו באמצעותם פריטים בבתי עסק וכל זאת החל מחודש יוני 2019 ועד לחודש אוגוסט 2020, בסמוך למעצרם. כנגד היחיד מתנהל הליך פלילי בגין העבירות שבוצעו בחלקן במהלך הליך חדלות הפירעון, וניראה שהוא אינו פועל לשיקומו ואינו פנוי לנהל את הליכי חדלות הפירעון, תוך שהוטעם שגם טרם מעצרו לא הפנים את ההשלכות הנובעות מההליך הנדון ולא עמד בתנאים שנקבעו בגדרו של הצו לפתיחת הליכים.

היחיד לא מצא לנכון להתייחס לבקשת הנאמנת לפי החלטתי מיום 26.2.2021.

הנושים לא מצאו לנכון להביע עמדה לגבי הבקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים.

באת כוח הממונה הצטרפה להמלצתה של הנאמנת.

ראוי לציין כי המדובר בהליך שני של היחיד. ביום 11.9.2015 ניתן בעניינו של היחיד צו כינוס נכסים בתיק פש"ר (מחוזי ב"ש) 20741-11-15, כאשר ביום 7.1.2018 ההליכים בוטלו בשל ניצולם לרעה על ידי היחיד, ונראה שהוא לא הפנים את כללי ההתנהגות הנוגעים להליך הנדון.

בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי-"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע כי- "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמנת או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

לעניין זה נקבע כי "... סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמנת או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה ..." (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

בענייננו, היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמנת והממונה, הועלתה טענה שלאחר כניסתו להליך נקט בפעולות שאינן מתיישבות עם הדין, ובנסיבות העניין יש להחזיק כמי שזנח את ההליך והתנהגותו עולה לכדי חוסר תום לב, ומשכך אין הצדקה להמשיך בהליכי חדלות פירעון בעניינו.

לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינו של היחיד יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.

הכספים שנצברו בקופת הנשייה ישמשו במלואם הוצאות ההליך.

המזכירות תודיע ליחיד, לנאמן, לבא/ת כוח הממונה, ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתנה היום, י"ט סיוון תשפ"א, 30 מאי 2021, בהעדר הצדדים.