לפניי בקשה מטעם הנאמן לביטול צו לפתיחת ההליכים.

רקע

1. צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ניתן על ידי הממונה בתאריך 12.2.2020 לבקשתו, והושת עליו צו תשלומים חודשי בסך 1,800 ₪.
2. בתאריך 6.5.2021 התקיים דיון בו הצהיר היחיד כי הוא פוטר מעבודתו בחודש 04/2021 ולכן ביקש לדחות את הדיון בחצי שנה, על מנת לאפשר לו להשתלב שוב במעגל התעסוקה. הדיון נדחה לחודש 11/2021. בחודש 06/2021 הגיש היחיד בקשה בהולה לקבלת כספי פיצויי פיטורין בסך 6,500 ₪ ואיפוס צו התשלומים החודשי למשך חצי שנה בשל נסיבות אישיות, משבר הקורונה.
3. כנגד היחיד הוגשו תביעות חוב בסך של כחמשה מיליון ש"ח, היחיד צבר חוב פיגורים בסך 6,300 ₪. בדיון בחודש 03/2022 ניתנה ליחיד ארכה של חודשיים לשם הסרת מחדלים. בתאריך 29.5.2022 הוגשה בקשה מטעם היחיד לקבלת ארכה נוספת בת 90 ימים.
4. בתאריך 6.9.2022 הגיש הנאמן בקשה לביטול הליך, ובו ציין כי היחיד לא שילם דבר לקופת הנשייה ולמרות ההזדמנויות שניתנו לו, הוא ממשיך לצבור מחדלים ואינו משתף פעולה עם הוראות ההליך.
5. נוכח מחדלי היחיד, נראה כי היחיד זנח את ההליך ואין מקום ליתן לו להמשיך ליהנות מהגנת הצו לפתיחת הליכים, בעוד שהנושים ממתינים לקבל את כספם.

המסגרת המשפטית

1. בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי:

"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

1. בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע:

"(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

1. לעניין זה נקבע:

"[...] סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה" (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

1. לעניין אי הגשת דו"חות כלכליים נקבע בעניין שנדון בעחדל"פ (מחוזי ת"א) 11856-05-21 יונתן סלומון נ' עו"ד ארז חבר, נאמן (30.6.2021), כי:

"לא למותר לציין, כי תשלום חודשי סדיר לקופת הכינוס, כמו גם הגשת דו"ח"ת כלכליים מפורטים ומגובים באסמכתאות בזמן אמת, הם מאבני היסוד של ההליך [...] ביצוע תשלומים בלתי סדירים ואי הגשת דו"חות במועד, פוגעים במכלול המטרות לשמן נועד ההליך. הפגיעה אינה רק בנושים הממתינים לכספם אלא גם ביחיד עצמו אשר מונע את היכולת לברר את עניינו ולקדם את התיק לכדי הפטר. מטרת המחוקק לא הייתה לאפשר שמיטת חובות ללא מעצור. המטרה החשובה של שיקום החייב, לא תושג ללא התנהלות כלכלית נאותה, המוצאת ביטויה בתשלומים סדירים ודו"חות תקינים" (שם, פסקה 18; הדגשה לא במקור).

דיון והכרעה

1. בנסיבות אלה יש לייחס ליחיד ניצול לרעה של ההליך, מכיוון שמחד גיסא, הוא חוסה תחת ההגנות שהחוק העמיד לו מפני הליכי גבייה של הנושים ומאידך גיסא, גילה אדישות וזלזול ולמעשה זנח את ההליך. לפיכך, אין הצדקה להמשיך בהליך הנדון.
2. לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק אני מורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד. עוד מצאתי לנכון להורות כי היחיד לא יפתח בהליכי חדלות פירעון בתוך שנתיים מיום חתימתי על פסק דין זה, בשים לב למספר ההליכים בהם ביקש היחיד לפתוח, בפרק זמן קצר יחסית, ותוך הסתרת מידע חיוני לשם ניהול הליך בצורה תקינה וראויה, ובשקיפות הנדרשת.
3. צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינו של היחיד יבוטלו בתוך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.
4. הכספים שנצברו בקופת הנשייה, ככל שנצברו, ישמשו לתשלום שכר טרחתו של הנאמן והוצאות ההליך לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה ולפי הדין.
5. ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
6. המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, כ"ו אלול תשפ"ב, 22 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.