בפני | כבוד השופטת מירית פורר |
תובעים | 1. הדסה נפתלי 2. רובין גבר |
נגד |
נתבעת | אסתר הדסה דורי בן דוד |
פסק דין |
- לפניי תביעה כספית בסך 28,000 ש"ח לנזקים ממוניים ולא ממוניים בגין שימוש בדירה שלטענת התובעים לא היתה ראויה למגורים.
- התובעים שכרו בחודש יולי בשנת 2019 דירה מהנתבעת ברחוב סיני 31 בבית שמש (להלן "הדירה"). לטענתם, בבוא החורף גילו בעיות רטיבות ונזילות שגרמו לקצרים בחשמל בדירה ולמות 4 מהציפורים אותם גידלן.
- התובעים טענו שהם אנשים קשיי יום, נאלצו לממן בכל כספם תיקונים במערכת החשמל עקב נזקי הרטיבות בדירה, לאחר שפניות לנתבעת לא נענו. לטענת התובע, בתגובה לפניות הרבות התפרצה הנתבעת יום אחד לדירה, הדפה וקיללה אותו.
- התובעים עתרו לפיצוי בסך 13,000 ש"ח מתוכם 4,000 ש"ח עבור דמי הובלת נכסיהם ממקום מגורם הקודם לדירה שהתגלתה בדיעבד, לטענתם, לא מתאימה למגורים. כן עתרו להחזר עלות דמי התיווך בסך 2,000 ש"ח, עלות עוזרת בית שנשכרה לניקוי נזקי הרטיבות והוצאת המים מהדירה בסך 2,000 ש"ח, 3,000 ש"ח עבור נזק לריהוט שלהם בדירה ו-2,000 ש"ח בגין מותן כאמור של 4 ציפורים. בנוסף לנזק הממוני טוענים התובעים לנזק בלתי ממוני בסך 10,000 ש"ח בגין עוגמת הנפש במהלך שהייתם בדירה ו-5,000 ש"ח נוספים בגין פריצת הנתבעת לדירה תוך הדיפת התובע והטחת קללות בו ובסך הכל 28,000 ש"ח.
- הנתבעת דוחה את כל טענות התובעים. לטענתה, ריהוט התובעים לא היה ממוקם ליד מוקדי הרטיבות ולכן לא נפגע מהרטיבות וגם אם נפגע, פטורה מלפצותם, שכן בהתאם לחוזה השכירות ביטחה את הדירה בפני נזקי רטיבות (סעיפים 33-34 בעמ' 12 לכתב התביעה, להלן "החוזה"). הנתבעת דוחה את טענות התובע שהתפרצה לדירה וגידפה אותו וטוענת שהתובעים לא שיתפו פעולה עם ניסיונותיה לתקן את הנזקים להם טענו בדירה.
- הנתבעת ובתה העידו, שכאשר הן ושרברב מטעמן הגיעו לטפל בנזילה הנטענת, סירבו התובעים לאפשר להם להיכנס לדירה. לטענתן, בניגוד לגרסת התובע, התובע החל לצעוק על בת הנתבעת והשרברב מטעמן, בעת שהתובעת זימנה משטרה. בת התובעת העידה, שלאחר שהגיע שוטר לדירה לא נרגעו הרוחות והתובעת החלה לאיים עליה (ש' 1-2 בעמ' 4 לפרוטוקול הדין מיום 10.3.2022). בניגוד לתובעים, הנתבעת ובתה לא הגישו תלונה על התובעים במשטרה, אך בהקלטת שיחה בין הנתבעת לתובעים, שנכללה בחומר ראיות התובעים, נשמע התובע מודיע לנתבעת שהוא מסרב לתת לבעלי מקצוע להיכנס לדירה כדי לטפל בנזקים (קובץ קול מספר 0584106684 מיום 18.12.2019 להלן "ההקלטה").
- לטענת הנתבעת, התובעים הפרו את חוזה השכירות, כשלא שילמו דמי שכירות במשך 7 חודשים בעת שהותם בדירה. הנתבעת הציגה פלטי מחשב בנקאיים של השיקים שסורבו (מוצג נ/1). לטענתה, דמי ההשתתפות מטעם משרד השיכון בדמי שכירות הדירה לא שולמו לה אלא הועברו לחשבון התובעים, שלא קיימו את הבטחתם להעביר את דמי ההשתתפות לידיה. התובע בתגובה טען, שהנתבעת דרשה שדמי השכירות ישולמו לה במזומן, טענה שהנתבעת הכחישה וטענה, ששולם לה רק פעם אחת במזומן (ש' 13-33 בעמ' 5 לפרוטוקול הדין מיום 10.3.2022). בהקלטה שהוגשה לבית המשפט, של השיחה בין התובעים לנתבעת, הודה התובע באי תשלום דמי השכירות ותלה זאת במצבה הגרוע של הדירה.
- סעיף 33 לחוזה השכירות בין הצדדים, מטיל אחריות על הנתבעת לבטח את הדירה ותכולתה, בין השאר, כנגד נזקי רטיבות. בהתאם, קובע סעיף 34 לחוזה, שהנתבעת לא תישא באחריות על נזקים מסוג זה בדירה. הנתבעת טענה, שהיה על התובעים לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את הדירה ולא אותה. בתגובתה, הציגה חברת הביטוח תיעוד לפיו הנתבעת פנתה אליה בגין נזקי הרטיבות רק 4 חודשים לאחר הגשת התביעה. הנתבעת העידה, שהשרברב שהגיע לתקן את הנזק, היה מטעמה ולא מטעם חברת הביטוח.
- התובעים טענו לפיצוי ממוני עבור מספר הוצאות שנדרשו לשלם, אך לרובן לא צורפו ראיות להוכחתם. כך בנוגע לפיצוי בסך 2,000 ש"ח לעוזרת בית שנשכרה לטענתם, לניקוי הדירה מנזקי הנזילות, ללא שהציגו קבלות או הזמנו את המנקה להעיד. הימנעות התובע מגילוי ראיות והעדת עדים מובילה למסקנה כי אילו הוצגו והעידו, היו פועלים לרעתו (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, מיום 5.10.06, ה"פ (מחוזי-ת"א) 43858-06-11 שלו נ' זיגר מיום 16.3.15).
- כן לא הגישו התובעים קבלות או חוזה תיווך בנוגע לשכר מתווך הדירות שנשכר לטענתם, או לעלות העברת הדירה לדירת הנתבעת. בעניין מתווך הדירות, בהקלטה נפרדת שצרף התובע נשמעת שיחה, בה המתווך והתובע מודים שהתשלום עבור התיווך נעשה ללא הוצאת קבלה וללא תשלום מע"מ. לבסוף, התובעים גם לא הציגו כל ראיה לקשר סיבתי בין הנזקים בדירה ומותן הנטען של ארבעת ציפורי התובע ושוויין. הימנעות מהבאת עדים שעדותם עשויה לתמוך בגרסה, מקימה חזקה כי לו היו מעידים, היו עדויות אלו פועלות לחובת התובעים (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651). בהעדר ראיות אלו לא הרימו התובעים את נטל ההוכחה לעניין נזקים אלו וטענותיהם נדחות.
- התובעים טענו לנזקים בריהוט עקב הרטיבות, אך לא צירפו תיעוד של הנזק לריהוט או לעלויות הריהוט שנפגם לטענתם. טענות לנזק מיוחד, לנזקים ושווי התיקונים יש לתמוך בקבלות להוכחת סכומים שהוצאו בעין, או בחוות דעת שמאית המעידה על שווי התיקון. "הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי... נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי" (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800). במצבים שבהם קיים קושי מובנה בהוכחה מלאה ומדויקת של שיעור הנזק, ניתן להסתמך על התשתית הראייתית החלקית שהוצגה לצורך עריכת אומדנה אולם במצבים שבהם טיב ואופי הנזק מאפשרים להוכיחו באמצעות נתונים מדויקים, תובע שלא השכיל להרים את הנטל לא יזכה בפיצוי על אף תחושת אי-הנוחות שבהותרתו בידיים ריקות (רע"א 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' ספאלדין, מיום 10.9.2017). בסרטונים שצירפו התובעים מופיעה נזילה בדירה אך לא מופיעים הנזקים בריהוט ולכן גם טענה זו נדחית.
- לעניין טענות התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש מהתקרית בה הנתבעת פרצה לטענתם לדירה וגידפה את התובע, בהקלטה מודה התובע שאינו מוכן לאפשר לבעלי מקצוע להיכנס לדירה לתקנה. אמירה זו עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבעת שהגיעה עם השרברב, לבדיקת ותיקון הנזקים בדירה וסותרת את גרסת התובע לעניין התפרצות הנתבעת לדירה תוך שמגדפת אותו. לאור זאת, טענות התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש על אותה תקרית, נדחית.
- לעניין טענות התובעים לנזק בלתי ממוני על התקופה בה השתמשו בדירה ובה רטיבות ונזילות. בהקלטה שהגישו התובעים, מודה התובע שלא שילם את דמי השכירות על הדירה במשך חודשים לנוכח הנזקים בדירה. לפי המסמכים הבנקאיים שהגישה הנתבעת, משך הזמן בו לא שילמו התובעים את שכר דירתם התפרש על-פני 7 חודשים. מצילום השיקים שצורפו עולה, ששכר דירתם החודשי של התובעים היה 2,500 ש"ח. מכאן שהתובעים לא שילמו לנתבעת סך של 17,500 ש"ח בדמי שכירות. סכום זה מתקזז למול טענותיהם לפיצוי בגין עוגמת נפש בגין מצב הדירה ובה נזלות, הניכר בסרטונים שהגישו התובעים.
- לאור האמור, דין התביעה להידחות. בנסיבות שתוארו יישא כל צד בהוצאותיו.
- בקשת רשות ערעור לבית המחוזי בתוך 15 ימים.
המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין.
ניתן היום, כ"ט סיוון תשפ"ב, 28 יוני 2022, בהעדר הצדדים.